Page 365 - ורד נועם סופי לאתר
P. 365
סיכום
הלימוד לדינן של ערי לויים בלבד איננו הגיוני במציאות החיים של חז"ל ,שבה
לא הייתה למונח זה משמעות( .ה) אין צריך לומר שההלכה התנאית היא רחבת
היקף לאין שיעור יותר מהקורפוס הקומראני.
לכאורה מתבקשת כאן המסקנה הפשוטה ,שההלכה התנאית מייצגת שלב
התפתחות מאוחר מזה של ההלכה הקומראנית ,ושההלכה של קומראן משקפת
את המצע שעל גביו התחוללה המהפכה התנאית .הנחה זו תואמת את העובדה
שהחומר המשוקע בספרות התנאים נובע ברובו מתקופה מאוחרת בהרבה ,ואף
עריכתה מאוחרת במאות שנים .ואולם הסבר זה אינו מספיק כאן ,כשם שאינו
מספיק בשדה ההלכתי בכללותו ,וזה מכמה טעמים:
(א) שתי המערכות אינן מציגות תמונה פשוטה של ריבוד כרונולוגי ,כי
אם גם מסד נרחב משותף .העיון הנפרש בפרקים הקודמים מלמד ,ששני
הקורפוסים ההלכתיים משמרים שכבת תשתית של הנחות יסוד הלכתיות ,שאף
שאין להן מקור נראה לעין בתורה ,הרי הן מושרשות בתודעת הכת ובבסיס
ההלכה התנאית כאחד .במקרים אלה נוצרו ההבדלים בין שתי שיטות ההלכה
באופן תנייני ,על גבי השכבה העתיקה הזאת ,ואינם נוגעים אלא בפרטיה .כך
הוודאות בדבר טומאתו של דם המת ,המתועדת עד הרבדים העתיקים ביותר
של ההלכה התנאית ובמגילת המקדש כאחד; הזיהוי של ‘כלי פתוח' שבאהל
המת עם כלי חרס דווקא; תפיסת המשקים כמחוללי טומאה ומעצימי טומאה,
והגדרת משקים רבים ,ולא מים בלבד ,כמכשירים לטומאה .כיוצא בזה החומרה
המפתיעה שהוחלה בשתי הספרויות על תכולתו של כלי חרס חתום באהל המת,
בניגוד גמור לנאמר בכתוב; ההקפדה על הרחקת הקבורה מן היישוב ,שלא
נאמרה בתורה; ניתוקה של החובה המקראית להעביר כלים באש ובמים מן
ההקשר של טומאת המת שבו נאמרה; ההקלה המפתיעה בדינו של טמא מת
לעומת כל שאר הטומאות החמורות ,הקלה המשותפת להלכה הקומראנית,
ליוספוס ולהלכה התנאית ,אף שנתפרשה פירוש שונה בכל אחת מאלה.
מציאותן של מסורות הלכה זהות ,שהן מנותקות מן המקרא ,ובמקרים
מסוימים אף מנוגדות לו ,בקורפוס הקומראני והתנאי כאחד ,מלמדת שלפנינו
שכבה קדמונית של חומר מֹורָ ָשה משותף ,אשר קדם להתפלגות הכתות ואשר
שורשיו העתיקים נסתרים מן העין .למעשה ,תיאור זה אינו אלא ניסוח מודרני
ְל ַמה שכונה בפי יוספוס ‘ — para&dosiv twn~ pate/rwnמסורת אבות' —
ואילו חז"ל הגדירוהו במונחים כגון ‘הלכה'‘ ,שמועה'‘ ,הלכה למשה מסיני'
וכיוצא באלה .ואכן בהלכות התנאיות של טומאת המת מרובות ומסועפות
מסורות ההלכה המנותקות מן הכתוב בתורה ,כפי שצוטט לעיל מן הברייתא
] [ 355