Page 88 - מגילות קומראן א
P. 88

‫דימנט דבורה‬

‫כאן מן הדין לזכור שתי מילים הבאות בכתבים מובהקים של עדת המגילות כשמותיו של‬                           ‫‪76‬‬
‫ראש מחנה כוחות האופל‪' 86,‬בליעל' (למשל‪ :‬ברית דמשק [גניזה] ד‪ ;15 ,13 ,‬ה‪ ;18 ,‬יט‪;14 ,‬‬
‫סרך היחד א‪ ;24 ,18 ,‬ב‪ ;19 ,5 ,‬סרך המלחמה א‪ ;1 ,‬יא‪ )8 ,‬ו'משטמה' (למשל‪ :‬ברית דמשק‬
‫[גניזה] טז‪ ;5 ,‬ברית דמשק‪ ;4Q270 6 ii 18 ,‬סרך המלחמה יג‪ .)11 ,‬מילים אלה לא נכללו בין‬
‫הבחנים שהוצעו לעיל מפני שהן מופיעות גם בחיבורים שאינם מבית מדרשם של אנשי העדה‪87.‬‬
‫בזה הן מדגימות את אופיים של רבים מרעיונותיה המובהקים של עדת קומראן‪ ,‬שיש להם הדים‬
‫ובנות הדים בספרות שמחוץ לספריית אנשי המגילות‪ ,‬ולכן אין הם יכולים לשמש קני מידה‬
‫לקשר מובהק לעדה זו‪ .‬אך כששמות אלו מצטרפים ללשונות אחרים המיוחדות לכתבי העדה‬
‫יש בהם משום חיזוק לאופי הכתתי של טקסט מסוים‪ .‬עם זאת ראוי לציין כי להופעת שמות אלו‬
‫מחוץ לכתבי העדה יש חשיבות רבה להבנת רקעה והקשרה של עדת היחד‪ ,‬שכן היא מעידה‬
‫על תפוצתם של רעיונות אלו‪ ,‬בין אם כמורשת קדומה שבאה לעדה מחוג המוצא שלה ובין אם‬

                          ‫כתחום רישומה של העדה על סביבותיה והירושה שהותירה אחריה‪.‬‬

                                    ‫ג‪ .‬לשונות ומונחים המשקפים את הנהגותיהם של אנשי העדה‬

‫'תמים' – בלשון המקרא פירוש התיבה 'שלם‪ ,‬ללא פגם‪ ,‬מושלם' (למשל‪ :‬שמות יב‪ ,‬ה; יהושע‬
‫י‪ ,‬יג; יחזקאל טו‪ ,‬ה; תהלים יט‪ ,‬ח)‪ ,‬ובהשאלה 'ישרים‪ ,‬נקיים מעוון' (למשל‪ :‬משלי ב‪ ,‬כא;‬
‫איוב יב‪ ,‬ד)‪ .‬כבר במקרא מצטרפת המילה אל שם העצם 'דרך' ('האל תמים דרכו' [שמואל ב‬
‫כב‪ ,‬לא ‪ /‬תהלים יח‪ ,‬לא]; 'הֹלך בדרך תמים' [תהלים קא‪ ,‬ו]) או אל הפועל הל"ך ('הולך תמים‬
‫ופֹעל צדק' [תהלים טו‪ ,‬ב]; 'להֹלכים בתמים' [שם פד‪ ,‬יב]; 'הולך תמים יושע' [משלי כח‪ ,‬יח])‬
‫לציין התנהגות ישרה ללא רבב‪ .‬וכן נוגע לעניין זה הצירוף 'תמימי דרך' (תהלים קיט‪ ,‬א; משלי‬
‫יא‪ ,‬כ)‪ 88.‬בלשון מחברי הכתבים של עדת המגילות הפכו צירופים אלו לציון דרכה של העדה‬
‫וההנהגות המיוחדות שקיבלו עליהם חבריה‪ ,‬ובוודאי מהדהד בהם ציווי התורה 'תמים תהיה עם‬
‫ה' אלהיך' (דברים יח‪ ,‬יג; מצוטט במגילת המקדש ס‪ .)21 ,‬כך הוא במטבע הלשון 'תמימי דרך'‬
‫(סרך היחד ד‪ ;22 ,‬סרך העדה א‪ ;28 ,‬סרך המלחמה יד‪ ;4Q491 8–10 i 5 ;7 ,‬הודיות ט [א]‪.)36 ,‬‬
‫כיוצא בו הצירופים 'ההולכים (ב)תמים' (סרך היחד ב‪ ;2 ,‬ט‪' ,)4Q258 VII 7, 8 ;8 ,6 ,‬להתהלך‬
‫תמים' (ברית דמשק [גניזה] ב‪ ;4Q266 5 i 19 ;15 ,‬סרך היחד א‪ ;8 ,‬סרך הברכות ה‪ )22 ,‬ו'להלכת‬
‫תמים' (סרך היחד ג‪ ;9 ,‬ט‪ .)4Q255 2 5; 4Q258 VIII 3 ;19 ,‬הצמד 'תמים דרך' מציין את כלל‬
‫הנהגותיה ודרכה של החבורה מתוך הדגשת קיום מצוות התורה על פי הבנתה (סרך היחד ח‪,‬‬

