Page 91 - מגילות קומראן א
P. 91

‫בין כתבים כתתיים לכתבים לא כתתיים במגילות קומראן‬

              ‫שלושה טקסטים שנחלקו הדעות באשר לזיקתם לעדת קומראן‪ ,‬ושלאור הבחנים שנקבעו כאן‬
                                                                  ‫הם שייכים בבירור לכתבי עדת קומראן‪.‬‬

                       ‫‪ .5‬הגדרת האופי הכתתי של טקסטים ששיוכם נתון בוויכוח – שלוש דוגמאות‬

                                                                                 ‫א‪ .‬מוסר לַמבין (‪)4QInstruction‬‬
              ‫החיבור נשתמר בשמונה עותקים (‪1Q26, 4Q415, 4Q416, 4Q417, 4Q418, 4Q418a, 4Q418c,95‬‬
              ‫‪ ,)4Q423‬והוא מן הגדולים שנתגלו בקומראן ומן הסתומים והמורכבים שבהם‪ 96.‬סגנונו שואב‬
              ‫מלוא חופניים מספרות החכמה המסורתית (משלי‪ ,‬קהלת וגם איוב) ואף מחיבורו של בן סירא‪.‬‬
              ‫בדומה לפנייה אל הבן בפרקים הראשונים של ספר משלי‪ ,‬פונה חיבור זה אל ה'מבין'‪ ,‬נותן‬
              ‫עצות בענייני משפחה‪ ,‬עסקי מסחר ורכוש וממליץ על הנהגות בין בני המשפחה‪ ,‬ידידים‪ ,‬פועלים‬
              ‫ומעסיקים‪ .‬המהדירים הראשונים קבעו שהחיבור לא נוצר בחוגי עדת קומראן וזאת מן הסיבות‬
              ‫הבאות‪( :‬א) נדירות בו מאוד לשונות הנוגעים לטומאה וטהרה‪ ,‬לעומת ריבוים וחשיבותם‬
              ‫בקורפוס כתבי העדה המובהקים‪( .‬ב) כמעט אין בחיבור כינויים של ציבור אנשי החבורה ('יחד'‪,‬‬
              ‫'רבים'‪' ,‬עדה')‪ ,‬ולדעת המהדירים אין היעדר זה מוסבר במלואו בכך שהחיבור כתוב כפנייה‬
              ‫ליחיד‪( .‬ג) הכינויים 'עני' ו'אביון' משמשים אך מעט כינויים לעדה עצמה‪( .‬ד) מועטים מאוד‬
              ‫הכינויים לאלוהים מלבד תיבת 'אל'‪( .‬ה) אין נזכרת תיבת 'תורה'‪ ,‬שהיא כה בולטת בכתבי העדה‪.‬‬
              ‫(ו) אין מופיעות תיבות 'קודש' ו'מקדש'‪ ,‬השגורות בכתבי העדה‪( .‬ז) יש בחיבור מינוח דואליסטי‬
              ‫ואסכטולוגי נדיר; מילים הקשורות לרעיון הגזרה הקדומה‪ ,‬כגון 'נחלה'‪' ,‬רז' ו'גורל'‪ ,‬באות בו‬
              ‫במובן לאו דווקא כתתי‪ .‬המהדירים העירו שמילת 'רז' משמשת רק בצירוף 'רז נהיה'‪ ,‬שהוא נדיר‬

                                                                                ‫בכתבי העדה האחרים‪97.‬‬
              ‫שיטת בדיקה זו פגומה מעיקרה‪ ,‬שכן אין היא מביאה בחשבון את אופייה המיוחד של‬
              ‫מערכת המושגים המשמשת את עדת קומראן‪ 98.‬כפי שהוער לעיל‪ ,‬המונחים המיוחדים לעדה‬
              ‫נוצקו במתכונת קבועה‪ :‬בדרך כלל נשאלו מן המקרא שמות עצם או פעלים‪ ,‬וגיוון המשמעות‬
              ‫הכתתי נוצר על ידי שיבוצם בצירופי סמיכות או על ידי צירוף שמות לפעלים‪ .‬לכן כשמילים‬
              ‫נדונות כיחידות לעצמן‪ ,‬כמו 'קודש' ו'מקדש'‪ ,‬הן מאבדות את הגוון הכתתי שקנו באמצעות‬
              ‫צירופי הסמיכות‪ ,‬וחוזרות אל אוצר המילים המקראי הרגיל‪ 99.‬אך אם נבחן את צירופי המילים‬
              ‫בחיבור זה ניכר הגוון המיוחד של מונחי עדת המגילות למשל בריבוי צירופי הסמיכות שמילת‬
              ‫'קודש' משמשת בהם סומך‪' :‬רוח קודשכה' (‪' ,)4Q416 2 ii 6‬רוחי קודש' (‪' ,)4Q418 76 3‬נחלת‬
              ‫קוׂד[ש' (‪ )4Q418 234 1‬ו' ⃝דרכי קודש' (‪ .)4Q423 9 3‬גם הטענה שהיעדר התיבה 'תורה' בחיבור‬

                                                                ‫‪ 	95‬הזיהוי של ‪ 4Q418c‬בתור עותק של חיבור זה מסופק‪.‬‬
                ‫‪ 	96‬מהדורה ראשונה ראו‪J. Strugnell & D.J. Harrington, Qumran Cave 4, XXIV: Sapiential Texts, Part 2: :‬‬

                                                             ‫‪4QInstruction (Mûsār lĕ Mēvîn): 4Q415ff (DJD, 34), Oxford 1999‬‬

                                                                                             ‫‪ 	97‬ראו‪ :‬שם‪ ,‬עמ' ‪.31–24‬‬
                ‫‪ 	98‬את עיקרי ביקורתי על גישת המהדירים הראשונים כבר הצעתי בהרצאה שנשאתי בכנס מרכז אוריון‬

                                                                                       ‫בירושלים בחודש מאי ‪.2001‬‬
                ‫‪ 	99‬ובאמת המהדירים העירו שאוצר המילים בחיבור הוא בעיקרו של 'העברית השגורה של המקרא' (סטרגנל‬
                ‫והרינגטון [לעיל‪ ,‬הערה ‪ ,]96‬עמ' ‪ .)24‬מסקנה זו היא לאמתו של דבר תוצאה בלתי נמנעת של דרך הבדיקה‬

‫השגויה שנקטו המהדירים‪79 .‬‬
   86   87   88   89   90   91   92   93   94   95   96