Page 75 - הכנרת וכל נתיבותיה / אייל מירון
P. 75
מן הכפר אל העיר ∂μ
קברי ארגז הם קברים החורבה עצמה היא רחבת ידיים¨ בשטח של כ ∞∞ ±דונם Æשטח גדול זה הרשים חוקרים
החצובים בסלע בצורה רבים כמו זאב ייבין וצבי אילן אך למעשה לא ניתן לדעת מה היה גודלו של הכפר היהודי
של שוקת ומתוארכים שהיה כאן בתקופת המשנה והתלמוד ללא חפירות נרחבות Æלמעשה¨ עד היום ©∞®≤∞±
לרוב לתקופות הרומית לא נערכו כמעט חפירות בשטחו של הכפר Æבשנת ∏ ±ππחפר מוטי אביעם חפירת הצלה
בשוליים המערביים של החורבה¨ כמעט על שפת המצוק Æבשטח החפירות נחשפו
והביזנטיתÆ בתים שרובם מן התקופה הביזנטית ©המאה השישית לסה¢נ® Æבשניים מן הבתים
נמצאו מקוואות טהרה פרטיים ויש בכך משום עדות כי יושבי הכפר בתקופה זו היו
בית הכנסת בארבל¨ יהודים Æבשכבה קדומה יותר של אחד המבנים נתגלתה חצר ובה ממצאים מן המאה
מבט כללי השנייה לסה¢נ ובהם גם כלי אבן האופייניים לאוכלוסייה היהודית של ארץ ישראל
במאות הראשונה והשנייה לסה¢נ Æנמצאו גם מעט חרסים מן התקופה ההלניסטית
גומחת ארון הקודש בבית ©מאות רביעית≠שלישית לפסה¢נ® ומתקופת הברזל ©מאות אחת עשרה≠עשירית
הכנסת בארבל לפסה¢נ® Æלבד משורת מבנים קיצונית זו אין אנו יודעים מה הייתה תפרוסת המבנים
בתקופות אלו Æבסקר על פני השטח נראה כי יש כמות גדולה של חרסים מימי הביניים
וכי בתקופה זו היישוב הגיע¨ כנראה¨ לשיא גודלו Æסביב שרידי היישוב התגלו כמה קטעים
מבית הקברות Æממערב ומצפון¨ במשטחי הסלע הקרובים לשפת המצוק נחצבו מספר
מערות קבורה בעלות כוכים Æריכוז גדול של קברי ארגז נמצא בפסגת הארבל¨ בדרך אל
התצפית Æקברי ארגז נוספים נמצאים במרחק גדול יותר¨ חצובים בסלע גיר ובולטים על
פני השטח Æלקברי ארגז אלו היו בדרך כלל מכסים קמורים המאפיינים את אזור מערב
הכנרת Æכמה סרקופגים ©ארונות מתים® ושבריהם נמצאו במהלך השנים בשולי היישובÆ
על אחד מהם יש עיטור המורכב מßטבלת אוזניים© ßמסגרת מלבנית ושתי ßידיות ßאו
ßאוזניים ßמשני צדיה® במרכז¨ שני דיסקוסים משני צדדיה ושתי חזיתות מבנים בקצות
הארון Æעיטור זה מאפיין קבוצת סרקופגים שניתן להניח כי מעצביה ויוצריה היו בטבריה
במאות השנייה והשלישית לסה¢נ Æארונות בעלי עיטור זהה התגלו במגדל¨ בטבריה
ובהאון Æנוסף על כך התגלתה במהלך עבודות עפר בשולי המושב גם גלוסקמת אבן
לא מעוטרת Æהקבורה בגלוסקמאות ©ארונות קטנים ששימשו לקבורת עצמות הנפטר
לאחר שהגופה נרקבה®¨ מאפיינת את היישוב היהודי בארץ ישראלÆ
בית הכנסת נמצא בערך במרכז היישוב ונראה לכותב כי מיקומו נקבע בהתאם לסלע
הגיר הגדול שניצב היה בתוך הכפר Æסלע שכזה¨ בלב אזור בזלתי שחור¨ היה תופעה
מרשימה שכפי הנראה לא התייחסו אליה תושבי הכפר קודם לכן Æכשהוחלט על הקמת
בית כנסת¨ החליט האדריכל להשתמש בסלע המרשים¨ שניצב במקום ולעצב ממנו את
הפתח המרכזי של בית הכנסת Æזו כנראה גם הסיבה לכך שהפתח פונה מזרחה בניגוד
למרבית בתי הכנסת מטיפוס ßהגליל ההררי ßשפתחיהם פונים דרומה Æבית הכנסת
נחפר לראשונה על ידי קוהל וווצינגר בראשית המאה העשרים ותוארך על ידם¨ כמו
מרבית בתי הכנסת האחרים שהם חפרו בגליל¨ למאות השנייה והשלישית לסה¢נÆ
כבר הם הצביעו¨ כמובן¨ על צורתו החריגה לעומת בתי כנסת אחרים∫ מיקום הפתח
הראשי במזרח¨ צורתו הריבועית בניגוד למרבית בתי הכנסת האחרים מקבוצה זו שהם
מלבניים ופתחיהם נמצאים בקיר הדרום וקיומה של גומחה בנויה בקירו הדרומי Æעקב
הבדלים אלו¨ צורף בעבר בית הכנסת בארבל לקבוצת בתי הכנסת שכונתה על ידי
נחמן אביגד ßקבוצת המעבר ßושתוארכו על ידו למאה הרביעית לסה¢נ Æזהו טיפוס בתי
כנסת העומד בין ßקבוצת הקדומים© ßכמו בתי הכנסת של ברעם וכפר נחום® שתוארכו
למאות השנייה והשלישית לסה¢נ לבין ßקבוצת המאוחרים© ßכמו בית הכנסת של בית
אלפא® שתוארך למאות החמישית—שישית לסה¢נ Æהמחקר החדש כאמור¨ מחלק את
בתי הכנסת לסוגים על פי חלוקה ßרגיונלית — ßכלומר חלוקה אזורית הרואה בשינויים
האדריכליים ביטוי למסורת של אזור מסויים ולא ביטוי לכך שבתי הכנסת הוקמו
בתקופות שונות Æכמו כן¨ אנו יכולים להצביע כיום על שונות רבה בתוך קבוצת בתי
הכנסת של הגליל ההרריÆ