‫קשרו ללא ספק את זריחת המאורות ואורם לתורתם הדואליסטית‪ .‬ראו‪D. Dimant, ‘Dualism at Qumran: :‬‬

‫‪New Perspectives’, J.H. Chalesworth (ed.), Caves of Enlightenment, North Richland Hills, Tex. 1998,‬‬

‫‪ ;pp. 55–73‬מ' קיסטר‪' ,‬קטע מקומראן (‪ )4Q392 1‬ותפיסת האור ב"דואליזם" הקומראני'‪ ,‬מגילות‪ ,‬ג‬
                                                    ‫(תשס"ה)‪ ,‬עמ' ‪ .142–125‬וראו להלן‪ ,‬הערה ‪.103‬‬

‫‪ 8	 6‬מקובל לראות בהם שני שמות לדמות אחת‪ ,‬אך בכמה טקסטים נזכרים השניים זה לצד זה‪ .‬בספר היובלים‬
‫א‪ ,‬כ נזכר 'בליעל'‪ ,‬בעוד שבשאר חלקי החיבור מופיע השם 'משטמה'‪ ,‬ובאפוקריפון של ירמיהו (‪4Q390‬‬
‫‪ )2 i 4, 7‬מדובר הן על 'בליעל' הן על 'מלאכי משטמות'‪ .‬לכן הצעתי שאולי מדובר בשתי דמויות אופל‬

                          ‫שונות‪ .‬ראו דימנט‪ ,‬האפוקריפון של ירמיהו (לעיל‪ ,‬הערה ‪ ,)31‬עמ' ‪.243–242‬‬
‫‪ 	87‬הכינוי 'שר המשטמה' מופיע בין השאר בספר היובלים (למשל‪ :‬י‪ ,‬ח; יא‪ ,‬ה; וכן בחיבור פסוידו־יובלים‬
‫מקומראן‪ ,)4Q225 2 i 9; 2 ii 13–14 :‬והשם 'בליעל' בא בין השאר בצוואות שנים־עשר השבטים (למשל‬

                                               ‫צוואת ראובן ב‪ ,‬ב; צוואת לוי ג‪ ,‬ג; צוואת נפתלי ב‪ ,‬ו)‪.‬‬
                                   ‫‪ 8	 8‬על השימושים הללו ראו‪ :‬הורביץ (לעיל‪ ,‬הערה ‪ ,)47‬עמ' ‪.110–108‬‬
   83   84   85   86   87   88   89   90   91   92   93