Page 87 - מגילות קומראן א
P. 87
בין כתבים כתתיים לכתבים לא כתתיים במגילות קומראן
כלומר לפרטי מערכת הקצים .היסוד המסתורי שברזים אלה מחוזק ומודגש בצירופים 'רזי פלא'
(סרך היחד ט ;18 ,הודיות ט [א] ;21 ,י [ב]' ,)13 ,רזי פלאו' (ברית דמשק [גניזה] ג ;18 ,סרך
היחד יא' ,)5 ,רזי פלאך' (הודיות ה [יג] ;8 ,יב [ד] ;28–27 ,טו [ז] ;27 ,יט [יא] )10 ,ואף 'רזי אל
להפלא' (פשר חבקוק ז .)8 ,בביטויים אלו מקופלת ההשקפה שהתכנית האלוהית לתולדות בני
אנוש נקבעה מראש על כל פרטיה והיא מתממשת והולכת דרך רצף התקופות ,אך היא צפונה
במסתרי הדעת האלוהית ומתגלה רק למעטים בעלי חכמה מיוחדת 81.זהו פן נוסף של ההשקפה
הגורסת גזרה קדומה .בהקשר זה ראוי לציין את הצירוף 'רז נהיה' .אף שהוא נקרה רק פעם אחת
בקבוצת הטקסטים של גרעין היסוד לבחנים אלו (סרך היחד יא ,)3 ,הוא שגור מאוד בחיבור
החכמתי הגדול 'מוסר למבין' ( ,)1Q26, 4Q418–4Q415, 4Q423שהוא חיבור כתתי מובהק (ראו
להלן).
'גורל' – במילה זו כשלעצמה אין מטען כתתי דווקא .במקרא היא מציינת חפץ ,בדרך כלל
אבן ,שהטילו כדי להכריע בעניינים שונים (למשל :במדבר כו ,נה; תהלים כב ,יט) .מובן זה
נשמר גם בלשון המגילות (למשל :סרך היחד ו ;22 ,18 ,ט ;7 ,סרך העדה א ,)16 ,ומכאן נגזר
המובן 'חלק' ,היינו מה שעלה בגורל (למשל :במדבר לו ,ג) .כבר בספרי המקרא המאוחרים
הורחב משמע זה לחלקו של האדם בחייו (‘ ,’destinyלמשל :דניאל יב ,יג) 82.אך כדרכם במונחים
אחרים הטעינו כתבי העדה את המילה הכללית הזו במשמעות מוגדרת השייכת להקשר מסוים.
משילובה של מילה זו בכתבי העדה משתקפות שתי תורותיה המיוחדות ,תורת הגזרה הקדומה
ותורת שתי הרשויות .במסגרת תורות אלה הפכה המילה לעיקר בקומראן ,והיא מבטאת את חלקו
של האדם כפי שנקבע לו בתכנית האלוהית בטרם הבריאה ,בין אם חלק במחנה בני אור ובין אם
חלק בין בני חושך 83.המילה מופיעה בכתבי העדה גם במובן של 'חבורה' (למשל :סרך היחד
ב ;2 ,סרך המלחמה ד 84.)2 ,הצירופים שמילת 'גורל' משובצת בהם כנסמך סומכים אליה את
התיאורים המובהקים של המציאות הדואליסטית .כך הזוג 'גורל חושך' (סרך המלחמה יג)5 ,
לעומת 'גורל אור' (ברית דמשק [גניזה] יג ;4Q267 9 iv 9 ;12 ,סרך המלחמה יג4Q177 1–4 ;9 ,
85)8וכן 'גורל בליעל' (סרך היחד ב ;4Q257 II 1 ;5 ,סרך המלחמה א )5 ,מול 'גורל אל' (סרך
היחד ב ;2 ,סרך המלחמה יג ;5 ,טו ;1 ,יז.)7 ,
81על תפיסה זו ,המשותפת גם לספרות החזונות (האפוקליפטית) ,ראו :י' ליכט' ,היחס לאירועי העבר במקרא
ובאפוקליפטיקה' ,תרביץ ,ס (תשנ"א) ,עמ' ;18–1ד' דימנט' ,בחירה וחוקיות היסטורית בתפיסת הספרות
האפוקליפטית' ,ש' אלמוג ומ' הד (עורכים) ,רעיון הבחירה בישראל ובעמים ,ירושלים תשנ"א ,עמ' –59
.70
8 2ראו :קהלר ובאומגרטנר (לעיל ,הערה ,)40א ,עמ' .185
8 3ראו :נוטשר (לעיל ,הערה ,)41עמ' ;173–169וכן :י' ליכט' ,המונח "גורל" בכתביה של כת מדבר יהודה',
בית מקרא ,ב (תשט"ז) ,עמ' .99–90קימרון סבור שמשמע היסוד של מילה זו במגילות הוא 'זמן יעוד'
(לפי סרך המלחמה א ;13 ,הודיות יא [ג] ;)27 ,ראו :קימרון (לעיל ,הערה ,)44עמ' .105אך אין פירוש זה
מתיישב עם שימושים אחרים של המילה בכתבי העדה.
84ראו :ליכט (שם) .במובן זה מזדמנת המילה גם בתהלים קכה ,ג .ראו :א' הורביץ ,בין לשון ללשון ,ירושלים
תשל"ב ,עמ' .155
8 5יש להבדיל בין צירופים שהנסמך 'גורל' עומד בהם בלשון יחיד ,ושהודגמו לעיל ,לבין הצירופים תיבת
'גורל' עומדת בהם כנסמך בריבוי ,כגון' :גורלות אור' ו'גורלות חושך' .שני הצירופים האלה באים בתפילות
יומיום לציין חלקי אור וחושך של הירח במסלולו החודשי ( .)4Q503 39 2; 51–55 14אף על פי כן יש
לשאול אם בחירת לשונות אלו דווקא אינה מרמזת על קשר לתורת שתי הרוחות ,שכן אנשי עדת המגילות 75
