Page 368 - ורד נועם סופי לאתר
P. 368

‫סיכום‬

‫לחיבורה של ממ"ת‪ ,‬המתפלמסת עם הגדרת ה'מחנה' של מתנגדיה‪ .‬צמצום‬
‫המרחבים המחייבים שילוח טמאים מתועד גם ברשימות הקדומות שבראש‬
‫מסכת כלים‪ .‬הגבלתם של המשקים המכשירים לטומאה לשבעה קדמה לדור‬
‫יבנה‪ ,‬שהרי ר' אליעזר טוען כנגדה ור' יהושע מגדיר אותה כקביעה מקובלת‬
‫של ‘חכמים'‪ .‬הניסיונות להמעיט מחשיבותה של טומאת משקים והמחלוקות‬
‫הטעונות בעניינה מוכרים מימי יוסי בן יועזר ונמשכים לימי בית שמאי ובית‬
‫הלל‪ .‬ההקלה בכוחה של עצם לטמא באהל הוכרה בימיו של שמאי הזקן ועוררה‬
‫פולמוס בממ"ת‪ .‬החומרה הקדומה של בית הפרס‪ ,‬שאין לה כל זכר בספרות‬
‫הבית השני ובחוק הקומראני‪ ,‬קדמה לבית הלל ובית שמאי‪ .‬העיצוב המרחיב של‬
‫שרשרת המגעים המטמאים קדם‪ ,‬כנראה‪ ,‬למונחים 'אב טומאה' ו'ולד טומאה'‬
‫המוכרים מתחומי טומאה וטהרה אחרים‪ ,‬ואפשר שהוא נרמז באחת משלוש‬
‫ההלכות הקדומות ביותר בספרות חז"ל‪ ,‬הנמסרות בשם יוסי בן יועזר‪ .‬הפיתוח‬
‫של כללי הטומאה בשני כיווניו הסותרים — הראליסטי והנומינליסטי — התגלה‬

                                                      ‫אף הוא כתופעה קדומה‪.‬‬
‫מתברר אפוא ששתי השיטות כאחת מייצגות‪ ,‬בצד פרשנות מקרא ומסורות‬
‫קדומות ששימשו מצע לשתיהן‪ ,‬גם יצירה וחידוש‪ ,‬ושתיהן מעידות על קיומה‬
‫של מחלוקת הלכתית חיה בימי הבית השני‪ .‬עם זה‪ ,‬ההלכה התנאית משקפת‬
‫בעליל מהפכה מרחיקת לכת‪ .‬כיצד יתיישבו הנתונים הללו? נראה לי שהמסקנה‬
‫המתבקשת היא ששורשה הראשון של המהפכה הנשקפת מן ההלכה התנאית‬
‫נעוץ במהפכה פרושית שהתחוללה בימי הבית‪ .‬אין לזהות את ההלכה‬
‫הקומראנית עם המצע המוקדם של מהפכה זו‪ .‬אין זה מן הנמנע שחלקים‬
‫מסוימים‪ ,‬לפחות במקצת החיבורים ההלכתיים בתורתה של כת קומראן‪ ,‬נולדו‬
‫כתגובה על המהפכה הפרושית הזאת‪ ,‬בדרך של שיבה מתריסה אל המקור‬
‫המקראי ואל המסורת ההלכתית העתיקה‪ ,‬ואף תוך ניסוח מערכת של חומרות‬
‫חדשות‪ .‬מנגד‪ ,‬מצאנו גם קביעות פרושיות מרחיקות לכת שקיומן מוסבר דווקא‬

                  ‫על רקע דעות חלוקות (כגון היתר הכנסת מתים להר הבית)‪.‬‬
‫בעיקרו של דבר‪ ,‬לפנינו שני כיווני יצירה ופרשנות שעיצבו השקפה דתית‬
‫ואורחות חיים נבדלים גם באורח בלתי תלוי‪ ,‬ואפשר שהתקיימו באורח לטנטי‬
‫עוד קודם להתפלגותן הגלויה של הכתות‪ .‬שני הזרמים פיתחו תרבויות דתיות‬
‫סגורות ונבדלות‪ ,‬אך קיימו גם מגע מזדמן של השפעה ומאבק‪ .‬שניהם נשענו‬
‫על מסד משותף של מסורת ופרשנות; האחד הרחיב אותו בדרך מתונה למדי‪,‬‬
‫האחיד ככל האפשר קטגוריות נבדלות‪ ,‬הקפיד על קרבה אל הפשט וחתר לייחודו‬
‫של מרחב קודש המוקדש לאל בתוך החיים האנושיים‪ .‬האחר השתמש במסד‬

                                 ‫] ‪[ 358‬‬
   363   364   365   366   367   368   369   370   371   372   373