Page 23 - etmol 96
P. 23
■•״ < שעשיתי עד עכשיו הוא הכנה בלבד
למפעל חיי שבדעתי להקימו .אני חש כי
הגיע הזמן שהתנ״ך ,מורשת ישראל
לאנושות ,יהיה מאויר בידי אמן יהודי.
והעבודה צריכה להיעשות בארץ
הקודש שבה התארעו החזיונות .כל
חפצי הוא לעשות עבודה זו .ואולי יש
משום חוסר צניעות מצדי לומר כך ,אך
אני מרגיש שיש בי הכוח למלא את
השליחות.״
ב־ 1921חזר אבל פן לארץ ולימד
שוב ב״בצלאל״ ואת זמנו הפנוי מעבו
דת ההוראה הקדיש לציור והקים
בירושלים בית־מלאכה -הראשון בארץ
-להדפסות ליתוגרפיות .הוא ליקט 300
אבנים מסביבות ירושלים כדי להדפיס
הדפסה ליתוגרפית את 25איוריו הרא
שונים לספר בראשית.
נראה שהתערוכה של ציוריו שהוצגה
בינואר 1924בביתו של פיינגולד בתל-
אביב ברחוב נחלת בנימין -בקומת
הקרקע של הבית היה משרד הדואר
התל-אביבי -היא אותה תערוכה
שהציג לאחר מכן ברחבי אירופה.
הגר וישמעאל מגורשים למדבר הסופר אביגדור המאירי פירסם מאמר
מוחלט עם כשרון חדשני ,ונוסף לזה בעיניו יהודים וערבים כאחד .הפגם על אבל פן וציין :״האמן מביא לפנינו
שמצא בציורי הקודש של אמנים לא- בעל נשמה יוקדת.״ את גיבורי התנ״ך כאנשים בשר-ודם
התערוכה עברה לברלין וגם שם הוא יהודים מכל הדורות היה שהעלו על ולא את הדרמה שבמאורעותיו ,האדם
גרם הפתעה -בין היתר משום שהיה בדיהם ״טיפוסים אריים ,לבוש שלא שעל-ידו נעשה הכל ולמענו נעשה
האמן הראשון מארץ-ישראל המציג היה בו מן האוריינטלי ,נופים דמיוניים, הכל.״ על התערוכה שהוצגה אחר-כך
באירופה .משם עברה התערוכה לפריס גישה יותר מדי תיאטרלית ,מנזרית.״ בוינה כתב הסופר פליקם סאלטן)מחבר
והמבקרים כותבים עליו כעל מי ש״ת -ועל עצמו הוא כתב ״ובהיותך אתה ״במבי״( :״כשרון עצום הוא אבל פן
מונתו הנפלאה״ תלויה במוזיאון עצמך נצר הגזע התנ״כי וספוג משחר זה ,ידען גדול ,בעל כוח-מחשבה ציורי
ילדותך ממורשת עתיקת יומין זו ,נדמה לוקסמבורג. שרה
לך שנוצר צירוף של גורמיס-מסייעים
שלא עמדו לרשות אף אחד מציירי
התנ״ך בעבר ושתחת חסותם העמדתי
כשרונותי הצנועים כדי להגשים חלום
חיי.״
במשך שנות ה 20-וה 30-נעשו איורי אבל פן היה בעל יכולת רישומית
התנ״ך של אבל פן אורחים רצויים גדולה ,דבר שאיפשר לו להביא את
באולמי התערוכות של פריס ,של ציריך יכולתו התיאורית לכדי שלמות .הוא
ושל לונדון ,של בריסל ושל ז׳נווה ,של צייר בלוח-צבעים רך של הפאסטל,
קאהיר ושל וינה -ונדדו שוב גם מעבר שהדגישו וייפו את תמונותיו .הוא צייר
לאוקיינוס .אך האמן הקפיד שקודם תמונת ״בראשית״ בצבעים בהירים
שיצאו תמונותיו לנדודיהן ,יוצגו תמיד בגוונים ורדרדים וכתומים הממחישים
את הלא-כלום שלפני הבריאה .את קין בעיר מולדתן ירושלים.
אבל פן חי בירושלים במשך 45שנה החורש את האדמה והולך אחרי גמלו,
וסביבו נרקמה מסכת אמנותית שעמי את אברהם ,דמות לבנה בשחור הלילה
תיו ,בני דורו וצעירים ממנו ,היו שות המרימה ראשה כלפי הכוכבים .הוא יצר
פים בה .קמו אסכולות וחלפו ,התעוררו את חלל המדבר הגדול בתמונה ״שילוח
מחלוקות בענייני ציור ואחר-כך שככו הגר וישמעאל״ ואת ״עקידת יצחק״
ולאבל פן לא היה חלק בהן .הוא היה שבה מתרפק אברהם באהבה גדולה
כאי בודד בים הסוער של עולם האמנות ובחמלה רבה על בנו העקוד ומובא
הארץ-ישראלי ועשה מה שקיבל עליו קרבן בצווי האל הרוצה לנסותו.
לעשות -אייר וצייר את התנ״ך ב 1948-נפל בנו אלדד באחד מקר
מנקודת-ראותו של אמן יהודי החי על בות מלחמת השחרור .מות בנו העיב
על חייו וליווה אותו תמיד ,אולם הוא אדמת התנ״ך.
הוא הוסיף להתפעם ממראה עיניו המשיך בשכרון בציור עולם הספרים
בירושלים כפי שראה אותה בראשית התנ״כיים .בשנת 1963מת פן בירוש
המאה על רקע נוף ההרים מסביב ,וכפי לים ,עיר חייו ,והניח אחריו סדרת
שראה את תושביה :צאצאים של האבות תמונות -ציורי תנ״ך שילוו אותנו
הקדומים ,של גיבורי התנ״ך .כאלה היו תמיד.
23