Page 79 - הכנרת וכל נתיבותיה / אייל מירון
P. 79
מן הכפר אל העיר ∂π
הכניסה אל החצר הגדולה השנה המקווה מחזיק מים Æמקווה הטהרה הוא אחד המרכיבים הבולטים של החיים
בכורזים היהודיים בכפר העתיק ©וכך עד ימינו בחברה הדתית®¨ ובלעדיו לא ניתן לקיים חיים
סדירים אצל משפחה יהודית בכלל ובעולם העתיק בפרט Æמקוואות חפורים¨ חצובים
ובנויים החלו להופיע בחברה היהודית החל מימי החשמונאים ©המאה השנייה לפסה¢נ®
והממצא הארכאולוגי מצביע על כך שהם קיימים רק בכפרים שאנו מזהים אותם
כיהודיים גם על סמך ממצאים אחרים של התרבות החומרית Æהמקווה היה מתמלא
ממי הגשם¨ כנדרש על פי ההלכה ©מים שאינם שאובים ביד אדם ועל כן הם כשרים
לטהר את הטמא® והמדרגות אפשרו ירידה אל המים ככל שהלכו ונסוגו במהלך הקיץÆ
במקווה זה ניתן היה גם להוסיף מים שאובים מאחר והיה בו מתקן צמוד של ßאוצרÆß
מתקן זה המכיל לפחות ארבעים סאה ©כחצי מ¢ק® של מי גשם¨ האוצר מחובר בתעלה
למקווה Æבאמצעות פתיחת התעלה יכולים היו מי האוצר להכשיר את המים השאובים
שהובלו למקווה Æזו אחת השיטות שבה פועלים כיום המקוואות Æגודלו של המקווה
שלפנינו יכול אולי להעיד שהיה ציבורי¨ אם כי¨ חפירתו של הבניין לא הושלמה ואולי
היה זה בית אמידים רחב ידייםÆ
נצא מן החצר שוב אל השביל הראשי ונמשיל לאורכו אל חצר רחבת ידיים המרוצפת
אבן Æשני בתים רחבי ידיים נחשפו במקום ממזרח וממערב לחצר Æמתוך הנחה שלחלק
מהבית המזרחי הייתה גם קומה שנייה¨ היה שטחו קרוב ל ∞∞∞ ±מ¢ר ואילו שטחו
של המערבי קרוב ל ∞∞∞≤ מ¢ר Æכל אחד מבניינים אלו היה גדול בשטחו מבית הכנסת
הסמוך אליהם¨ שאליו נגיע עוד מעט Æבמקור רחבה זו הייתה כנראה החצר המרכזית
של הבית המערבי שבו ישבה משפחה עשירה Æכשהוקם הבית המזרחי¨ עת התרחבה
המשפחה¨ הפכה החצר לרחבה בין שני הבתים Æקירות הבתים בנויים ברובם מאבני בזלת
גדולות ובלתי מסותתות שנראות גסות מאוד אך יש לזכור כי קירות אלו היו מצופים
בשכבת טיח עבה והם היו בוודאי נאים מבחוץ ובעיקר מבפנים Æלבית המזרחי יש ≤±
חדרים בקומתו הראשונה ולבית המערבי ∞≤ חדרים בקומת הקרקע Æהבה וניכנס אל
הבית המזרחי Æאל הבית מוביל מסדרון שבחזיתו עוצב עמוד נאה ממנו שרד באתר
בסיסו המגולף Æמהמסדרון נכנסים לחצר רחבת ידיים שממנה ניתן היה להגיע לכל
אגפי הבית Æבפינה הדרומית מערבית ©מימין לכניסה® היו כנראה המטבח וחדרי הכנת
האוכל שכן שם מרוכזות מספר אבני ריחיים לטחינת קמח Æאבני הריחיים הן משני
טיפוסים∫ האחד הוא ßריחיים של יד ßשהופעל על ידי אדם אחד Æאבני השכב והרכב
המלבניות ניצבות היו על גבי בימה קטנה בפינת חדר ומוט שהוכנס אל השקעים
שבגב אבן הרכב הניע אותה על גבי אבן השכב¨ בעוד גרגרי החיטה נשפכו אל החריץ
המשולש שעל גבי אבן הרכב Æריחיים כאלו הפיקו קמח גס Æהסוג השני קרוי ßריחיים
של חמור ßלמרות שייתכן שהופעל גם על ידי בני אדם Æאבן הרכב היא בצורת קונוס
כפול והיא מונחת על גבי הקונוס המלא של אבן השכב Æבעל החיים היה מסובב את
אבן הרכב בתנועה סיבובית בעוד גרעיני החיטה נשפכים מהקונוס העליון של הרכבÆ
אבן ריחיים כזו יצרה קמח דק עקב המשקל הרב של האבנים Æבסמוך לאבני הריחיים
ניתן לראות גלילי אבן דקים שבקצותיהם חורים Æאלו הן מעגילות הגג או מכבש גגותÆ
גגות הבתים הפרטיים¨ היו עשויים¨ בדרך כלל¨ שכבות של בוץ מהודק על גבי ענפים
וקורות Æלקראת החורף היו מניחים שכבת בוץ חדשה או מרטיבים את הישנה ומהדקים
אותה בעזרת המכבש שאליו היו מחברים ידית עץ Æעיגול גגות הייתה כנראה פרנסתו
של חוני ßהמעגל ßומכאן כינויוÆ
התלמוד מספר ©בבלי¨ תענית כג ע¢א® כי פעם אחת עבר רוב חודש אדר מבלי שירדו
גשמים Æפנו לחוני המעגל¨ וביקשוהו שיתפלל על הגשם Æהתפלל חוני אך הגשם לא
ירד Æעג חוני עוגה ©כלומר שרטט מעגל® סביב עצמו¨ נשבע כי לא יזוז משם בטרם ירד
הגשם ואז נענהÆ
