Page 100 - מגילות קומראן א
P. 100
רטסיק םחנמ
שהטקסטים המכילים את המינוח הארגוני הכתתי ראויים להיחשב כתתיים ,אולם קשה לדעת מה 88
דינם של טקסטים קצרים ביחס ומקוטעים שאינם כוללים מינוח כזה או טקסטים שיש בהם כאן
ושם מינוח אידאולוגי החשוד ככתתי.
שנית ,הטקסט לא תמיד מסגיר את ֶהקשר חיבורו והשתייכותו ,שאנו כה מעוניינים בהם.
לעתים קשור הדבר בסוגה של הטקסט .למשל אין זה מתמיה אם בכתבים פסידו־אפיגרפיים
אין מינוח ארגוני כתתי; ספק אם אפשר להסיק מכך בוודאות שהם לא נכתבו בחוגים כתתיים.
טקסטים שאמורים היו להימסר למשה כתורה נוספת המיועדת לכלל ישראל ,כגון ספר היובלים,
מצניעים את האופי הייחודי של קבוצתו של הכותב .חוקרים רבים של ספר היובלים אומרים
שהספר נכתב קודם התפלגותה של הכת מכלל ישראל; ואילו לדעתי כמה פסוקים בספר זה
מעידים שהספר נתחבר בקבוצה מתנגדת לממסד 2בשעת מלחמת אזרחים ,ושקבוצה זו ראתה
את עיקר פעולתה בתשובה אל דרך המצוות הנכונה שנעלמה מכלל ישראל 3,אלא שפסוקים אלו
מוצנעים בספרָ .מ ָשל אחר :הדברים שצריכים לומר עם סילוקו של חבר מן הכת (לפי עותק של
ברית דמשק מקומראן) אינם כוללים שום רמז כתתי 4.תהא הסיבה לכך אשר תהא ,עובדה היא
שטקסט ריטואלי כתתי אינו מעיד בהכרח על אופיו בניסוחיו .בדומה לכך אין לצפות שמכתב
שנשלח למנהיג מחוץ לחבורה (מקצת מעשי התורה) ישתמש במינוח ארגוני או אפילו תאולוגי
כתתי5.
בשולי סעיף זה וקודמו יש להעמיד גם על הבעייתיות בדרישה (המוצדקת עקרונית)
פחזתה כמים אל תותר עליתה משכבי אביכה אז חללתה יצועיו עלה" פשרו אשר הוכיחו אשר שכב עם
בלהה פילגשו ו[א]מר בכו[רי] א[תה ]ל[ ]ראובן הוא ראשית ער[' (טור ד [= קטע ,]5שורות .)7–3אמנם
הניסוח בשורות אלו אינו אסכטולוגי ,אבל מכאן אין להסיק בשום אופן שמה שבא בהמשכה של שורה 7
ובשורות הבאות לא היה בעל אופי אסכטולוגי־כתתי ,בדומה לאופיו של הפשר על הברכה ליהודה בטור
הבא .מה שהגיע לעינינו אפשר שהוא גורם לאשליה אופטית בדבר תוכנו של הכתוב כולו( .מובן שאיני
טוען שהמשכו של הטקסט היה בהכרח אסכטולוגי־כתתי ,אלא רק שאין לשלול אפשרות זו; זה גבול
הידיעה שלנו ).ואולם גם אם נקבע שהפשר לברכות יעקב הוא כתתי (ולדעתי הכרח לומר כך) ,עדיין
שאלה היא אם יחידות אחרות הכלולות ב־ 4Q252הן כתתיות ,או שמא עורך כתתי צירף כאן יחידות שונות,
שחלקן לא היה כתתי.
2המתעלמת מבית המקדש השני (יובלים א ,יג–יד).
3יובלים כג ,יט–כ; כג ,טז +א ,יד–טו .בהקשר זה יש להזכיר את מלחמתו הבלתי מתפשרת של בעל ספר
היובלים לטובת לוח השמש ,שאף הוא נעלם מ'כל ישראל' (ו ,לד–לח) .נראה לי שעובדה זו מעידה שהזרם
שבתוכו נכתב הספר היה נתון בניגוד חריף לכלל ישראל.
4כך נאמר שם' :מלפני הרבים ישתלח וידבר בו הכוהן המופקד [ע]ל הרבים וענה [וא]מר<" :ברוכ את> אונ
הו הכול ובידיך הכול ועושה הכול אשר יסדתה [ע]מים למשפחותיהם ולשונות לאומותם ותתעם בתהו
ולו דרך ובאבותינו בחרתה לזרעם נתתה חוקי אמתכה ומשפטי קודשכה אשר יעשה האדם וחיה וגבולות
הגבלתה לנו אשר את עובריהם ארותה ואנו עם פדותכה וצון מרעיתך<ה> אתה ארותה את עובריהם ואנו
הקימונו" .ויצא המשתלח' (ברית דמשק ,4Q266 ,קטע ,11שורות J.M. Baumgarten, ‘4QDamas� ;14–7
cus Documenta’, idem, Qumran Cave 4, XIII: The Damascus Document (4Q266–273) [DJD, 18],
.)Oxford 1996, p. 76
5רוב החוקרים מניחים ,לדעתי בדין ,שמקצת מעשי התורה הוא חיבור כתתי מובהק (וחלקם סבורים שהוא
נכתב ונשלח בידי מורה הצדק; ראו למשלE. Qimron & J. Strugnell, ‘The Literary Character and the :
Historical Setting’, idem, Qumran Cave 4, V: Miqsa t Ma‛aśe ha-Torah [DJD, 10], Oxford 1994,
;p. 120ולאחרונה ח' אשל ,מגילות קומראן והמדינה החשמונאית ,ירושלים תשס"ד ,עמ' ;42וכנגד זה: