Page 19 - etmol 96
P. 19
ילדה יהודיה מצפון תימן ,כיום מסורת יהודי תימן יודעת לספר ,שמלבד יהודי תימן יצאו
לחצי האי ערב חבורות גדולות מבני שבט דן ונתפזרו
לא ישכילו לדעת זאת .ואולי עליהם יאמרו הגויים ההולכים במדבר הגדול ,והם שוכנים שם עד היום הזה .כולם גיבורי
לחג׳ מכה שצריכים לשלם מס )כופר( בעברם בדרך הזה, חיל ומלומדי מלחמה ,שכלי זינם אינם מעזים מעליהם ,ואין
וקוראים להם ׳יהוד אל ח׳יבר׳ לבזיון .וזולת זאת לא נודע שום בריה יכולה לנצח אותם .שבטי הבדואים הנודדים אינם
לי דבר ברור.״ יעקב ספיר פגש בצנעא משפחה מהם מעזים להתקרב לגבולם ,כי יראים הם את נחת זרועם.
ששמה ״משפחת הדני״ .לדברי ראשי המשפחה ,תעה האגדות על דבר גיבורי״החיל היהודים נוצרו בין יהודי
אביהם במדבר ולא מצא את דרכו אל בני שבטו ,ואז נדד עד תימן בין השאר גם ממציאותם הממשית של יהודי חצר־מוות
שוכני המדבר המגדלים שערות פרא ונושאים שלח
שהגיע לצנעא.
יחידים מיהודי המדבר הללו שנקלעו ליישובי אחיהם כערבים.
שבצפון תימן ,בצעדה ובחידאן ,מתוארים בפי יהודי הצפון בני המדבר הערבים אישרו בסיפורים ובאגדות את
כבעלי דמות בדואית ,אנשים חפוזים היוצאים מכליהם על קיומם של בני דן הנידחים והמסתתרים בנבכי מדבר ערב,
לא דבר ,אנשי תורה המתעסקים בייחוד במדרש ובהלכה: והם תיארו אותם כאנשים גבוהי קומה ,בריאי בשר ומגודלי
ובעיקר ,אנשי פלאי סגורים ומכונסים בתוך עצמם .כל שיער עד לכתפיהם .איש אינו יודע לציין בדיוק היכן מקום
ההפצרות והתחנונים לפני אנשים אלה לגלות את מוצאם מושבם ,כי אינם מניחים לשום אדם להתקרב לתחום ארצם.
ומושבם היו לריק .הם היו נעלמים כלעומת שבאו או מתים גם המדבר הגדול ,המבדיל בינם לבין בני היישוב ,ואימת
וסודם עמם .יהודי חבאן ,שוכני מדבר גם הם ,שבדמותם חייתו־טרף ולסטים מרצחים האורבים בדרכים הניאו בני'
החיצונית ובאורח״חייהם אינם נבדלים הרבה מבני דן, אדם מלבקשם .נוסעים ושד״רים ,שביקרו בתימן או
יודעים לספר עליהם הרבה .שמואל יבנאלי ,שליח ארץ־ בארצות הסמוכות לה ,מרבים לספר עליהם מפי השמועה.
ישראל שביקר בחבאן בשנת תרע׳׳ב ) ,(1912מוסר מפיהם הראשון שהודיע על שבטים יהודיים נודדים במדבריות
שמועות על בני דן .הוא מבחין בין שמועות על בני דן ערב היה אלדד הדני)המחצית השניה של המאה הט׳( .לפי
שנזדמנו לחבאן ,ובין שמועות עליהם שהגיעו לאוזני יהודי סיפורו שוכנים שבט אפרים וחצי שבט מנשה בהררי נג׳ד,
חבאן מפי בדואים שעלו לרגל למכה .אחת השמועות במדינת מכה .הנוסע בנימין מטודילה )סוף המאה הי״ב(
מספרת על שיירת בדואים שיצאה למכה .בהתקרבם לעיר אסף ידיעות עליהם בארצות סמוכות לערב .לפי סיפורו,
הקדושה והנה לפניהם חבורה מבני דן :בראשם כמין תפילין שוכנים ״בני רכב )דהיינו יהודי ח׳יבר( אנשי תימא״ בלב
ובזרועותיהם כעין רצועות כרוכות .החבורה עמדה בתפילה המדבר ,מהלך עשרים ואחד יום במדבריות לצד בבל.
והנה לפתע נשבה סופת מדבר חמה וחזקה ,שהממה ואיבנה ״ובעיר תימא ראש הממשלה שלהם ,ושם ר׳ חנן הנשיא
19 מושל עליהם .והיא עיר גדולה ויפה ומהלך ארצם ששה
)חמשה( עשר יום בין ההרים ,הרי צפון .ויש להם ערים
גדולות ובצורות ,ואין עול גויים עליהם ,והולכים לשלול
שלל ולבוז בז לארץ מרחק עם בני ערב שכניהם ...וכל
שכני היהודים מפחדים מהם״ הרב עובדיה מברטנורא,
מפרש המשנה ,שעלה לארץ־ישראל בשנת ,1488העלה
שמועה שהם פושטים על שיירות הישמעאלים העולים לרגל
למכה.
הראובני -שליח מלך ח׳יבר
עדות על שבטים יהודיים ,חופשיים מעול גויים בחצי האי
ערב ,ניתנת גם בזכרונותיו של דויד הראובני )המאה
הט״ז( .הראובני מציג את עצמו כאחיו ושר צבאו של המלך
היהודי המושל בחבור ,שאינה אלא ח׳יבר ,ומספר שהוא בא
ממדבר ערב בשליחות יהודים בני־חורין ומנוסים בתכסיסי
מלחמה.
יעקב ספיר מירושלים ,שתר בתימן בשנת תרי״ט
) ,(1859ושבצדק רואים בו את מגלה שבט יהודי תימן
בדורותיו ,מספר עליהם כדברים האלה :״סוף דבר,
מכל אשר דרשתי וחקרתי והתבוננתי על שורשי ההגדות
והסיפורים )לא יכילם ספר( ,ראה זה מצאתי דבר אמת
וברור בעליל ,שיש בארץ תימן למזרחית צפונית צנעא,
במרחק חמישה ועשרים יום על דרך העולה מכה ,יהודים
רבים בינות הערביאים והישמעאלים ,יושבי כפרים
ואוהלים ,והמה יושבים שלווים ושקטים עם שכניהם ,אין
עליהם שבט מושל וקול נוגש ולא ניכר יהודי לפני
ישמעאל ,כי כולם חגורי נשק מלומדי מלחמה ויוצאים לקרב
על שכניהם גדוד אחד עם הערביאים היושבים לבטח אתם.
והיהודים הבאים מצעדה )דקלה( מהלך עשרה ימים צפונה,
ואני ראיתים בחג׳ה ודברתי עמהם ,מספרים )וידוע לכל(
אשר פעמיים בשנה יבואו אלה יהודי ערב אצלם ליום השוק
הגדול ,וידועים הם אצלם ליהודים שלמים ,אבל לא התחקו
על שורשיהם לדעת מנהגיהם ,תורתם ואמונתם מי המה ,כי
