Page 20 - etmol 72
P. 20
המגיד ממשל המשלים
ר׳ יעקב קראנץ המגיד מדובנא ביקש לתקן בני׳אדם
' בסיפור משלים ,הטיף מוסר להגר״א
מאת י.ח .בילצקי
תראה את היהודים המרודים בסחרם־ומכרם ,תראה את מגיד ,הוא כינוי לדרשן בבית״הכנסת הדורש בענייני
הצרות והתלאות הפוקדות אותם ,דרכי המשא-ומתן עם מוסר ודת ,על שם הכתוב -״מגיד מישרים״ )ישעיה מה,
הגוי ,המאבק על פרוטה שחוקה ועל לחם צר ,הדחקות יט( .כינויו היה גם ״דרשן״ ,״בעל דרשן״ ,״מטיף״ .ביהדות
והעוני .בחדרך המבודד אתה גאון ,אבל אף פעם לא רבת עם מזרח־אירופה היו סוגי מטיפים שונים :מגידי־עיירה קבו
חנוונים ,עם גויי־הירידים ,לא יצא לך להרוויח מעט כסף עים ,ומגידים נודדים שעברו מעיר לעיר ומעיירה לעיירה.
בשביל משפחתך ,מה הפלא כי אתה צדיק? אולם במחילה זמן הדרשה היה בעיקר בין תפילת מנחה למעריב .המגידים
מכבודך ,צא מדל״ת אמות שלך ,צא לשוק ,לרחוב ,ואם אז היו גובים את שכרם בעצמם ,לעתים דרך הגבאים ,אולם היו
גם מגידים שעשו שליחויות בשביל ישיבות .אלה האחרונים
תישאר צדיק ,תוכיח כי אכן צדיק אתה. נקראו ״משולחים״ .היו מגידים בעלי־שאר-רוח מפורסמים
מספרים כי הגאון השיב :אינני בעל קסמים .אולם יש בכל תפוצות ישראל :רבי בער ,המגיד ממזריטש; רבי
האומרים ,כי לשמע הדברים האלה יצא הגאון מווילנה ישראל ,המגיד מקוז׳ניץ; הקעלמער מגיד ,הקאמעניצער
לערוך גלות ,כדי לראות כיצד חי האדם היהודי העני מגיד ואחרים .המפורסם במגידים היה רבי יעקב קראנץ
בפזורות. מדובנא ,ממשל המשלים הגדול.
ר׳ יעקב קראנץ נולד ב־) 1741תק״א( בעיירה קטנה,
ציור של שאגאל זשעטל ,לא הרחק מווילנה .כבר בילדותו גילה כשרון לספר
מעשיות .בגיל 17התחיל בקריירה של מגיד וכבר בהופעו
תיו הראשונות הצליח לרכז המוני שומעים .הוא היה מגיד
והופיע במזריטש )שנתיים( בזשולקוב ,בדובנא ) 18שנה(
ובסוף ימיו -בזמושץ׳)עירו של פ.ל .פרץ ורוזה לוכסמבו-
רג(.
ידידו של הגאון מוילנא
שמו התפרסם בכל תפוצות ישראל :בגרמניה ,רומניה,
הונגריה ,אוקראינה ,גליציה ופולין .אחד מידידיו הגדולים
היה הגאון מווילנה ,אשר הזמין אותו לא פעם ,שיספר לו
מעשיות ,משלים ואף יטיף לו מוסר ערב יום כיפור.
כשם שהרשלה אוסטרופולר ״הושתל״ בחצרו של הרבי
ר׳ ברוכ׳ל ממזבוד ,בעל המרה שחורה ,כדי להבריח
עצבות ,תפקיד זה מילא המגיד מדובנא אצל הגאון מווילנה.
המגיד מדובנא היה למדן מופלג ,גם ראש ישיבה ויהודי
חרד ,שהיה עטוף טלית ותפילין כל היום ,ערך כל לילה
תיקון חצות ובכה על צרות ישראל והגלות .עם זאת -
תכונות אלה לא חינקו בו את המשל היפה ,את חריפותו
ויחסו לאדם הפשוט ,להמון העם.
מסופר ,כי הגאון מווילנה ביקש ממנו ,שלא ידבר לפניו
על גדלותו וחייו המוסריים ,אלא יטיף לו מוסר באמצעות
משליו ומעשיותיו .אמר המגיד :מי אני כי אטיף לך ,עם זאת
שמעני ר׳ אלינקה ,הנה קוראים לך צדיק ,יושב תמיד על
התורה ועל העבודה ,חדרך חשוך ,הוילונות מורדים לבל
יפריע לך רעש הרחוב בלימודך ,אתה שומר על כל תרי״ג
מצוות ,אולם אין זה מעשה גדול להיות צדיק ,כשאתה
מבודד בחדרך ,צא ל״יאטקע גאס״ ,לרחוב הקצבים השואן,
20