Page 363 - ורד נועם סופי לאתר
P. 363
סיכום
ד .בין קומראן לחז"ל :לחקר תולדות ההלכה
בספר זה מוצעים מאפיינים של דיני טומאת המת על פי שתי המערכות
ההלכתיות העיקריות המוכרות לנו מכלי ראשון ,זו של קומראן וזו של חז"ל
(בצד עדויותיהם החלקיות והפחות מובהקות של פילון ויוספוס) .בסעיפים
הקודמים הצבעתי על מקורותיה ,עקרונותיה ודרכי עיצובה של כל אחת
מהשיטות ההלכתיות ,ובקשתי לחשוף יסודות משותפים ואף חילוקים עמוקים
ביניהן .ואולם שאלת יסוד מרכזית טרם טופלה .האם ,לאור מגוון הפרטים
העולים מן המחקר ,אפשר לשרטט תמונה כוללת של התפתחות ההלכה בימי
הבית השני? האם אפשר לאתר את שורשיה של מחלוקת הכתות בהלכה,
לפחות במקרה המבחן הנידון כאן? האם יש מקום להצביע על הבחנה בהירה
בין קדמות לחידוש? האומנם התחוור כאן שאחת משתי השיטות מייצגת את
הרצף ,והאחרת את התמורה? האם ההלכה הקומראנית מייצגת שכבה עתיקה
של הלכה ראשונית ,ואילו ההלכה התנאית היא פרי מהפכה לכיוון של קּולה,
שכלול והפשטה? או שמא להפך :ההלכה הפרושית ויורשתה התנאית מייצגות,
לפחות בתחום זה של טומאת המת‘ ,מסורת אבות' קדמונית ,ואילו ההלכה
הקומראנית היא תוצר של מהפכה פונדמנטליסטית של שיבה אל המקרא?
הניסיון לחלץ תיאור היסטורי מתוך סבך של תופעות מגוונות הנתונות
במסגרות ספרותיות אנונימיות ורבות רבדים ,נבדלות באופיין ובזמנן ,דורש
העזה לא קטנה .להלן תוצע התרשמות ראשונית ומצטברת מתוך הנתונים
הנסקרים בספר .ראוי לזכור כי לעולם תישאר המסקנה בגדר השערה ,וכי
השערה זו עשויה להתאמת רק מתוך בדיקתם של גופי הלכה רבים נוספים
בספרות חז"ל ובספרות הבית השני.
ההלכה התנאית משרטטת תפיסת עולם שלמה ,המקלה ומצמצמת באופן
מהפכני את משקלה ,היקפה ומשמעותה של טומאת המת .חז"ל הקלו בהרחקת
המת והנטמאים בו מעולם החיים ,פטרו את מרחב החולין מתביעות הטהרה
ואפילו הסירו במפגיע את החציצה בין טומאת המת ובין עולם הקדושה .הם
הרחיבו את תחומו של עולם הטבע הבלתי נטמא והסיגו את גבולה של המציאות
העלולה לקבל טומאה .גם על ההיבטים הנטמאים ומטמאים של הקיום החילו
מגבלות :מספר המשקים המכשירים לטומאה הוגבל וכוחם להיטמא ולטמא
אחרים סווג כגזרה שאין לה יסוד בתורה .אפילו מקור הטומאה ,חלקי המת
עצמו ,איבדו מכוחם לטמא .הדבר ניכר בדינם של עצמות המת והעובר המת.
נוסף על אלה חתרה ההלכה התנאית אל ההפשטה והשכלול המושגי .הטומאה
] [ 353
