Page 86 - מגילות קומראן א
P. 86

‫דימנט דבורה‬

‫‪ ;15‬ד‪ ;16 ,13 ,‬סרך הברכות ד‪ ;26 ,‬ה‪ ;18 ,‬הודיות ה [יג]‪ ;15 ,‬ט [א]‪ ;16 ,‬פשר מלכיצדק‪11Q13 ,‬‬               ‫‪74‬‬
‫‪ .)ii 20‬התיבה משמשת הן בכרונולוגיה של הזמן הקוסמי (סרך המלחמה י‪ )15 ,‬הן בכרונולוגיה‬
‫של תולדות בני אנוש (סרך היחד י‪ ;8 1 ,‬הודיות כ [יב]‪ .)8 ,‬הגדרה עקרונית של הקצים כמערכת‬
‫חוליות זמן או תקופות המרכיבות את הרצף הקוסמי וההיסטורי באה בפשר על הקצים‪ ,‬הנפתח‬
‫במילים‪' :‬פשר על הקצים אשר עשה אל קׂץ להתׂם[כל הויה] ֹ‪Â‬נהיה בטרם בראם הכין פעולוׂת[יהם‬
‫לפרוש קציהם]ׂקץ לקצו והוא חרות על לחות[ השמים לבני איש]' (‪ 78.)4Q180 1 1–3‬בהמשך‬
‫הפשר מוצג סדר זמנים של ממש מימי המבול עד אברהם‪ .‬פשר זה מפרש את המהלך ההיסטורי‬
‫הגלום בסדר הקצים וגם את העובדה שסדר זה נקבע מראש בחקיקת האל‪ .‬השקפה זו מרומזת‬
‫בצירופים כגון 'קיצי אל' (פשר חבקוק ז‪' ,)13 ,‬קצי נצח' (הודיות ט [א]‪ )24 ,‬ו'קצי עד' (סרך‬
‫המלחמה י‪ .)15 ,‬קבוצה אחרת של ביטויים משקפת את כפל הפנים של מציאות שנאבקים בה‬
‫טוב ורע‪ .‬לעומת 'קצי שלום' (הודיות כא‪[ 15 ,‬יח‪ )]30 ,‬בא הצירוף 'קצי חרון' (הודיות כב‪5 ,‬‬
‫[קטע ‪ ;]6 ,1‬פשר הושע‪ ;4Q166 i 12 ,‬ברית דמשק‪ ;)4Q270 7 ii 13 ,‬בברית דמשק מופיע הביטוי‬
‫גם בלשון יחיד‪' ,‬קץ חרון' (ברית דמשק [גניזה] א‪ ;4Q266 2 i 3; 11 19 ;5 ,‬וכן‪ :‬הודיות יא [ג]‪,‬‬
‫‪ .)28‬ביטוי זה רומז לחרונו של האל ולתקופת עונש על ישראל‪ .‬הצירוף 'קץ הרשע' (ברית דמשק‬
‫[גניזה] ו‪ ;14 ,10 ,‬טו‪ )4Q269 8 ii 5 ; 4Q271 2 12 ;7 ,‬או 'קץ הרשעה' (ברית דמשק [גניזה] יב‪,‬‬
‫‪ ;23‬פשר חבקוק ה‪ )7 ,‬שגור לציון שלטון הרשע בימיהם של אנשי החבורה‪ .‬בדומה לתפיסה‬
‫הדואליסטית לצורותיה השונות רווחה בחוגים מסוימים בימי בית שני ההשקפה שההיסטוריה‬
‫מורכבת מקצים‪ ,‬כפי שעולה מספרות החזונות היהודית הקדומה (ספר דניאל‪ ,‬בייחוד פרק ט‪,‬‬
‫החיבורים האסופים בספר חנוך וכיוצא באלה)‪ .‬אך מכיוון שרוב הספרות הזו הגיעה לידינו‬
‫בלשונות תרגום לא תמיד אפשר לעמוד על מונחיה ולשונותיה בלשון המקור‪ 79.‬יתרה מזו‪ ,‬גם‬
‫כאן פועל כלל ההצטברות‪ ,‬שכן בכתבי העדה מצטרפת תפיסה זו אל ההשקפה הדואליסטית ואל‬
‫תורת הגזרה הקדומה ואין לכך מקבילה בספרות החזונות‪ .‬לכן אין מניעה לכלול את המונח 'קץ'‬
‫ואת המטען האידאולוגי המשוקע בו בין הבחנים לקביעת חיבור כתתי‪ ,‬אך יש לצרפו למונחים‬

                                                    ‫כתתיים אחרים המופיעים בחיבור נתון‪.‬‬
‫'חוק חרות' – הצירוף בנוי על לשון הכתוב‪' :‬והמכתב מכתב אלהים הוא חרות על הֻלחֹת'‬
‫(שמות לב‪ ,‬טז)‪ ,‬האמור בלוחות הברית‪ .‬בלשונם של כתבי העדה מבטא צירוף זה את נצחיות‬
‫החוקים שקבע האל לעולמו (סרך היחד י‪ .)11 ,8 ,6 ,‬זיקתו של צירוף זה לתפיסה שקצי מהלך‬
‫הזמן ההיסטורי נקבעו מקדמת דנא ולכן להשקפה על הגזרה הקדומה‪ ,‬באה לידי ביטוי בפתיחת‬

                                           ‫הפשר על הקצים (‪ )4Q180 1 1–3‬המצוטטת לעיל‪.‬‬
‫'רזי אל' – תיבת 'רז' במשמע 'סוד‪ ,‬מסתורין' שאולה מן הארמית‪ ,‬ובמקורה היא פרסית‪.‬‬
‫במקרא היא מופיעה רק בפרקים הארמיים של דניאל (שמונה פעמים בפרק ב וכן בפרק ד‪ ,‬ו)‪.‬‬
‫בעברית היא באה כבר בדברי בן סירא (ח‪ ;18 ,‬יב‪ )11 ,‬ומשמשת בלשון חכמים‪ 80.‬במגילות‬
‫נקשרת התיבה בעיקר לאל‪ ,‬והצירוף 'רזי אל' (סרך היחד ג‪ ;23 ,‬סרך המלחמה ג‪ ;9 ,‬טז‪;16 ,11 ,‬‬
‫פשר חבקוק ז‪ )8 ,‬מעיד על כך במפורש‪ .‬לפי נוסח הדברים בסרך היחד ג‪ 23 ,‬ובפשר חבקוק ז‪,‬‬
‫‪ 8‬מרומזים בביטוי מסתרי צפונותיו של האל בכל הנוגע לתכניתו למהלך ההיסטוריה עד ִקצּה‪,‬‬

     ‫‪ 7	 8‬הנוסח לפי‪D. Dimant, ‘The “Pesher on the Periods” (4Q180) and 4Q181’, IOS, 9 (1979), p. 78 :‬‬
‫‪ 	79‬אבל השוו‪' :‬ממשלת קץ ואות עולם' (בן סירא מג‪[ 6 ,‬לפי כתב־יד ב מן הגניזה])‪ ,‬ראו‪ :‬מהדורת האקדמיה‬

                                                           ‫ללשון העברית‪ ,‬ירושלים תשל"ג‪ ,‬עמ' ‪.50‬‬
                                             ‫‪ 8	 0‬ראו‪ :‬קהלר ובאומגרטנר (לעיל‪ ,‬הערה ‪ ,)40‬ה‪ ,‬עמ' ‪.1980‬‬
   81   82   83   84   85   86   87   88   89   90   91