Page 75 - הכנרת וכל נתיבותיה / אייל מירון

‫מן הכפר אל העיר ‪∂μ‬‬

‫קברי ארגז הם קברים‬ ‫החורבה עצמה היא רחבת ידיים¨ בשטח של כ ∞∞‪ ±‬דונם‪ Æ‬שטח גדול זה הרשים חוקרים‬
‫החצובים בסלע בצורה‬ ‫רבים כמו זאב ייבין וצבי אילן אך למעשה לא ניתן לדעת מה היה גודלו של הכפר היהודי‬
‫של שוקת ומתוארכים‬ ‫שהיה כאן בתקופת המשנה והתלמוד ללא חפירות נרחבות‪ Æ‬למעשה¨ עד היום ©∞‪®≤∞±‬‬
‫לרוב לתקופות הרומית‬ ‫לא נערכו כמעט חפירות בשטחו של הכפר‪ Æ‬בשנת ∏‪ ±ππ‬חפר מוטי אביעם חפירת הצלה‬
‫בשוליים המערביים של החורבה¨ כמעט על שפת המצוק‪ Æ‬בשטח החפירות נחשפו‬
‫והביזנטית‪Æ‬‬ ‫בתים שרובם מן התקופה הביזנטית ©המאה השישית לסה‪¢‬נ®‪ Æ‬בשניים מן הבתים‬
‫נמצאו מקוואות טהרה פרטיים ויש בכך משום עדות כי יושבי הכפר בתקופה זו היו‬
‫בית הכנסת בארבל¨‬ ‫יהודים‪ Æ‬בשכבה קדומה יותר של אחד המבנים נתגלתה חצר ובה ממצאים מן המאה‬
‫מבט כללי‬ ‫השנייה לסה‪¢‬נ ובהם גם כלי אבן האופייניים לאוכלוסייה היהודית של ארץ ישראל‬
‫במאות הראשונה והשנייה לסה‪¢‬נ‪ Æ‬נמצאו גם מעט חרסים מן התקופה ההלניסטית‬
‫גומחת ארון הקודש בבית‬ ‫©מאות רביעית≠שלישית לפסה‪¢‬נ® ומתקופת הברזל ©מאות אחת עשרה≠עשירית‬
‫הכנסת בארבל‬ ‫לפסה‪¢‬נ®‪ Æ‬לבד משורת מבנים קיצונית זו אין אנו יודעים מה הייתה תפרוסת המבנים‬
‫בתקופות אלו‪ Æ‬בסקר על פני השטח נראה כי יש כמות גדולה של חרסים מימי הביניים‬
‫וכי בתקופה זו היישוב הגיע¨ כנראה¨ לשיא גודלו‪ Æ‬סביב שרידי היישוב התגלו כמה קטעים‬
‫מבית הקברות‪ Æ‬ממערב ומצפון¨ במשטחי הסלע הקרובים לשפת המצוק נחצבו מספר‬
‫מערות קבורה בעלות כוכים‪ Æ‬ריכוז גדול של קברי ארגז נמצא בפסגת הארבל¨ בדרך אל‬
‫התצפית‪ Æ‬קברי ארגז נוספים נמצאים במרחק גדול יותר¨ חצובים בסלע גיר ובולטים על‬
‫פני השטח‪ Æ‬לקברי ארגז אלו היו בדרך כלל מכסים קמורים המאפיינים את אזור מערב‬
‫הכנרת‪ Æ‬כמה סרקופגים ©ארונות מתים® ושבריהם נמצאו במהלך השנים בשולי היישוב‪Æ‬‬
‫על אחד מהם יש עיטור המורכב מ‪ß‬טבלת אוזניים‪© ß‬מסגרת מלבנית ושתי ‪ß‬ידיות‪ ß‬או‬
‫‪ß‬אוזניים‪ ß‬משני צדיה® במרכז¨ שני דיסקוסים משני צדדיה ושתי חזיתות מבנים בקצות‬
‫הארון‪ Æ‬עיטור זה מאפיין קבוצת סרקופגים שניתן להניח כי מעצביה ויוצריה היו בטבריה‬
‫במאות השנייה והשלישית לסה‪¢‬נ‪ Æ‬ארונות בעלי עיטור זהה התגלו במגדל¨ בטבריה‬
‫ובהאון‪ Æ‬נוסף על כך התגלתה במהלך עבודות עפר בשולי המושב גם גלוסקמת אבן‬
‫לא מעוטרת‪ Æ‬הקבורה בגלוסקמאות ©ארונות קטנים ששימשו לקבורת עצמות הנפטר‬

