Page 89 - מגילות קומראן א
P. 89

‫בין כתבים כתתיים לכתבים לא כתתיים במגילות קומראן‬

              ‫‪ ;21 ,10‬ט‪ .)4Q258 VII 3; 4Q266 2 i 4 ;9 ,5 ,2 ,‬בדומה לכך משמש הכינוי כגון 'תמים קודש'‬
              ‫למכלול הנהגות החבורה וכלליה (ברית דמשק [גניזה] ז‪ ;5 ,‬כ‪ ;7 ,5 ,2 ,‬סרך היחד ח‪ ,)20 ,‬ו'בית‬
              ‫תמים ואמת' משמש כינוי לעדה (סרך היחד ח‪ .)4Q259 II 18;9 ,‬אין היקרות יחידה של ביטויים‬
              ‫מעין אלו עשויה להכריע את הכף לטובת שיוך של חיבור לכתבי העדה‪ ,‬אך יחד עם ביטויים‬
              ‫אחרים הם מוסיפים משקל לשיוך כזה‪ .‬מכלול הביטויים הנטווים במגילות על יסוד תיבת 'תמים'‬
              ‫מדגים יפה שיטה אחרת שנקטו חברי עדת היחד ביצירת מערכת המונחים ששימשה אותם‪ .‬על‬
              ‫יסוד כמה לשונות מקרא הרכיבו וחידשו צירופי לשון מגוונים ושונים שאין כמותם אלא במה‬

                                                                                      ‫שהם עצמם חיברו‪.‬‬
              ‫לסיכום‪ ,‬אלו הלשונות שטבוע בהם חותם רעיונותיה המיוחדים של העדה‪ ,‬ושמוצעים כאן‬
              ‫כבחנים לקביעת אופי כתתי‪ :‬לתיאור רעיון שתי הרשויות הוצעו צירופים עם המילים 'אור'‬
              ‫ו'חושך'‪ ,‬כגון 'בני אור' ו'בני חושך'‪' ,‬רוח אור' ו'רוח חושך'‪' ,‬דרכי אור' ו'דרכי חושך' וכן 'גורל‬
              ‫אור' ו'גורל חושך'‪ ,‬ולבסוף 'אורים' כסומך‪ .‬כיוצא באלה משמשים צמדים מנוגדים הכוללים את‬
              ‫המילים 'צדק' ו'עֶול'‪' ,‬אמת' ו'שקר'‪ .‬ההשקפה בדבר הגזרה הקדומה באה לידי ביטוי בצירופים‬
              ‫עם המילה 'גורל' וכן בצירופים עם המילה 'קץ'‪ ,‬כגון 'קצי אל'‪' ,‬קצי פלא'‪' ,‬קץ החרון'‪ .‬נוספו על‬
              ‫כך צמדים עם מילת 'רז'‪ ,‬כמו 'רזי אל' ו'רזי פלא'‪ .‬הנהגותיה ושיטתה המיוחדת של עדת המגילות‬
              ‫בקיום ציוויי התורה באות לידי ביטוי בצירופי לשון המחברים את מילת 'תמים' עם השם 'דרך'‬
               ‫והפועל 'הלך'‪ ,‬כגון הכינויים לאנשי החבורה 'תמימי דרך' ו'ההולכים בתמים' או ב'תמים דרך'‪.‬‬
              ‫לסיכום הדיון במונחים רעיוניים של העדה ראוי להזכיר שבגלל החפיפה בין מונחים ממין זה‬
              ‫ללשונות ומונחים המופיעים בחיבורים מחוץ לקומראן פוחת כוחם לקבוע אופי כתתי מובהק אם‬
              ‫הם מזדמנים לעצמם‪ ,‬ולא בסמוך למונחים של ארגון העדה ופולמוסה‪ .‬כוחם של מונחים ממין‬
              ‫זה הוא אפוא בעיקר בהצטברותם ובחיבורם למונחים משתי הקבוצות הקודמות‪ .‬אבל השימוש‬
              ‫במונחים תלוי גם בסוגה ובתוכן של חיבור נתון‪ .‬לכן אפשר שבחיבור מסוים שהתחבר בעדת‬
              ‫המגילות לא יהיו מונחי ארגון או פולמוס‪ ,‬משום שאין סוגיות אלו מעניינו‪ ,‬אך יבואו בו מונחים‬
              ‫מן התחום הדתי־הרעיוני‪ .‬לכן אין לשלול מראש את האפשרות שחיבור כזה שייך לכתבי העדה‬
              ‫רק משום שאינו כולל לשונות של ארגון ופולמוס‪ .‬למעשה לפי שיעור ההצטברות של בחני‬
              ‫רעיונות האופייניים לכתבים כתתיים ניתן על פי רוב לקבוע במידה רבה של ביטחון אם חיבור‬

                                                                 ‫שייך לספרות העדה אם לאו (ראו להלן)‪.‬‬

                                                           ‫‪ .4‬מטבעות לשון מיוחדות רק לכתבי העדה‬

              ‫לסיום שורת הבחנים שנסקרו לעיל מוצעת כאן רשימה קצרה‪ ,‬בחינת דוגמה‪ ,‬של מטבעות לשון‬
              ‫שאין להן מטען אידאולוגי מובהק אך הן מופיעות רק בכתבי העדה‪ .‬משום כך יש בהן מעין‬
              ‫אות וסימן לסגנונם המיוחד של כתבי עדת המגילות‪ .‬ערכן של מטבעות לשון כאלה במשקלן‬
              ‫המצטבר‪ ,‬לצד שימושים כתתיים אחרים בחיבור נתון‪ .‬לרשימה כזו יש משמעות גם כעדות לכך‬
              ‫שספרות העדה נוצקה בסגנון מיוחד‪ ,‬שאין דומה לו בחיבורים שנוצרו מחוץ לקומראן או אפילו‬

                                                         ‫בכתבים חסרי סממנים אלו בתוך ספריית קומראן‪.‬‬
              ‫' ַמ ְצֵרף'‪ – 89‬התיבה נקרית פעמיים במקרא‪ ,‬רק בספר משלי (' ַמ ְצֵרף לכסף'‪ :‬משלי יז‪ ,‬ג; כז‪,‬‬
              ‫כא)‪ ,‬במובן של כור היתוך למתכות‪ .‬אך כבר שם בפרק יז‪ ,‬ג משמשת הצריפה בהשאלה לבחינה‬

‫‪ 8	 9‬קימרון ניקד ' ִמ ְצָרף'‪ ,‬ראו‪ :‬קימרון (לעיל‪ ,‬הערה ‪ ,)44‬עמ' ‪77 .110‬‬
   84   85   86   87   88   89   90   91   92   93   94