Page 20 - etmol 96
P. 20
הראשון שהודיע עליהם בקהל ישראל היה שליח אלמוני
מצפת שיצא לתימן בשנת תקפ״ח ) .(1828יהוסף שוורץ,
בעל ״תבואות הארץ״ ,מספר כי לפני תשע״עשרה שנה
נשלח שד״ר הקהילה היהודית בצפת לתימן כדי לאסוף
תרומות לעניי צפת .השליח פגש בצנעא באחד מבני שבט
דן ,וזה סיפר לו שיש להם מדינה העומדת ברשות עצמה,
והיא רחוקה מהלך במה חודשים ממזרח לצנעא ,ובראשם
עומד נשיא .השד״ר ביקש ללכת עם האיש אל מקום בני
שבטו ,אבל האיש נעלם.
כשחזר השד״ר לצפת עורר סיפורו עניין רב וראשי
היישוב בצפת גמרו אומר לשלוח שליח מיוחד לאחים
רחוקים אלה .בחירתם נפלה על ברוך בן שמואל מצפת,
והוא נשלח בשנת תקצ״א ) (1831לתימן כדי לגלות את בני
משה ואת עשרת השבטים .בידי השליח ניתנה איגרת
שנבתבה בידי הרב ישראל משקלוב ,מנהיג עדת הפרושים
בצפת .באיגרת מבקשים בני היישוב מבני משה ועשרת
השבטים ארבעה דברים :שיתפללו על אחיהם ,שישלחו
חכמים סמוכים שיסמכו בארץ־ישראל חכמים אחרים,
שירימו נדבת כסף לאחיהם ושיענו לשאלותיהם בלשון
הקודש.
השליח ששכח את שליחותו הכנות לארוחה
השליח בא לצנעא ויצא יחד עם מלווה למדבר לחפש את שיירת עולי הרגל ,ואז עטו עליהם בני דן ,שללו את כל
אחרי בני דן .לפי סיפורו של יעקב ספיר ,הגיעו השליחים רכושם והלכו להם .שמועה אחרת מספרת על חבורה מבני
עד חידאן ,קצה היישוב היהודי בצפון ,והתחילו ללכת דן ,שפגשה בשיירת עולי רגל בדואים .הכירו ביניהם יהודי
במדבר .שם פגשו רועה משבט בני דן ומסרו בידו איגרת מומר אחד .הוציאו את המומר מתוכם והחזירוהו לכור
לשבטו ,והשליח הבטיח להביא את התשובה לחידאן.
משקרב ראש השנה חזר ברוך לצנעא למרות הפצרותיו של מחצבתו.
בן לווייתו ,וציווה ליהודי חידאן לשלוח לו את התשובה צ׳ארלס דאוטי ,מזרחן נוצרי חשוב ),(1926-1843
לצנעא .ברוך חזר לצנעא וקיבל עליו לטפל באמאם תימן שבירר וליבן את האגדות המהלכות על יהודי ח׳יבר ,מספר
שחלה ,ומשהצליח לרפאותו נתמנה לרופא החצר .במשרתו בין השאר את האגדה הזאת על גבורתם :בפשיטה על
החדשה התנשא על המוסלמים ועורר את קנאתם ,והם שיירת עולי רגל למכה נשבו שלושה מיהודי ח׳יבר .הפאשה
העלילו עליו עלילת ריגול .העלילה נתקבלה על דעת הממונה על השיירה ציווה לקבור אותם בחול עד אוזניהם,
והשיירה המשיכה בדרכה .שניים מהם נפחו את נפשם ,אך
האמאם ,ובשעת טיול עמו בגנו ירה בו והרגו. השלישי נותר בחיים .בלילה בא תן ,רחרח את השניים
ימים אחדים אחרי הריגתו באו יהודים מחידאן וסיפרו ובהרגישו שהם פגרים מתים הניחם ,ופנה אל השלישי
שאחרי חג הסוכות באו שני פרשים ערביים ושאלו על שעדיין היה בחיים .חפר התן בכפותיו עד שחשף אותו.
היהודי הירושלמי ,וכשאמרו להם שכבר חזר לצנעא חזרו האיש שב לאיתנו ובראותו את חיית הפרא עומדת עליו נפל
אף הם על עקבותיהם .כשמוע מארי יחיא ,מלווהו לארץ מפחד ,והחיה אף היא ברחה מאימתו .זינק האיש
של ר׳ ברוך ,את הדברים שם נפשו בכפו והלך לו לבדו ודלק אחר השיירה ,שהיתה כבר כיום תמים לפניו .השיג
״ועקבותיו לא נודעו עד היום הזה ,כי לא חזר עוד״ .וכך היהודי את המחנה בלילה והנה כולם שקועים בתרדמה.
טיפס האיש על גבי החבלים ונכנס לאוהל הפאשה שם ישן
נסתיימה השליחות הראשונה בטרגדיה כפולה. הפאשה ולמראשותיו קופת הכסף .נטל הח׳יברי מן הכסף
ראשי היישוב בצפת לא אמרו נואש ,ובשנת תר״ו כאשר יוכל שאת ונעלם .בלילה השני חזר וניסה את מזלו,
) (1846נשלח עמרם ,יהודי מיוצאי צפון אפריקה ,מתושבי אולם הפעם נתפס ונכלא עד אור הבוקר .בבוקר ציווה
צפת ,להביא ידיעות על עשרת השבטים .הוא יצא בתחפו הפאשה להמיתו והוא הובל למקום ההריגה כשחיילים
שת של עולה־רגל למכה .יעקב ספיר ,שחקר בתימן את מקיפים אותו סביב .אמר הח׳יברי לפאשה :אדוני ,הלוא אני
פרשת נסיעתו ,מספר שעמרם ביקר במכה כמוסלמי ולא הוא האיש שקברת ואני הוא שגנבתי את הקופה אמש .ארור
הכירוהו .שם חקר ודרש על בני רכב )יהודי ח׳יבר( ולא שכמותך ,אמר הפאשה ,כיצד אינך מתיירא ממני ,שיש בי
מצאם .הוא הלך גם בעקבות ר׳ ברוך עד העיר חידאן ,אבל כוח ויכולת להמיתך? השיב היהודי :אינני ירא מפני איש!
לא מלאו לבו לצאת למדבר הגדול והנורא והוא חזר בידיים ובדברו זינק ודילג מעל למעגל החיילים ,ונס ונמלט
ריקות. במהירות העוברת על מהירות רודפיו.
שליח שלישי שיצא לבקש את עשרת השבטים בתימן, שמע בני דן הגיע גם לאוזניהם של שד״רים שביקרו
והעלה אף הוא חרס בידו ,היה דויד אשכנזי מירושלים. בתימן ,והם הביאו את בשורת בני דן שבתימן לארץ־
בשנת תרי״ז ) (1871יצא לדרכו כשהוא מחופש לדרוויש ישראל ולתפוצות הגולה .לשמועות הללו היו תוצאות
)חסיד מוסלמי( ,ושער ראשו וזקנו מגודלי פרא ,ואולם נכבדות :שד״רים מיוחדים נשלחו מהארץ לתימן לחפש את
מביוון שלא ידע את לשון הערבים ואת מנהגיהם הכירוהו בני דן ולגלות את עקבותיהם ואת עקבות עשרת השבטים.
הללו ושדדוהו ,והוא חזר לעדן בתלאות רבות אך בידיים
20
ריקות.
חלומות על בני דן ,בני רכב ,יהודי ח׳יבר ,שבמדבר ערב
או בתימן לא תמו -ואפילו בני העליה השניה ניסו לחפש
אחריהם ולא מצאו.
