Page 24 - etmol_2
P. 24
הפעם נשאל על שניים שבמותם לא נפרדו.
הם לחמו למען חירות עמם ,נתפסו ונדונו למוות בתליה.
פסק הדין עמד להיות מוצא לפני עלות השחר .בלילה נקרא
הרב אל הנדונים ,אמר להם ,כי מצטרפים הם לשורה ארוכה של
מקדשי השם ,דיבר עמם על אהבת המולדת ,גזירת שמים ,על יעודו
של העם היהודי ועל צער משפחותיהם.
השניים אמרו לרב שיבקש את סליחת בני משפחותיהם והוסיפו,
כי הם אינם מתחרטים על הדיר בה הלכו ,גם אם הם משלמים על
כר בחייהם.
עם תום השיחה עמדו השלושה ושרו יחד ״אדון עולם״.
הרב אמר להם ,כי יבוא בבוקר להיות עמם בשעת ביצוע פסק
הדין .הם ביקשו ממנו שלא יבוא ,אולם הרב אמר ,כי זו חובתו.
משנוכחו לדעת כי הרב יהיה נוכח בשעת הוצאתם להורג ,ויתרו
על תכניתם לפוצץ את עצמם באותה שעה כדי שהתליינים ייהרגו
עמם .חוששים היו שגם הרב ייפגע.
משיצא הרב נתחבקו השניים ,הניחו בין לבותיהם חומר נפץ
שהוברח לתאם ,קראו ״שמע ישראל״ ,הציתו את חומר הנפץ שהת
פוצץ — ומתו.
המשורר אשר לא הזדהה עם דרכם של השניים כתב בכל זאת
על מותם ;
...בתא הדמים
שעת קרבן בערה לא-דועכת.
ויכלה היא לשוות לשעות שעמים
עוד חיים עליהם כעל כד ועל לחם.
מי היו השניים אשד איבדו עצמם לדעת ,כדי לא ליפול בידי
תלייניהם י איזה ספר מספר את סיפורם v
חשבון ודעת
בפעולת חילוק זו הוחלפו הספרות באותיות .מצא את ערכה
של כל אות ורשום את האותיות המתאימות במקום הספרות
בשורה למטה .אחר כך צרף את האותיות והרי פיענחת אימרה
נאה של חז״ל.
לא לחנמ
דא י ומ
לחט
ו לט
