Page 367 - ורד נועם סופי לאתר
P. 367
סיכום
מסורות קדומים שלא נתפרשו בתורה ופרשנויות ראשוניות שהקישו מפסוק
לפסוק ומפרשה אחת בתורה לחברתה.
(ב) ספרות קומראן אינה משקפת רק את העולה מן המקרא בתוספת פרשנות
והרחבות מתבקשות ,אלא גם סטיות יזומות מהחוק המקראי והלכה מוכוונת
מגמה דתית .ההכרעה הקומראנית בדבר שילוחן של נידות ויולדות מכל
הערים ,בדומה למצורע ולזב ,אינה נובעת מהמקרא .לכן היא עשויה לייצג,
עקרונית ,רפורמה מחמירה .כך הוא גם באשר להחלת קדושתו של המשכן על
עיר המקדש כולה.
(ג) ההלכה הקומראנית מנהלת פולמוס עם הלכות הקרובות לאלה של חז"ל,
ומכאן שהלכת קומראן עשויה לשקף מהלך תנייני של מרד וביקורת ,ולאו
דווקא מסורת תשתית קדמונית .פולמוס זה גם מלמד ,שהלכות מגובשות רבות
המוכרות לנו מהעולם התנאי כבר התקיימו בזמנה של כת קומראן .גם בנושא
שלנו משקפת ספרות קומראן כמה רפורמות על גבי הלכה שקדמה לה .היא
מנהלת ויכוח גלוי עם ההלכה העתיקה של טומאת אבר מן החי ועם ההבחנה בין
עצם ומת שלם .שתי ההלכות האלה מוכרות מספרות חז"ל; שתיהן מתועדות
בשכבות קדומות שלה ,והשנייה שבהן מתבקשת מפשט הכתוב ומתועדת
במדרש קדום ,שהדיו נשתמרו דרך פולמוס גם בקומראן.
(ד) גם ההלכה התנאית משקפת ,ולעתים מעידה במפורש ,על פולמוס
עם שיטות הלכתיות חלוקות מימי הבית ,מכאן שזמנן של ההלכות הרבניות
ששימשו במחלוקת זו כזמנה של ההלכה הכתתית שבה נאבקו .בהלכות
הנסקרות בספר זה אין עדות רבנית מפורשת על פולמוס עם כתות חולקות.
אבל מצאנו מדרשים שעניינם בדחיית דעה חולקת ,ומתברר שהיא שווה לשיטת
הכת (טומאת חלקי הבית ,טומאת האישה ההרה ,שילוח מצורעים מכל הערים).
תופעה אחרת המעידה על רקע פולמוסי היא האווירה הטעונה המתלווה
למחלוקות בין חכמים בתוך העולם התנאי במקרה שדעתו של אחד המשתתפים
בוויכוח קרובה להשקפה כתתית וחולקת על מאפיין יסודי של ההלכה התנאית
(ר' אליעזר בהכשר משקים ,ר' יהודה בהגדרת אהל ובטומאת משקים).
(ה) בספרות חז"ל מצויים משקעים של הלכה קדומה הניכרים במאפייניהם
הספרותיים ,בהקשרם ובשמות החכמים המעורבים בהם .גם גופי הלכה
מאוחרים התפתחו פעמים רבות מגרעין קדום .מפתיע לגלות את קדמותן
של כמה מהרפורמות בתחום הנידון כאן .ההפשטה המשוכללת שהוציאה את
האהל מפשוטו הייתה יסוד מוסד בזמן בית הלל ובית שמאי ,ולא נחלקו אלא
בשיעורה .ההגדרות התנאיות המקלות בהגדרת המחנה והמשכן קדמו כנראה
] [ 357
