Page 99 - מגילות קומראן א
P. 99
מנחם קיסטר
עוד על בעיית זיהוים של כתבים כתתיים בקומראן
בעיית מיונם של הכתבים שנמצאו בקומראן לכתבים כתתיים ולא כתתיים היא אולי השאלה
המרכזית בחקר המגילות ובעיקר בהערכת מקומן ביהדות בית שני .המאמר המקיף והיסודי של
דבורה דימנט בנושא זה סוקר את תולדות המחקר ומציג כמה קריטריונים למיון .הדברים הבאים
נכתבים כדי להאיר את הנחות היסוד של השאלה ואת אפשרויות הפתרון מנקודת מבט נוספת.
הבדלי הגוונים ולעתים אף המחלוקת בין שני המאמרים מבטאים את חומרתה של הבעיה ואת
הגישות השונות להתבונן בה.
שוב ושוב נתקל הקורא במחקרים על קומראן בשאלה אם יש לראות בטקסט מסוים חיבור
כתתי ,או – בסגנון אחר – חיבור 'קומראני' .הקורא בעיון את מאמרה של דימנט יראה כי
הקריטריונים למיונו של טקסט ככתתי משתנים מחוקר לחוקר ,ואין אמת מידה אחת המקובלת
לפי שעה על כל החוקרים או על רובם (גם הדברים הבאים אינם יוצאים מכלל זה ,כמובן).
גם המינוח בדיונים המחקריים על הטקסטים שנמצאו בקומראן אינו ברור :לעתים כשמדברים
על טקסט 'קומראני' הכוונה פשוט לטקסט שנמצא בקומראן ,ולעתים הכוונה לטקסט שיש לו
מאפיינים של עדת היחד ,אולם השימוש בשם העצם הגאוגרפי 'קומראן' מבלבל .גם הכינוי
'כתתי' אינו חד־משמעי ,כי במילה זו אפשר לכוון למסגרת מצומצמת מאוד (העדה כפי שהיא
מתוארת בסרך היחד) או למסגרת רחבה יותר (זרם מתבדל ,הדוגל בלוח השמש ,מנותק מן
הפולחן בבית המקדש של ימיו ,ובעל אידאולוגיה רפורמטיווית מבחינה הלכתית ודואליסטית
מבחינה תאולוגית).
ראוי לזכור כמה דברים בג ְשתנו אל שאלה זו:
ראשית ,רוב הטקסטים שנמצאו בקומראן מקוטעים ביותר .אחד הטקסטים הנחשב מן הכתבים
הכתתיים המובהקים הוא מגילת ההודיות ,וזאת על סמך העותק שנתגלה במערה ,1ואולם עותקי
אותה מגילה ששרדו במערה 4אינם מאפשרים כשהם לעצמם לקבוע את השתייכותה הכתתית
של מגילה זו (אף על פי שאין ספק שגם הם 'כתתיים' באותה מידה) ,מן הסיבה הפשוטה
שהחומר שנשתמר בהם מועט מדי .כל חוקר קומראן מכיר את ההרגשה שכמה אותיות ששרדו
במקרה יכולות לשנות מן הקצה אל הקצה את הערכת מגמתו ומקומו של קטע מסוים 1.ודאי
1למשל :את הפשר של ברכות יעקב (בראשית מט) ב־G.J. Brooke, ‘4QCommentary on( 4Q252
־
Genesis A’, idem et al., Qumran Cave 4, XVII: Parabiblical Texts, Part 3 [DJD, 22], Oxford 1996,
)pp. 185–207אפשר למיין ככתתי מאחר שבפשר לברכת יהודה שרדו המילים 'אנשי היחד' (טור ה
[= קטע ,]6שורה .)5מסובך יותר מיונו של הפשר לברכת ראובן .הוצע לקרוא פשר זה כפירוש על דרך
הפשט M.J. Bernstein, ‘4Q252: From Re-Written Bible to Biblical Commentary’, JJS, 45 [1994], pp.
) ;1–27 (esp. pp. 17–18וכך נאמר שם' :ברכות יעקוב" .ראובן בכורי אתה ורישית אוני יתר שאת ויתר עוז 87
