Page 100 - מגילות קומראן א
P. 100

‫רטסיק םחנמ‬

‫שהטקסטים המכילים את המינוח הארגוני הכתתי ראויים להיחשב כתתיים‪ ,‬אולם קשה לדעת מה‬                     ‫‪88‬‬
‫דינם של טקסטים קצרים ביחס ומקוטעים שאינם כוללים מינוח כזה או טקסטים שיש בהם כאן‬

                                                      ‫ושם מינוח אידאולוגי החשוד ככתתי‪.‬‬
‫שנית‪ ,‬הטקסט לא תמיד מסגיר את ֶהקשר חיבורו והשתייכותו‪ ,‬שאנו כה מעוניינים בהם‪.‬‬
‫לעתים קשור הדבר בסוגה של הטקסט‪ .‬למשל אין זה מתמיה אם בכתבים פסידו־אפיגרפיים‬
‫אין מינוח ארגוני כתתי; ספק אם אפשר להסיק מכך בוודאות שהם לא נכתבו בחוגים כתתיים‪.‬‬
‫טקסטים שאמורים היו להימסר למשה כתורה נוספת המיועדת לכלל ישראל‪ ,‬כגון ספר היובלים‪,‬‬
‫מצניעים את האופי הייחודי של קבוצתו של הכותב‪ .‬חוקרים רבים של ספר היובלים אומרים‬
‫שהספר נכתב קודם התפלגותה של הכת מכלל ישראל; ואילו לדעתי כמה פסוקים בספר זה‬
‫מעידים שהספר נתחבר בקבוצה מתנגדת לממסד‪ 2‬בשעת מלחמת אזרחים‪ ,‬ושקבוצה זו ראתה‬
‫את עיקר פעולתה בתשובה אל דרך המצוות הנכונה שנעלמה מכלל ישראל‪ 3,‬אלא שפסוקים אלו‬
‫מוצנעים בספר‪ָ .‬מ ָשל אחר‪ :‬הדברים שצריכים לומר עם סילוקו של חבר מן הכת (לפי עותק של‬
‫ברית דמשק מקומראן) אינם כוללים שום רמז כתתי‪ 4.‬תהא הסיבה לכך אשר תהא‪ ,‬עובדה היא‬
‫שטקסט ריטואלי כתתי אינו מעיד בהכרח על אופיו בניסוחיו‪ .‬בדומה לכך אין לצפות שמכתב‬
‫שנשלח למנהיג מחוץ לחבורה (מקצת מעשי התורה) ישתמש במינוח ארגוני או אפילו תאולוגי‬

                                                                                   ‫כתתי‪5.‬‬
‫בשולי סעיף זה וקודמו יש להעמיד גם על הבעייתיות בדרישה (המוצדקת עקרונית)‬

‫פחזתה כמים אל תותר עליתה משכבי אביכה אז חללתה יצועיו עלה" פשרו אשר הוכיחו אשר שכב עם‬
‫בלהה פילגשו ו[א]מר בכו[רי] א[תה ]ל[ ]ראובן הוא ראשית ער[' (טור ד [= קטע ‪ ,]5‬שורות ‪ .)7–3‬אמנם‬
‫הניסוח בשורות אלו אינו אסכטולוגי‪ ,‬אבל מכאן אין להסיק בשום אופן שמה שבא בהמשכה של שורה ‪7‬‬
‫ובשורות הבאות לא היה בעל אופי אסכטולוגי־כתתי‪ ,‬בדומה לאופיו של הפשר על הברכה ליהודה בטור‬
‫הבא‪ .‬מה שהגיע לעינינו אפשר שהוא גורם לאשליה אופטית בדבר תוכנו של הכתוב כולו‪( .‬מובן שאיני‬
‫טוען שהמשכו של הטקסט היה בהכרח אסכטולוגי־כתתי‪ ,‬אלא רק שאין לשלול אפשרות זו; זה גבול‬
‫הידיעה שלנו‪ ).‬ואולם גם אם נקבע שהפשר לברכות יעקב הוא כתתי (ולדעתי הכרח לומר כך)‪ ,‬עדיין‬
‫שאלה היא אם יחידות אחרות הכלולות ב־‪ 4Q252‬הן כתתיות‪ ,‬או שמא עורך כתתי צירף כאן יחידות שונות‪,‬‬

                                                                             ‫שחלקן לא היה כתתי‪.‬‬
                                                   ‫	‪ 2‬המתעלמת מבית המקדש השני (יובלים א‪ ,‬יג–יד)‪.‬‬
‫‪ 	3‬יובלים כג‪ ,‬יט–כ; כג‪ ,‬טז ‪ +‬א‪ ,‬יד–טו‪ .‬בהקשר זה יש להזכיר את מלחמתו הבלתי מתפשרת של בעל ספר‬
‫היובלים לטובת לוח השמש‪ ,‬שאף הוא נעלם מ'כל ישראל' (ו‪ ,‬לד–לח)‪ .‬נראה לי שעובדה זו מעידה שהזרם‬
                                             ‫שבתוכו נכתב הספר היה נתון בניגוד חריף לכלל ישראל‪.‬‬
‫	‪ 4‬כך נאמר שם‪' :‬מלפני הרבים ישתלח וידבר בו הכוהן המופקד [ע]ל הרבים וענה [וא]מר‪<" :‬ברוכ את> אונ‬
‫הו הכול ובידיך הכול ועושה הכול אשר יסדתה [ע]מים למשפחותיהם ולשונות לאומותם ותתעם בתהו‬
‫ולו דרך ובאבותינו בחרתה לזרעם נתתה חוקי אמתכה ומשפטי קודשכה אשר יעשה האדם וחיה וגבולות‬
‫הגבלתה לנו אשר את עובריהם ארותה ואנו עם פדותכה וצון מרעיתך<ה> אתה ארותה את עובריהם ואנו‬
‫הקימונו"‪ .‬ויצא המשתלח' (ברית דמשק ‪ ,4Q266 ,‬קטע ‪ ,11‬שורות ‪J.M. Baumgarten, ‘4QDamas� ;14–7‬‬

‫‪cus Documenta’, idem, Qumran Cave 4, XIII: The Damascus Document (4Q266–273) [DJD, 18],‬‬

                                                                              ‫‪.)Oxford 1996, p. 76‬‬
‫	‪ 5‬רוב החוקרים מניחים‪ ,‬לדעתי בדין‪ ,‬שמקצת מעשי התורה הוא חיבור כתתי מובהק (וחלקם סבורים שהוא‬
‫נכתב ונשלח בידי מורה הצדק; ראו למשל‪E. Qimron & J. Strugnell, ‘The Literary Character and the :‬‬

‫‪Historical Setting’, idem, Qumran Cave 4, V: Miqsa t Ma‛aśe ha-Torah [DJD, 10], Oxford 1994,‬‬

‫‪ ;p. 120‬ולאחרונה ח' אשל‪ ,‬מגילות קומראן והמדינה החשמונאית‪ ,‬ירושלים תשס"ד‪ ,‬עמ' ‪ ;42‬וכנגד זה‪:‬‬
   95   96   97   98   99   100   101   102   103   104   105