Page 367 - ורד נועם סופי לאתר
P. 367

‫סיכום‬

‫מסורות קדומים שלא נתפרשו בתורה ופרשנויות ראשוניות שהקישו מפסוק‬
                                        ‫לפסוק ומפרשה אחת בתורה לחברתה‪.‬‬

‫(ב) ספרות קומראן אינה משקפת רק את העולה מן המקרא בתוספת פרשנות‬
‫והרחבות מתבקשות‪ ,‬אלא גם סטיות יזומות מהחוק המקראי והלכה מוכוונת‬
‫מגמה דתית‪ .‬ההכרעה הקומראנית בדבר שילוחן של נידות ויולדות מכל‬
‫הערים‪ ,‬בדומה למצורע ולזב‪ ,‬אינה נובעת מהמקרא‪ .‬לכן היא עשויה לייצג‪,‬‬
‫עקרונית‪ ,‬רפורמה מחמירה‪ .‬כך הוא גם באשר להחלת קדושתו של המשכן על‬

                                                            ‫עיר המקדש כולה‪.‬‬
‫(ג) ההלכה הקומראנית מנהלת פולמוס עם הלכות הקרובות לאלה של חז"ל‪,‬‬
‫ומכאן שהלכת קומראן עשויה לשקף מהלך תנייני של מרד וביקורת‪ ,‬ולאו‬
‫דווקא מסורת תשתית קדמונית‪ .‬פולמוס זה גם מלמד‪ ,‬שהלכות מגובשות רבות‬
‫המוכרות לנו מהעולם התנאי כבר התקיימו בזמנה של כת קומראן‪ .‬גם בנושא‬
‫שלנו משקפת ספרות קומראן כמה רפורמות על גבי הלכה שקדמה לה‪ .‬היא‬
‫מנהלת ויכוח גלוי עם ההלכה העתיקה של טומאת אבר מן החי ועם ההבחנה בין‬
‫עצם ומת שלם‪ .‬שתי ההלכות האלה מוכרות מספרות חז"ל; שתיהן מתועדות‬
‫בשכבות קדומות שלה‪ ,‬והשנייה שבהן מתבקשת מפשט הכתוב ומתועדת‬

                     ‫במדרש קדום‪ ,‬שהדיו נשתמרו דרך פולמוס גם בקומראן‪.‬‬
‫(ד) גם ההלכה התנאית משקפת‪ ,‬ולעתים מעידה במפורש‪ ,‬על פולמוס‬
‫עם שיטות הלכתיות חלוקות מימי הבית‪ ,‬מכאן שזמנן של ההלכות הרבניות‬
‫ששימשו במחלוקת זו כזמנה של ההלכה הכתתית שבה נאבקו‪ .‬בהלכות‬
‫הנסקרות בספר זה אין עדות רבנית מפורשת על פולמוס עם כתות חולקות‪.‬‬
‫אבל מצאנו מדרשים שעניינם בדחיית דעה חולקת‪ ,‬ומתברר שהיא שווה לשיטת‬
‫הכת (טומאת חלקי הבית‪ ,‬טומאת האישה ההרה‪ ,‬שילוח מצורעים מכל הערים)‪.‬‬
‫תופעה אחרת המעידה על רקע פולמוסי היא האווירה הטעונה המתלווה‬
‫למחלוקות בין חכמים בתוך העולם התנאי במקרה שדעתו של אחד המשתתפים‬
‫בוויכוח קרובה להשקפה כתתית וחולקת על מאפיין יסודי של ההלכה התנאית‬

        ‫(ר' אליעזר בהכשר משקים‪ ,‬ר' יהודה בהגדרת אהל ובטומאת משקים)‪.‬‬
‫(ה) בספרות חז"ל מצויים משקעים של הלכה קדומה הניכרים במאפייניהם‬
‫הספרותיים‪ ,‬בהקשרם ובשמות החכמים המעורבים בהם‪ .‬גם גופי הלכה‬
‫מאוחרים התפתחו פעמים רבות מגרעין קדום‪ .‬מפתיע לגלות את קדמותן‬
‫של כמה מהרפורמות בתחום הנידון כאן‪ .‬ההפשטה המשוכללת שהוציאה את‬
‫האהל מפשוטו הייתה יסוד מוסד בזמן בית הלל ובית שמאי‪ ,‬ולא נחלקו אלא‬
‫בשיעורה‪ .‬ההגדרות התנאיות המקלות בהגדרת המחנה והמשכן קדמו כנראה‬

                                 ‫] ‪[ 357‬‬
   362   363   364   365   366   367   368   369   370   371   372