Page 23 - etmol 96
P. 23

‫■•״ <‬                                                                   ‫שעשיתי עד עכשיו הוא הכנה בלבד‬
                                                                        ‫למפעל חיי שבדעתי להקימו‪ .‬אני חש כי‬
                                                                        ‫הגיע הזמן שהתנ״ך‪ ,‬מורשת ישראל‬
                                                                        ‫לאנושות‪ ,‬יהיה מאויר בידי אמן יהודי‪.‬‬
                                                                        ‫והעבודה צריכה להיעשות בארץ‬
                                                                        ‫הקודש שבה התארעו החזיונות‪ .‬כל‬
                                                                        ‫חפצי הוא לעשות עבודה זו‪ .‬ואולי יש‬
                                                                        ‫משום חוסר צניעות מצדי לומר כך‪ ,‬אך‬
                                                                        ‫אני מרגיש שיש בי הכוח למלא את‬
                                                                        ‫השליחות‪.‬״‬
                                                                        ‫ב־‪ 1921‬חזר אבל פן לארץ ולימד‬
                                                                        ‫שוב ב״בצלאל״ ואת זמנו הפנוי מעבו­‬
                                                                        ‫דת ההוראה הקדיש לציור והקים‬
                                                                        ‫בירושלים בית־מלאכה ‪ -‬הראשון בארץ‬
                                                                        ‫‪ -‬להדפסות ליתוגרפיות‪ .‬הוא ליקט ‪300‬‬
                                                                        ‫אבנים מסביבות ירושלים כדי להדפיס‬
                                                                        ‫הדפסה ליתוגרפית את ‪ 25‬איוריו הרא­‬
                                                                        ‫שונים לספר בראשית‪.‬‬
                                                                        ‫נראה שהתערוכה של ציוריו שהוצגה‬
                                                                        ‫בינואר ‪ 1924‬בביתו של פיינגולד בתל‪-‬‬
                                                                        ‫אביב ברחוב נחלת בנימין ‪ -‬בקומת‬
                                                                        ‫הקרקע של הבית היה משרד הדואר‬
                                                                        ‫התל‪-‬אביבי ‪ -‬היא אותה תערוכה‬
                                                                        ‫שהציג לאחר מכן ברחבי אירופה‪.‬‬
                                    ‫הגר וישמעאל מגורשים למדבר‬           ‫הסופר אביגדור המאירי פירסם מאמר‬

‫מוחלט עם כשרון חדשני‪ ,‬ונוסף לזה בעיניו יהודים וערבים כאחד‪ .‬הפגם‬         ‫על אבל פן וציין‪ :‬״האמן מביא לפנינו‬
‫שמצא בציורי הקודש של אמנים לא‪-‬‬      ‫בעל נשמה יוקדת‪.‬״‬                    ‫את גיבורי התנ״ך כאנשים בשר‪-‬ודם‬
‫התערוכה עברה לברלין וגם שם הוא יהודים מכל הדורות היה שהעלו על‬           ‫ולא את הדרמה שבמאורעותיו‪ ,‬האדם‬
‫גרם הפתעה ‪ -‬בין היתר משום שהיה בדיהם ״טיפוסים אריים‪ ,‬לבוש שלא‬           ‫שעל‪-‬ידו נעשה הכל ולמענו נעשה‬
‫האמן הראשון מארץ‪-‬ישראל המציג היה בו מן האוריינטלי‪ ,‬נופים דמיוניים‪,‬‬      ‫הכל‪.‬״ על התערוכה שהוצגה אחר‪-‬כך‬
‫באירופה‪ .‬משם עברה התערוכה לפריס גישה יותר מדי תיאטרלית‪ ,‬מנזרית‪.‬״‬        ‫בוינה כתב הסופר פליקם סאלטן)מחבר‬
‫והמבקרים כותבים עליו כעל מי ש״ת‪ -‬ועל עצמו הוא כתב ״ובהיותך אתה‬          ‫״במבי״(‪ :‬״כשרון עצום הוא אבל פן‬
‫מונתו הנפלאה״ תלויה במוזיאון עצמך נצר הגזע התנ״כי וספוג משחר‬            ‫זה‪ ,‬ידען גדול‪ ,‬בעל כוח‪-‬מחשבה ציורי‬

