Page 89 - מגילות קומראן א
P. 89
בין כתבים כתתיים לכתבים לא כתתיים במגילות קומראן
;21 ,10ט .)4Q258 VII 3; 4Q266 2 i 4 ;9 ,5 ,2 ,בדומה לכך משמש הכינוי כגון 'תמים קודש'
למכלול הנהגות החבורה וכלליה (ברית דמשק [גניזה] ז ;5 ,כ ;7 ,5 ,2 ,סרך היחד ח ,)20 ,ו'בית
תמים ואמת' משמש כינוי לעדה (סרך היחד ח .)4Q259 II 18;9 ,אין היקרות יחידה של ביטויים
מעין אלו עשויה להכריע את הכף לטובת שיוך של חיבור לכתבי העדה ,אך יחד עם ביטויים
אחרים הם מוסיפים משקל לשיוך כזה .מכלול הביטויים הנטווים במגילות על יסוד תיבת 'תמים'
מדגים יפה שיטה אחרת שנקטו חברי עדת היחד ביצירת מערכת המונחים ששימשה אותם .על
יסוד כמה לשונות מקרא הרכיבו וחידשו צירופי לשון מגוונים ושונים שאין כמותם אלא במה
שהם עצמם חיברו.
לסיכום ,אלו הלשונות שטבוע בהם חותם רעיונותיה המיוחדים של העדה ,ושמוצעים כאן
כבחנים לקביעת אופי כתתי :לתיאור רעיון שתי הרשויות הוצעו צירופים עם המילים 'אור'
ו'חושך' ,כגון 'בני אור' ו'בני חושך'' ,רוח אור' ו'רוח חושך'' ,דרכי אור' ו'דרכי חושך' וכן 'גורל
אור' ו'גורל חושך' ,ולבסוף 'אורים' כסומך .כיוצא באלה משמשים צמדים מנוגדים הכוללים את
המילים 'צדק' ו'עֶול'' ,אמת' ו'שקר' .ההשקפה בדבר הגזרה הקדומה באה לידי ביטוי בצירופים
עם המילה 'גורל' וכן בצירופים עם המילה 'קץ' ,כגון 'קצי אל'' ,קצי פלא'' ,קץ החרון' .נוספו על
כך צמדים עם מילת 'רז' ,כמו 'רזי אל' ו'רזי פלא' .הנהגותיה ושיטתה המיוחדת של עדת המגילות
בקיום ציוויי התורה באות לידי ביטוי בצירופי לשון המחברים את מילת 'תמים' עם השם 'דרך'
והפועל 'הלך' ,כגון הכינויים לאנשי החבורה 'תמימי דרך' ו'ההולכים בתמים' או ב'תמים דרך'.
לסיכום הדיון במונחים רעיוניים של העדה ראוי להזכיר שבגלל החפיפה בין מונחים ממין זה
ללשונות ומונחים המופיעים בחיבורים מחוץ לקומראן פוחת כוחם לקבוע אופי כתתי מובהק אם
הם מזדמנים לעצמם ,ולא בסמוך למונחים של ארגון העדה ופולמוסה .כוחם של מונחים ממין
זה הוא אפוא בעיקר בהצטברותם ובחיבורם למונחים משתי הקבוצות הקודמות .אבל השימוש
במונחים תלוי גם בסוגה ובתוכן של חיבור נתון .לכן אפשר שבחיבור מסוים שהתחבר בעדת
המגילות לא יהיו מונחי ארגון או פולמוס ,משום שאין סוגיות אלו מעניינו ,אך יבואו בו מונחים
מן התחום הדתי־הרעיוני .לכן אין לשלול מראש את האפשרות שחיבור כזה שייך לכתבי העדה
רק משום שאינו כולל לשונות של ארגון ופולמוס .למעשה לפי שיעור ההצטברות של בחני
רעיונות האופייניים לכתבים כתתיים ניתן על פי רוב לקבוע במידה רבה של ביטחון אם חיבור
שייך לספרות העדה אם לאו (ראו להלן).
.4מטבעות לשון מיוחדות רק לכתבי העדה
לסיום שורת הבחנים שנסקרו לעיל מוצעת כאן רשימה קצרה ,בחינת דוגמה ,של מטבעות לשון
שאין להן מטען אידאולוגי מובהק אך הן מופיעות רק בכתבי העדה .משום כך יש בהן מעין
אות וסימן לסגנונם המיוחד של כתבי עדת המגילות .ערכן של מטבעות לשון כאלה במשקלן
המצטבר ,לצד שימושים כתתיים אחרים בחיבור נתון .לרשימה כזו יש משמעות גם כעדות לכך
שספרות העדה נוצקה בסגנון מיוחד ,שאין דומה לו בחיבורים שנוצרו מחוץ לקומראן או אפילו
בכתבים חסרי סממנים אלו בתוך ספריית קומראן.
' ַמ ְצֵרף' – 89התיבה נקרית פעמיים במקרא ,רק בספר משלי (' ַמ ְצֵרף לכסף' :משלי יז ,ג; כז,
כא) ,במובן של כור היתוך למתכות .אך כבר שם בפרק יז ,ג משמשת הצריפה בהשאלה לבחינה
8 9קימרון ניקד ' ִמ ְצָרף' ,ראו :קימרון (לעיל ,הערה ,)44עמ' 77 .110
