Page 16 - etmol_2
P. 16

‫עולם חדש מצא קולון‬    ‫ואשא משלי אני יוסף הכהן ואומר!‬                                        ‫ויראו ההודיים את הספרדים ואת כלי‬
        ‫עבר אל עמק אילו!‬                                                                        ‫מלחמתם ויחשבום לקאריביש אוכלי בשר‬
                                     ‫אל קאשטיליא גם אל ליאון‬                                    ‫אדם וינוסו אל ההרים‪ ,‬וירדפו הספרדימ‬
 ‫כי מצא לו גם שם מלון‬                            ‫ובדרך מעבר השמש‬                                ‫אחריהם ויתפשו אשה אחת ערומה ויתנו‬
‫מרוב חרפה בוז גם קלון‬                                                                           ‫אליה לחם ויין וכתונת בד ובגדים לכסות‬
                                           ‫ויקנה לו שם שם טולס‬                                  ‫את ערוותה‪ .‬וישלחוה מאתם ותרוץ ותגד‬
   ‫להיות להם ממאיר לוו‪.‬‬                       ‫אי הכלמו עמים רבים‬                                ‫אל ההודיים את אשר עשו לה ויכואו‬
                                             ‫כי עבר שם האיש הזה‬                                 ‫רבים הימה בעת ההיא ולא שמעו איש‬
                                                                                                ‫את שפת רעהו וידברו אתם כאשר ידו­‬
     ‫איר הלר אל המלכים‬                             ‫וימיתו את עצמן אצל בעליהן פן יתעללו‬          ‫בר אל האילם‪ .‬ויביאו להם לחם ופירות‬
         ‫ויכבדוהו מאוד‬                             ‫בהן הספרדים‪ .‬ורבות שתו כוס ה ת ^ ן‬           ‫ועופות וזהב ודברים רבים ויםחרונ‪ 1‬אתם‬
                                                                                                ‫בפעמונים וענקי זכוכית ומחטים ודברים‬
‫ויעלו אל היבשה ויצאו רבים לראותו‬                   ‫להפיל פרי בטנן פן תלדנה עבדים אל‬             ‫אחרים רבים אשר בכליהם וישמח קולונ־‬
‫ואת האנשים אשר הביא וישתוממו עליו‬                  ‫הספרדים‪ .‬ויגדל עונם מחטאת סדום בא‬            ‫בו מאד‪ .‬ויבא גם שמה גואקאנאג׳ארי‬
‫רבים‪ .‬וילך קולונבו אל בארצילונה ביום‬               ‫עליהם עת פקודתם‪ .‬תם עונך בת האיטי‬            ‫שר העיר אשר יקראו הם קאציקי ויש­‬
‫השלישי לחודש אפריל‪ ,‬כי שמה היו‬                                                                  ‫אלו איש לרעהו לשלום ויתנו איש אל‬
‫המלכים בעת ההיא ויכבדוהו מאד‪ ,‬וי ש‪-‬‬                ‫לא יוסיף להגלותך פוקד עוונך בת ספרד‬          ‫אחיו ויכרתו ביניהם ברית‪ .‬וישמח קו‪-‬‬
‫תחו לפניהם ארצה ויתן לפניהם את ה­‬                                                ‫גלה על חטאיך‪.‬‬  ‫לונבו בראותו כזהב הרבה להם וכי של­‬
‫זהב ואת כל אשר הביא מהעולם החדש‬                                                                 ‫מים הם אתם‪ ,‬ויתן אל לבו לשוב להגיד‬
‫ההוא אשר לא עבר אדם שם ויתמהו‬                                                                   ‫אל המלכים את אשר מצאו שם‪ .‬ויבן שם‬
‫מהדר הפאפאגאיוש אשר הביאו אתם וגם‬                                                               ‫מצודה הקאציקי ויצג בתוכה שמונה־‬
‫מההודיים אשר הביא נשתוממו מאד‪ ,‬כי‬                                                               ‫ושלשים איש למען ילמדו את לשונם ואת‬
‫נזמי זהב באזניהם וטבעות זהב באפם‪,‬‬                                                               ‫מובאי הארץ עד שובו אליהם‪ .‬ויקח קו‪-‬‬
‫לא נראו מהם בספרד עד היום‪ .‬ולא הגיעו‬                                                            ‫לונבו עשרה הודיים וארבעים פאפאגאיוש‬
‫אל ספרד כי אם ששה הודיים ואחיהם‬                                                                 ‫וגאלייפאבוש לרוב ושפנים ואשיאיש ו‪-‬‬
‫מתו בדרך‪ .‬ויטבילום שני המלכים‪ .‬וית­‬                                                             ‫באטאטאש ומאיז ודברים אחרים זרים‬
‫מהו מאד בשמעם‪ ,‬כי יושבי הארצות ההם‬                                                              ‫ואת הזהב אשר החליפו אתו וירד הימה‬
‫ערומים ילכו וכי אין להם מכתב ומטבע‬                                                              ‫ויבך שר העיר בנוסעם מן המקום ההוא‬
‫וברזל וחיטה ויין וסוס וחמור וישתוממו‬                                                            ‫וישוב קולונבו אל פאלוש די מוגיר מקצה‬
‫מאד‪ .‬וכי אין להם אוניות גדולות כי אם‬                                                            ‫חמישים יום בשנת שלוש ותשעים וארבע‬
‫קאנואש אשר יעשו בתיבות מעץ אחד‬
‫ומקבות והגרזן לא נשמע בהן בעשותם‬                                                                                            ‫מאות אלף )‪.(1493‬‬
‫אותן‪ .‬ויחרדו מאד בשמעם‪ ,‬כי יושבי‬
‫הארצות ההם אוכלי בשר האדם כאשר‬                                                                    ‫אליליהם הגידו להם ביאת‬
‫יאכל הצבי והאיל וכי עובדי הבעלים‬                                                                       ‫הספרדים בטרם בואם‬

