Page 97 - מגילות קומראן א

‫בין כתבים כתתיים לכתבים לא כתתיים במגילות קומראן‬

‫והוא מעבד פרשיות בחיי יהושע על יסוד ספר יהושע שבמקרא עם תוספות‪ ,‬הרחבות ושינויים‪.‬‬
‫אין בחיבור מונחים וצירופי לשון המייחדים את כתבי העדה‪ ,‬אך יש בו ביטוי לכמה עמדות‬
‫והשקפות הקרובות להם‪ .‬בין השאר כולל החיבור פשר על קללת יהושע לבונה יריחו (יהושע ו‪,‬‬
‫כו)‪ ,‬שהועתק במגילה ‪ .4Q175‬מופיע בו גם התאריך שבו עברו בני ישראל את הירדן לפי חשבון‬
‫יובלים (‪ )4Q379 12‬בדומה לחישוב ספר היובלים (יובלים נ‪ ,‬ד)‪ .‬נוסף על כך מטיל החיבור על‬
‫מנהיג פוליטי את החובה להישמע להוראות הכוהן הגדול (‪ ,)4Q522 9 ii‬ברוח האמור במגילת‬

‫המקדש (מגילת המקדש‪ ,‬נז‪ ;15–12 ,‬נח‪.)21–18 ,‬‬
‫ראוי לציין שארבעת החיבורים שנמנו כאן‪ ,‬מגילת המקדש‪ ,‬ספר היובלים‪ ,‬האפוקריפון‬
‫של ירמיהו והאפוקריפון של יהושע‪ ,‬כולם נכתבו עברית וכולם עיבודים של ספרי מקרא‪ .‬יכול‬
‫הטוען לטעון שכל החיבורים הללו לא נזקקו למונחים כתתיים במובהק בגלל מגבלות הצורה‬
‫הספרותית הזו‪ ,‬הממקמת את הדובר או הכותב בתקופת המקרא כביכול‪ ,‬ועל כן די בזיקת‬
‫חיבורים אלו לרעיונות הקרובים לעדה כדי לשייכם כתבי העדה‪ .‬ואמנם יש מי שסוברים כך‬
‫לגבי מגילת המקדש וספר היובלים‪ .‬אך דווקא חיבורים אלו מוכיחים שכאשר חפצו מחבריהם‬
‫ביקרו של רעיון מסוים שאינו נעוץ במקרא‪ ,‬לא היססו לשלבו במפורש בדבריהם‪ .‬כך שולבה‬
‫למשל במגילת המקדש תורת המלך (נו‪ – 12 ,‬נט‪ ,)15 ,‬ובספר היובלים שולבו החזיונות לעתיד‬
‫המרמזים לזמנו של המחבר בימי בית שני (א‪ ,‬ז–טז; כג‪ ,‬יא–כז)‪ .‬לכן לעניות דעתי אין לקבוע‬

‫בפסקנות שעניין לנו בחיבורים שמוצאם מעדת היחד‪ ,‬והתופעה צריכה עיון נוסף‪113.‬‬
‫טקסטים של לוח – בין גנזי מערה ‪ 4‬שראו אור בשנים האחרונות בולטת קבוצה של טקסטים‬
‫שעיקרם רשימות לוח מסוגים שונים‪ :‬זמני שירותם של משמרות הכהונה במקדש‪ ,‬התאמתם לחגים‬
‫ולמהלך הירח וכיוצא באלה‪ .‬אין בטקסטים הללו דבר ממונחיה המיוחדים של עדת המגילות‪ ,‬אך‬
‫כולם ערוכים על פי לוח בן ‪ 364‬יום‪ .‬אף רשימות אלו משויכות כמובן מאליו לכתבי העדה‪,‬‬
‫אך לאמתו של דבר אין מניעה שהן היו נחלתם של חוגי כהונה רחבים יותר‪ ,‬שקדמו לעדה או‬
‫התקיימו בזמנה‪ .‬השאלה אם טקסטים אלו שייכים לאנשי העדה אם לאו דומה במידת מה לשאלה‬
‫כיצד להגדיר את זיקתו של החיבור מקצת מעשי התורה לעדת קומראן‪ 114.‬עמדתו המתבדלת של‬

‫–‪‘4QProphétie de Josué (4QapocrJosuéc?)’, idem, Qumran grotte 4, XVIII: Textes hébreux (4Q521‬‬

‫‪ .4Q528, 4Q576–4Q579) (DJD, 25), Oxford 1998, pp. 55–62‬מהדורה חדשה של הקטע הגדול בכתב־‬
‫יד אחרון זה (‪ )4Q522 9 ii‬ודיון בזיקה שלו לרעיונותיה של העדה ראו‪D. Dimant, ‘The Apocryphon :‬‬

‫‪of Joshua – 4Q522 9 ii: A Reappraisal’, S.M. Paul et al. (eds.), Emanuel: Studies in Hebrew Bible,‬‬

‫‪ .Septuagint, and Dead Sea Scrolls in Honor of Emanuel Tov, Leiden 2003, pp. 179–214‬וכן ראו‪:‬‬

‫‪‘Between Sectarian and Non-Sectarian: The Case of the Apocryphon of Joshua’, E.G. Chazon,‬‬

‫‪D. Dimant & R.A. Clements (eds.), Reworking the Bible: Apocryphal and Related Texts at Qumran,‬‬

‫‪ (STDJ 58; Leiden: Brill, 2005), pp. 105–134‬סקירה על מכלול הקטעים השייכים לחיבור ראו‪E. Tov, :‬‬

‫‪‘The Rewritten Book of Joshua as Found at Qumran and Masada’, M.E. Stone & E. G. Chazon (eds.),‬‬

‫‪Biblical Perspectives: Early Use and Interpretation of the Bible in the Light of the Dead Sea Scrolls‬‬

‫‪(STDJ, 28), Leiden 1998, pp. 233–256‬‬

‫‪ 1 13‬בהקשר זה יש לציין גם את החיבור חזון החיות‪ ,‬שנכלל בתוך אוסף כתבי חנוך (חנוך פד–צ)‪ ,‬ושיש לו‬
‫זיקה בכמה וכמה עניינים לאפוקריפון של ירמיהו‪ ,‬ליובלים ולברית דמשק‪ .‬ראו מה שכתבתי במהדורתי‬

‫לאפוקריפון של ירמיהו (לעיל‪ ,‬הערה ‪ ,)31‬עמ' ‪.110–109‬‬
‫‪ 114‬השתמר בחמישה עותקים ‪ ;4Q394–4Q398‬ראו‪E. Qimron & J. Strugnell, Qumran Cave 4, V: Miqsa t :‬‬

‫‪85 Ma‛aśe Ha-Torah (DJD, 10), Oxford 1994‬‬