‫לאחר שהגופה נרקבה®¨ מאפיינת את היישוב היהודי בארץ ישראל‪Æ‬‬

‫בית הכנסת נמצא בערך במרכז היישוב ונראה לכותב כי מיקומו נקבע בהתאם לסלע‬
‫הגיר הגדול שניצב היה בתוך הכפר‪ Æ‬סלע שכזה¨ בלב אזור בזלתי שחור¨ היה תופעה‬
‫מרשימה שכפי הנראה לא התייחסו אליה תושבי הכפר קודם לכן‪ Æ‬כשהוחלט על הקמת‬
‫בית כנסת¨ החליט האדריכל להשתמש בסלע המרשים¨ שניצב במקום ולעצב ממנו את‬
‫הפתח המרכזי של בית הכנסת‪ Æ‬זו כנראה גם הסיבה לכך שהפתח פונה מזרחה בניגוד‬
‫למרבית בתי הכנסת מטיפוס ‪ß‬הגליל ההררי‪ ß‬שפתחיהם פונים דרומה‪ Æ‬בית הכנסת‬
‫נחפר לראשונה על ידי קוהל וווצינגר בראשית המאה העשרים ותוארך על ידם¨ כמו‬
‫מרבית בתי הכנסת האחרים שהם חפרו בגליל¨ למאות השנייה והשלישית לסה‪¢‬נ‪Æ‬‬
‫כבר הם הצביעו¨ כמובן¨ על צורתו החריגה לעומת בתי כנסת אחרים∫ מיקום הפתח‬
‫הראשי במזרח¨ צורתו הריבועית בניגוד למרבית בתי הכנסת האחרים מקבוצה זו שהם‬
‫מלבניים ופתחיהם נמצאים בקיר הדרום וקיומה של גומחה בנויה בקירו הדרומי‪ Æ‬עקב‬
‫הבדלים אלו¨ צורף בעבר בית הכנסת בארבל לקבוצת בתי הכנסת שכונתה על ידי‬
‫נחמן אביגד ‪ß‬קבוצת המעבר‪ ß‬ושתוארכו על ידו למאה הרביעית לסה‪¢‬נ‪ Æ‬זהו טיפוס בתי‬
‫כנסת העומד בין ‪ß‬קבוצת הקדומים‪© ß‬כמו בתי הכנסת של ברעם וכפר נחום® שתוארכו‬
‫למאות השנייה והשלישית לסה‪¢‬נ לבין ‪ß‬קבוצת המאוחרים‪© ß‬כמו בית הכנסת של בית‬
‫אלפא® שתוארך למאות החמישית—שישית לסה‪¢‬נ‪ Æ‬המחקר החדש כאמור¨ מחלק את‬
‫בתי הכנסת לסוגים על פי חלוקה ‪ß‬רגיונלית‪ — ß‬כלומר חלוקה אזורית הרואה בשינויים‬
‫האדריכליים ביטוי למסורת של אזור מסויים ולא ביטוי לכך שבתי הכנסת הוקמו‬
‫בתקופות שונות‪ Æ‬כמו כן¨ אנו יכולים להצביע כיום על שונות רבה בתוך קבוצת בתי‬

‫הכנסת של הגליל ההררי‪Æ‬‬