Page 22 - etmol_2
P. 22
תי לפני שלושה חודשים אחרי אשר נכ
רתה הברית בינינו ...פה נשבה בימי
הקיץ ,בין העצים הרעננים ,נלך לשוח,
הטל משכים והולך על ההרים מסביב,
שושני חמד יפתחו גביעיהם ,הצפורים
בין עפאים י רנינו.
בחלון מלון רבי הרשל כהן ביפו הנני
יושב ,מביט אל פני הים הזועף ,עוד מעט
אדרוך על במתי ים ,משבריו וגליו עלי
יעבורו ,תהום תסובבני .בהתעטף עלי
נפשי אותך יקירתי זכרתי ,איטל! איטל!
העתירי בעדי! וזכרי אוהבך בכל ליבו
ונפשו — דוד יעללין״.
״תמונה משפחתית' ! דוד ילין )נושא סוגרו בעדי .לו ידעת ידידות נפשי ,מכ הלב המופה
את הילד( ,איטה )ליד ,(1הודיו, אוב לבי ,בתתי שלום לך ואת ריקם שלח-
אחיו ואחיותיו תיני! לו ידעת המיית רוחי בהתחמקך עברו ארבעה ימים .דוד ילין עדיין
בבואי לביתכם ופניך לא נראו ,או בקומך יושב ביפו ,מצפה לספינה וכותב בסערת
שיהיה ברבות הימים פרופסור לספרות ממושבך לשבת הרחק ממני ,כי עתה נפשו איגרת נוספת לאהובתו בה הוא
באוניברסיטד ,בירושלים. המו מעיך לי ורחם רחמתיני ,דומם ישב מגלה לה מדוע נטש את ירושלים ונוסע
תי ליד שולחנכם ,דומם ראיתי פניך
האוהב שעה נזעמים ,ודומם חדרה העצבת כרקב ב- הוא לביירות :
עצמותי ...פעם ניסיתי דבר אליך ואת הבה אגלה לפניך כל לבי ,אל יהי לך
קוראת איטה את המכתב והיא נבוכה, הסבת פניך ותצחקי ורוח דמיוני מרחף עוד כספר החתום .קראי בו ,קראי וראית
שכן ,כמובן ,טועד ,דוד בחיר ליבה ,טו לפני ובזעמו יקרא ! אך תצחק לך ! ואומר מה עזה אהבתו אליך ומה רבות המכות
עה ,אם התרחקה ממנו כאילו ,הרי זה
לא מפני שאינד ,אוד,בת אותו — אלוד,ים נואש. אשר הוכה.
עדר״ כמד ,היא אוד,בת אותו! — אלא וד,נד ,קול קורא אלי! קום לך לך כנטע נחמד יפה ענף מצאתי אהבתך
מפני הבושד ,ומפני שכך ראוי ומתאים ביירותה ! שמעתי לקול הזה ואומר ,ארי- ויהי שעשועים לנפשי .על תלמי לבי
לנערה צעירה וצנועד .,קוראת איטה את מד ,פעמי למרחקים ,שמה על הררי הלב נטעתיהו שורק והתקוה הרעיפה טל עליו,
המכתב של אהובה ,שכמו יונד ,הנביא, נון אשפוך דמעותי ועין אדם לא תשו- השקתהו ויפרח כנטע נאמן וייף בגדלו,
בורח אף הוא דרך ים יפו ,והיא מרטיבה ומי דמה אליו ביופיו? מה נעמה לי
אותו בדמעותיה .וכנערה מחונכת ,מראה רני... קרבתך ,ידידת נפשי ומה שפרה עלי
היא את האיגרת להוריה ופורצת שוב מה אעשה לך אהובתי ואת רחקת מעלי בריתנו ,אך עונג אך שמחה סביבי ראיתי
בבכי והם ניחמוה ויעצו לה לענות מייד ואנכי קרוב הייתי אליך? מדי לי אהוב
לארוסה ,כי חס-וחלילד״ לא מפניו נת תי ,מדי לאלוף נעוריך ,כי מחשבות נו ותבל כולה לפני כגן אלורדם.
רחקה ,אלא נתביישה והיא מבטיחה לו גות כאלה מצאו להן קן בלבבו .סלחי לו ראיתי השמים והנה הם זכים וטהו
אהבה רבה ,רק יחזור ,אנא ,יחזור מהר. אם בפתחו שפתיו אתך בפעם הראשונד, רים ,ראיתי השמש רוכבת בגאותה .ראי
דוד ילין קיבל את המכתב כשהיה אך מרורות אתו ותלונות ישמיע .סלחי תיך את — ואת עלית על כולנה ! הידמו
בביירות ,התרגש ,קנה לארוסתו מתנה שמים זכים לספירי עיניך? התדמה שמש
כבדת משקל ,עלה על הספינה הראשונה לו כי רוחו נדכאה ולבו נשבר. לנוגה פניך? התדמינה שושנים פורחות
שהפליגד ,ליפו ומעיר ד,חוף נסע חיש קראי מכתב זה וקרעי אותו .שכחי ליפי שפתותיך? וצפורים שרות — לנו
מהר בדיליז׳נס לירושלים .העגלה נעצרה יקירתי ,אמרי נואש ,מה תעציבי ליבך עם מדברותיך? — כך בקודש חזיתיך,
ליד שער העיר ,תחנתה .־.אחרונה ,ודוד ביום שמחה? שמחי ועלצי כי בזד ,ירווח יונתי ,כה הגיתי בך לרגעים ומאושר
מיהר ופנד ,לבית ארוסתו שחיכתד ,לו לי בדעתי כי תשמחי ,כי תעלזי וזכרי
בכליון עינים .וכעבור כמה ימים הגיעד. הייתי על פני האדמה״.
לעיר המתנד ,אשר קנד .לה בביירות! את אוהבך בכל ליבו ונפשו״.
ובכן ,מכתב אהבה בארץ-ישראל לפני השושנה סגרה עליה
מכונת תפירד!, תשעים שנה ,כמכתבי האהבה של האו
היו אלו ימי חול המועד פסח והשנים הבים המתייסרים בכל מקום בעולם ,אבל אהבת הירושלמי הצעיר היתה גדולה,
בילו שעות רבות ביחד ,אבל נהגו ,כמו בעברית יפה ,נפלאה ,בעברית של מי אבל הוא נפגע :נדמה לו שארוסתו -J P
בן ,בצניעות כראוי לסוף המאה הקודמת רחקת ממנו! דוד ילין מצטט שיר אד,בה
מאת מיכל ,משוררם של האוהבים העב
בירו שלי ם.
רים במאד ,הקודמת ,ומתלונן!
״אמור אמרתי ! לי תפתח השושנד,
עליה ,אבל אך נגוש נגשתי — ועליח
22
