Page 101 - מרד בר כוכבא, העדות הארכאולוגית / חנן אשל בועז זיסו
P. 101

‫‪99‬‬

‫‪ 4	 6‬עד כה לא נמצאו תעודות מהשנה הרביעית למרד בר‬            ‫בעלה‪ ,‬שאול בר שמעון‪ ,‬ולפיכך גיסה (אחי בעלה)‪ ,‬אבשלום בר שמעון‪ ,‬יכול למכור‬
‫כוכבא‪ .‬אם נניח שהמניין הבר כוכבאי החל בתשרי‪ ,‬הרי‬            ‫את הנכסים שבבעלות המשפחה‪ .‬שטרות מסוג זה נקראים שובר (ובעברית בת‬
‫הדבר נובע מכך שהשנה הרביעית של המרד החלה‬                    ‫זמננו — קבלה) של כתובה‪ ,‬והם מוכרים מתקופה מאוחרת יותר‪ .‬חכמים ניסו לצמצם‬
‫לאחר נפילת ביתר‪ .‬אם נניח שהמניין הבר כוכבאי החל‬             ‫את מספר שטרי השובר בגלל הבעיות בשמירתם עד קץ כל הדורות‪ ,‬אף על פי כן‬
‫כאשר בן כוסבה תפס את השלטון‪ ,‬אזי פרק הזמן שבין‬
‫תחילת שנת ארבע לנפילת ביתר היה קצר ונמשך רק‬                    ‫הודו חכמים‪ ,‬שבמקרים מסוימים לא היה אפשר להימנע מלכתוב קבלות כאלה‪.‬‬
‫כחודשיים‪ .‬יש להניח שבחודשים אלו המצב ביהודה היה‬             ‫מכיוון שהשטר נמצא כמעט שלם‪ ,‬נראה שהוא לא היה טמון בעפר שבמערה‪,‬‬
‫בכי רע‪ ,‬ובני אדם לא נטו לעסוק בפעילות כלכלית מן‬             ‫אלא בתוך נרתיק או בתוך נאד‪ ,‬בדומה לארכיונים שמצאה משלחת ידין במערת‬
‫הסוג שתועד בשטרות‪ ,‬שכן הם לא ידעו מה ֵילד יום ומה‬           ‫האיגרות‪ .‬לפיכך יש להניח שיחד עם תעודה זו היו עוד תעודות שהיו שייכות‬
                                                            ‫לאבשלום בן שמעון‪ ,‬ויש לקוות שהן תתפרסמנה בעתיד‪ .‬אפשר שנוכל ללמוד‬
                             ‫יקרה להם בסוף המלחמה‪.‬‬
             ‫‪ 4	 7‬כותן וירדני‪ ,‬טקסטים תיעודיים‪ ,‬עמ' ‪.37–26‬‬    ‫פרטים נוספים על משפחתה של מרים בת יעקב‪ ,‬ואולי גם נדע כיצד מת בעלה‪.‬‬
                                                            ‫הימצאות שטר ועליו התאריך שנת ארבע לחורבן בית ישראל מעידה‪ ,‬שיהודים גם‬
                        ‫‪ 4	 8‬קלאמר‪ ,‬המעיינות‪ ,‬עמ' ‪.225–221‬‬  ‫לאחר מרד בר כוכבא לא רצו למנות שנים לפי המניין הרומי‪ .‬כאמור‪ ,‬אנו גם למדים‬
                                                            ‫שהיהודים השתמשו במערות המפלט לא רק בסוף המלחמה אלא גם שנים מספר‬

                                                                                                                                      ‫אחריה‪.‬‬

                                                                                                                      ‫סיכום‬

                                                            ‫העתקים של שטרי החכירה שהתגלו במערות ואדי מורבעאת (‪ )Mur 24‬מעידים‬
                                                            ‫שאנשיו של בר כוכבא הקפידו על הלכות שמיטה ועל הפרשת המעשרות‪.‬‬
                                                            ‫מהתעודות הכלכליות למדנו שהמניין הבר כוכבאי התחיל בתשרי של שנת ‪132‬‬
                                                            ‫או בסוף הקיץ של שנת ‪ 132‬לסה”נ‪ .‬אם נקבל את ההנחה הראשונה‪ ,‬אזי שמעון‬
                                                            ‫בן כוסבה תפס את השלטון אחרי א’ באייר‪ .‬משום אופיין של שלוש התעודות‬
                                                            ‫האחרונות (שסודרו לעיל בלוחות ‪ 3‬ו־‪ ,)4‬אם נניח שהמניין החל מיום עלייתו של‬
                                                            ‫שמעון בן כוסבה לשלטון‪ ,‬דומה שאפשר לקבוע שהמניין הבר כוכבאי התחיל אחרי‬
                                                            ‫העשרים בסיוון‪ .‬לפיכך עולה המסקנה‪ ,‬שלעומת מרד החורבן שבו החל המניין בא’‬
                                                            ‫בניסן‪ ,‬במרד בר כוכבא נהג מניין שהחל או בתאריך שבו תפס שמעון את השלטון‬

                                                                                                             ‫או בא’ בתשרי שנת ‪ 132‬לסה”נ‪46.‬‬
                                                            ‫התעודות הכלכליות מימי מרד בר כוכבא מעידות‪ ,‬שככל שנמשכה המלחמה‬
                                                            ‫התדרדר המצב הכלכלי‪ ,‬ואנשים היו מוכנים לקנות נכסי דלא ניידי רק במחירים‬
                                                            ‫נמוכים מאוד‪ .‬רוב האיגרות והתעודות הכלכליות מימי מרד בר כוכבא שנתגלו‬
                                                            ‫במדבר יהודה היו שייכות לאנשים שנמלטו מאזור הרודיון ומעין גדי‪ ,‬והתעודות‬
                                                            ‫אלו זורעות אור בעיקר על אזור הרודיון‪ .‬מן התעודות עולה שהמקומות שהיו‬
                                                            ‫נתונים לשלטונו של שמעון בן כוסבה היו‪ :‬הרודיון‪ ,‬עיר נחש (ככל הנראה ח’רבת‬
                                                            ‫א־נתש‪/‬א־נחש שעל יד הרודיון)‪ ,‬כפר ברוך (ככל הנראה ח’ירבת בריכות‪/‬חורבת‬
                                                            ‫ברכות שליד קריית ערביה)‪ ,‬בית משכו (המקום טרם זוהה‪ ,‬אך דומה שיש לחפשו‬

                                                                                                    ‫ליד הרודיון)‪ ,‬תקוע‪ ,‬קריית ערביה ועין גדי‪.‬‬
                                                            ‫חשיבות מיוחדת יש לשתי תעודות המעידות שבאדר שנת שלוש (פברואר ‪135‬‬
                                                            ‫לסה”נ) היה כפר בריו בשלטונו של שמעון בן כוסבה (‪ 47.)XHev/Se 8, 8a‬חוקרים‬
                                                            ‫הציעו לזהות את כפר בריו עם מקום הקרוי בערא שמצפון למכוור‪ ,‬הנזכר אצל‬
                                                            ‫יוסף בן מתתיהו‪ ,‬בספרות חז”ל‪ ,‬באונמסטיקון של אוסביוס ובמפת מידבא‪ 48.‬אם‬
                                                            ‫נקבל זיהוי זה‪ ,‬נוכל להסיק משתי התעודות האלה שבשנה השלישית של המרד‬

                                                                                        ‫שלט בן כוסבה בחלק מהפראיה (עבר הירדן היהודי)‪.‬‬
   96   97   98   99   100   101   102   103   104   105   106