                                             ‫המה‪.‬‬                                               ‫ויאמרו קציני הא ‪ p‬אל קולונבו כי‬
                                                                                                ‫שאול שאלו מלכיהם לאליליהם את אשר‬
‫וישבעו לבער מהארץ ההיא את כל‬                                                                    ‫יקרה אליהם באחרית הימים ויתענו חמי­‬
‫התועבות ההם אשר לימדום אבותם‪ .‬ו­‬                                                                ‫שה ימים ויבכו ויתגודדו כמשפטם ויקט­‬
‫יכבדו המלכים את קולונבו וישב על‬                                                                 ‫רו אל עצביהם וישיבו אליהם דבר לאמר ‪:‬‬
‫הכסא לפניהם‪ .‬לא נעשה כדבר הזה ב­‬                                                                ‫בעוד ימים מספר יבא גוי מרחוק לבו­‬
‫ספרד בלתי היום‪ .‬ויכרתו לו ברית כברית‬                                                            ‫שים ומגודלי זקן אשר ישסעו האנשים‬
‫הראשון ויעשוהו שר צבא הים ההודי‬                                                                 ‫בהרבותם וטרפו זרוע אף קדקוד‪ .‬ואלי־‬
‫אשר יקראו הם אלמיראנטי ולאחיו באר‪-‬‬                                                              ‫ליכם יחשבו כטיט חוצות וירמסום לעי­‬
 ‫טולומיאו קראו אדילאנטאדו‪ .‬בעת ההיא‬                                                             ‫ניכם ודם בניכם ישפכו כמים ורבים ילכו‬
                                                                                                ‫שבי לפני צר וקראת אתכם הרעה ו־‪.‬זאת‬
‫ויכתוב קולונבו על המגן אשר לו מהיום‬                                                             ‫באחרית הימים‪ .‬ויעשו שירה אחת אשר‬
   ‫ההוא והלאה כדברים האלה לאמר‪:‬‬                                                                 ‫יקראו הם ארייטו‪ ,‬קינה‪ ,‬למזכרת וילמ־‬
                                                                                                ‫דוה את בניהם ואת בנותיהם‪ ,‬וי שוררו‬
        ‫פור קאשטיליא אי פור ליאון‬                                                               ‫אותה בימי תמרוריהם ובימי חגי האבל‬
         ‫מידיאו אל מונדו האליו קולון‬                                                            ‫והבכי אשר הם עושים מדי שנה בשנה‪.‬‬
       ‫)למען קסטיליה ולמען ליאון —‬                                                              ‫על כן ברחו מפני הספרדים לראשונה‬
‫עולם חדש מצא קולון״ — קולומבוס(‬                                                                 ‫כי יראו פן תבא עליהם עת פקודתם‬
                                                                                                ‫כדבר אליליהם‪ .‬ולא נפל דבר אחד מכל‬
‫ולא נתנד‪ ,‬המלכה ללכת שמה איש‬                       ‫ספרדים ואינדיאנים‬                            ‫אשר דיב ת להם‪ .‬כי רבים הרגו הספרדים‬
‫אשר לא מקאשטיליא הוא וישאלו רבים‬                                                                ‫וישפכו דמם כמים וירמסום כטיט חוצות‬
‫מאשר הלכו עם קולונבו מאת המלכים‬                                                                 ‫ויבערום מן הארץ‪ .‬ויהיו יושבי ב א ^‬
‫מתנות ולא נתנו אל כולם וילך האיש‬                                                                ‫וקציניה להם לעבדים ויעבידו אותם‬
‫אשר ראה את האש לראשונה אל ארץ‬                                                                   ‫בפרף וימותו רבים מהעבודה הקשה אשר‬
‫ישמעאל ויעזוב את עמו ואת אלילו ויהי‬                                                             ‫עובד בהם‪ ,‬ורבים המיתו את עצמם‪ ,‬כי‬
                                                                                                ‫קצו בחייהם ולא היה להם מושיע ביום‬
                      ‫להם לאויב כל הימים‪.‬‬                                                       ‫אף ה׳ וגם הנשים בחרו מוות מחיים‬

                                                                                                ‫‪6‬ז‬
   11   12   13   14   15   16   17   18   19   20   21