Page 92 - מגילות קומראן א
P. 92

‫דימנט דבורה‬

‫מוציא אותו מכלל כתבי העדה שכה החשיבה את התורה‪ ,‬אינה משקפת את מצב הדברים לאמתו‪.‬‬                                          ‫‪80‬‬
‫גם אם מילת 'תורה' עצמה אינה מופיעה‪ ,‬נזכרת התורה כדברים שנמסרו ביד משה ('[דב]ׂר ביד‬
‫מ ֹשה' [‪ ;]4Q418 184 1‬וכן‪ .) 4Q419 1 2; 4Q423 11 2 :‬כמו כן מצוטטים דברי תורה‪ ,‬אם כי אין‬
‫הם מוצגים בנוסחת ציטוט מפורשת‪ .‬כך למשל מובאים מעשה גן עדן וקללת אלוהים לאדם‬
‫(בראשית ב‪ ,‬טו; ג‪ ,‬יח; ראו‪ )4Q423 1–2 i 2–3 :‬ואיסור התורה 'לא תתורו אחרי לבבכם' (במדבר‬
‫טו‪ ,‬לט; ראו‪ .)4Q417 1 i 27 :‬ציטוט אחרון זה הוא בעל משקל מיוחד‪ ,‬שכן הוא חשוב מאוד‬
‫גם בכתבים כתתיים אחרים (השוו למשל‪ :‬ברית דמשק [גניזה] ב‪ ;16 ,‬ג‪ ;11 ,‬הודיות יב [ד]‪,‬‬
‫‪ .)15‬אחרים טענו שהיעדר צמד המונחים הדואליסטי 'אור' ו'חושך' ולשונות הקשורים לטומאה‬
‫וטהרה די בו כדי להסיק שאין 'מוסר למבין' שייך לחוגי עדת קומראן אלא לשלב קודם לה‪100.‬‬
‫אך לאמתו של דבר לשונות 'אור' ו'חושך' בניסוח עקבי ומפורט של תורת שתי הרוחות באים רק‬
‫בסרך היחד ובסרך המלחמה‪ .‬בחיבורים אחרים‪ ,‬למשל ההודיות והפשרים‪ ,‬יש רמזים להשקפה‬
‫דואליסטית ללא שימוש בצמד המילים 'אור' ו'חושך' וללא מערכת שיטתית ומפורטת‪ .‬עובדה‬
‫זו אינה מוציאה את ההודיות והפשרים מגדר כתבי עדת היחד‪ ,‬שכן יש בהם צירופים אחרים‬
‫המעידים על זיקתם לעדת היחד‪ .‬בדומה לכך 'מוסר למבין' אמנם אינו נזקק לצמד 'אור' ו'חושך'‬
‫אך הוא מבטא במפורש השקפות דואליסטיות באמצעות צמד מילים אחר‪' ,‬אמת' ו'עֶול'‪ .‬גיוון זה‬
‫מלמד שההחלטה אם לכלול חיבור בכתבי העדה צריכה להתבסס על שיקולים מורכבים‪ ,‬ולהביא‬

          ‫בחשבון הצטברות של יסודות בחיבור נתון ולא רק היקרות של רעיון אחד או שניים‪.‬‬
‫בחינה מקרוב מעלה ש'מוסר למבין' רצוף לשונות כתתיים מובהקים‪ .‬אמנם אין בו מינוח‬
‫עקבי של תורת שתי הרוחות כמו בסרך היחד ואין שימוש בצירופי סמיכות שמילת 'אור' משמשת‬
‫בהם סומך – ובכל זאת מעניין הניסוח 'הלוא באור עולם יתהל[כו' (‪ ,)4Q418 69 ii 14‬המכוון‬
‫בלשונו של בעל חיבור זה אל הצדיקים‪ .‬יתר על כן‪ ,‬המחבר מבטא בהחלט רעיונות דואליסטיים‪,‬‬
‫אך הוא מעדיף לתאר את הדואליזם השליט בעולם באמצעות הצמד 'אמת' ו'עֶול' או 'ע ְולה'‬
‫('ואז תדע אמת ועול' [‪ .)]4Q417 1 i 6‬צמד זה הוא מן העיקריים המשמשים את בעל סרך היחד‬
‫לתיאור תורת שתי הרוחות‪ ,‬למשל‪' :‬הנה רוחות האמת והעול' (סרך היחד ג‪ 19 ,‬והשוו‪ :‬שם ד‪,‬‬
‫‪ ;23‬סרך המלחמה יג‪ .)12 ,‬על פי צמד זה מכנה בעל 'מוסר למבין' את מי שמשתייכים למחנה‬
‫ה'אמת'‪' :‬בני אמתו' (‪ ,)4Q416 1 10‬שהוא אחד מן הכינויים לבני אור בכתבים כתתיים (השוו‪:‬‬
‫סרך המלחמה יז‪ ;8 ,‬הודיות יד [ו]‪ 29 ,‬ועוד; ראו לעיל)‪ .‬כיוצא בו הכינויים 'בחירי אמת' (‪4Q418‬‬
‫‪ )69 ii 10‬ו'נוחלי אמת' (‪ .)4Q418 55 6‬דרכי ההתנהגות והמעשים של 'בני האמת' מכונים 'דרכי‬
‫אמת' (‪ )4Q416 2 iii 14‬ו'פעלות אמת' (‪ .)4Q418 69 ii 13‬גם מעשי האל שייכים לתחום זה‪' :‬ואמת‬
‫צדק כול מעשיו' (‪ ,)4Q418 102 2‬בדומה לניסוח בסרך היחד‪' :‬ואמת כל מעשיו' (סרך היחד י‪,‬‬
‫‪ )17‬ולצירוף 'מעשי אמתו' ‪' /‬מעשי אמתכה' בסרך המלחמה (יג‪ ;9 ,2 ,1 ,‬יד‪ ;12 ,‬והשוו‪ :‬הודיות‬
‫ט [א]‪ .)30 ,‬לכן מכונה אלוהים 'אל אמת' ('כי אל אמת הוא' [‪ ;]4Q416 1 14 = 4Q418 2 6‬השוו‪:‬‬
‫'כי אל דעות סוד אמת' [‪ ,)]4Q417 1 i 8 = 4Q418 43–45 i 6‬כינוי המופיע בהודיות (ז [טו]‪.)28 ,‬‬
‫החלוקה של בני אנוש לשני מחנות‪ ,‬על פי שיעור הטוב שבהם‪ ,‬משתקפת בביטויים כגון 'לפי רוב‬
‫נחלת איש באמ[ת' (‪ ,)4Q418 172 5‬ממש כמו הניסוח בסרך היחד‪' :‬וכפי נחלת איש באמת יצדק'‬
‫(סרך היחד ד‪ ,)24 ,‬וכן מופיע בפשר תהלים הביטוי 'נחלת אמת' (‪ .)4Q171 3–10 iv 12‬עוד נאמר‬

‫‪ 1	 00‬ראו‪& T. Elgvin, ‘The Mystery to Come: Early Essene Theology of Revelation’, F.H. Cryer :‬‬

‫‪T.L. Thompson (eds.), Qumran Between the Old and New Testaments (JSOTSup, 290), Sheffield‬‬

                                                                                                          ‫‪1998, p. 150‬‬
   87   88   89   90   91   92   93   94   95   96   97