‫ילדותך ממורשת עתיקת יומין זו‪ ,‬נדמה‬  ‫לוקסמבורג‪.‬‬                          ‫שרה‬
‫לך שנוצר צירוף של גורמיס‪-‬מסייעים‬
‫שלא עמדו לרשות אף אחד מציירי‬
‫התנ״ך בעבר ושתחת חסותם העמדתי‬
‫כשרונותי הצנועים כדי להגשים חלום‬
       ‫חיי‪.‬״‬
‫במשך שנות ה‪ 20-‬וה‪ 30-‬נעשו איורי אבל פן היה בעל יכולת רישומית‬
‫התנ״ך של אבל פן אורחים רצויים גדולה‪ ,‬דבר שאיפשר לו להביא את‬
‫באולמי התערוכות של פריס‪ ,‬של ציריך יכולתו התיאורית לכדי שלמות‪ .‬הוא‬
‫ושל לונדון‪ ,‬של בריסל ושל ז׳נווה‪ ,‬של צייר בלוח‪-‬צבעים רך של הפאסטל‪,‬‬
‫קאהיר ושל וינה ‪ -‬ונדדו שוב גם מעבר שהדגישו וייפו את תמונותיו‪ .‬הוא צייר‬
‫לאוקיינוס‪ .‬אך האמן הקפיד שקודם תמונת ״בראשית״ בצבעים בהירים‬
‫שיצאו תמונותיו לנדודיהן‪ ,‬יוצגו תמיד בגוונים ורדרדים וכתומים הממחישים‬
‫את הלא‪-‬כלום שלפני הבריאה‪ .‬את קין‬    ‫בעיר מולדתן ירושלים‪.‬‬
‫אבל פן חי בירושלים במשך ‪ 45‬שנה החורש את האדמה והולך אחרי גמלו‪,‬‬
‫וסביבו נרקמה מסכת אמנותית שעמי­ את אברהם‪ ,‬דמות לבנה בשחור הלילה‬
‫תיו‪ ,‬בני דורו וצעירים ממנו‪ ,‬היו שות­ המרימה ראשה כלפי הכוכבים‪ .‬הוא יצר‬
‫פים בה‪ .‬קמו אסכולות וחלפו‪ ,‬התעוררו את חלל המדבר הגדול בתמונה ״שילוח‬
‫מחלוקות בענייני ציור ואחר‪-‬כך שככו הגר וישמעאל״ ואת ״עקידת יצחק״‬
‫ולאבל פן לא היה חלק בהן‪ .‬הוא היה שבה מתרפק אברהם באהבה גדולה‬
‫כאי בודד בים הסוער של עולם האמנות ובחמלה רבה על בנו העקוד ומובא‬
       ‫הארץ‪-‬ישראלי ועשה מה שקיבל עליו קרבן בצווי האל הרוצה לנסותו‪.‬‬
‫לעשות ‪ -‬אייר וצייר את התנ״ך ב‪ 1948-‬נפל בנו אלדד באחד מקר­‬
‫מנקודת‪-‬ראותו של אמן יהודי החי על בות מלחמת השחרור‪ .‬מות בנו העיב‬
‫על חייו וליווה אותו תמיד‪ ,‬אולם הוא‬  ‫אדמת התנ״ך‪.‬‬
‫הוא הוסיף להתפעם ממראה עיניו המשיך בשכרון בציור עולם הספרים‬
‫בירושלים כפי שראה אותה בראשית התנ״כיים‪ .‬בשנת ‪ 1963‬מת פן בירוש­‬
‫המאה על רקע נוף ההרים מסביב‪ ,‬וכפי לים‪ ,‬עיר חייו‪ ,‬והניח אחריו סדרת‬
‫שראה את תושביה‪ :‬צאצאים של האבות תמונות ‪ -‬ציורי תנ״ך שילוו אותנו‬
       ‫הקדומים‪ ,‬של גיבורי התנ״ך‪ .‬כאלה היו תמיד‪.‬‬

‫‪23‬‬
   18   19   20   21   22   23   24   25   26