Page 98 - מרד בר כוכבא, העדות הארכאולוגית / חנן אשל בועז זיסו
P. 98

‫‪96‬‬

‫בתשרי או בשעה שבן כוסבא החל את שלטונו בקיץ ‪ 132‬לסה”נ‪ .‬לפיכך אייר של‬              ‫‪ 3	 4‬הלל ניומן הביא ראיה פשוטה יותר המחזקת את ההצעה‬
‫שנה אחת תואם את מאי שנת ‪ 133‬לסה”נ‪ .‬מכאן שבתשעת החודשים שבין אוגוסט‬               ‫שהמניין הבר כוכבאי החל באחד בתשרי או מעט לפני‬
‫‪ 132‬למאי ‪ 133‬לסה”נ עזבה בבתא את ביתה במחוזא ועברה לעין גדי‪ ,‬התמנו שני‬            ‫כן‪ .‬הוא הצביע על כך שבפפירוס ידין ‪ 43‬התשלומים‬
‫פרנסים מטעמו של בר כוכבא בעין גדי‪ ,‬וחיי היומיום במקום‪ ,‬וכנראה אף באזורים‬         ‫נקבעו לטבת‪ ,‬סיוון ואלול‪ ,‬מה שמעיד כי השנה החלה‬
‫אחרים ביהודה‪ ,‬התייצבו‪ ,‬וכך התנהלו חיים כלכליים סדירים בעין גדי באייר שנה‬         ‫בקיץ או בסתיו‪ .‬ראו‪H.I. Newman, ‘Old and New in the :‬‬
                                                                                 ‫‪Documentary Papyri from the Bar Kokhba Period’, SCI, 23‬‬
                                                                    ‫אחת למרד‪34.‬‬
‫דומה שהיהודים שישבו לחופו המזרחי של ים המלח‪ ,‬שהיה בתחום הפרובינקיה‬                                                   ‫‪(2004), pp. 242-245‬‬
‫ערביה‪ ,‬לא נאלצו לברוח מבתיהם מיד עם עלייתו של בן כוסבה לשלטון‪ .‬סביר‬              ‫‪ 3	 5‬אק‪ ,‬מרד‪ ,‬עמ' ‪T. Ilan, ‘Witnesses in the Judaean ;81–80‬‬
‫להניח שהם נמלטו לשטח שהיה בשליטת בן כוסבה רק לאחר שהמורדים הצליחו‬                ‫‪Desert Documents: Prosopographical Observations’, SCI,‬‬
‫לפגוע פגיעה קשה בשלטון הרומי בארץ־ישראל‪ 35.‬עקב ההצלחות הצבאיות של‬
‫המורדים הייתה סכנה ממשית שהצבא הרומי או התושבים הפגאנים בפרובינקיה‬                                                ‫‪20 (2001), pp. 169-178‬‬
                                                                                 ‫‪ 	36‬ידין‪ ,‬פרשת התגליות‪ ,‬עמ' ‪H.M. Cotton, ‘The ;253–222‬‬
                    ‫ערביה ינקמו ביהודים שישבו בשטחים שהיו בשליטה רומית‪.‬‬          ‫‪Archive of Salome Komaise Daughter of Levi: Another‬‬
‫התעודות שנמצאו בנחל חבר מוכיחות שלאחר שפרץ המרד הוקמה המדינה‬                     ‫‪Archive from the Cave of Letters’, ZPE, 105 (1995), pp.‬‬
‫בראשות בן כוסבה‪ ,‬והיהודים שישבו בפרובינקיה ערביה נאלצו להימלט מביתם‬
‫שבעבר הירדן‪ ,‬מקצתם מצאו מקלט בעין גדי‪ .‬יהודים אלה ישבו בעין גדי עד‬                                                               ‫‪171-208‬‬
‫סוף המרד ואז נמלטו למערות בנחל חבר‪ .‬במערת האיגרות נמצאו כאמור שני‬                                   ‫‪ 3	 7‬ירדני‪ ,‬אוסף תעודות‪ ,‬א‪ ,‬עמ' ‪.114–113‬‬
‫ארכיונים פרטיים של שתי נשים (בבתא בת שמעון‪ ,‬ושלום בת לוי)‪ ,‬שנמלטו בשנת‬             ‫‪ 3	 8‬ידין ואחרים‪ ,‬מסמכים ממערת האיגרות‪ ,‬עמ' ‪.155–150‬‬
‫‪ 132‬לסה”נ מהכפר מחוזא שליד צוער ומצאו מקלט בעין גדי‪ 36.‬באחת התעודות‬
‫(‪ )P. Yadin 44‬נזכרים יהודים שנמלטו לעין גדי מכפר בשם לוחית שבמחוז עגלתין‪37.‬‬                                ‫‪ 3	 9‬ידין‪ ,‬פרשת התגליות‪ ,‬עמ' ‪.181‬‬
‫דומה אפוא שיהודים שישבו בעבר הירדן מחוץ לתחום שלטונו של בן כוסבה‬                 ‫‪ 4	 0‬יש פער בין דמי החכירה של ‪ 650‬דינרים שאליעזר בן‬
‫נאלצו לברוח ליהודה‪ .‬לפיכך יש לשער שבן כוסבה תפס את השלטון ביהודה לפני‬            ‫שמואל התחייב לשלם בתעודה ‪ ,42‬לבין התשלום של ‪39‬‬
                                                                                 ‫דינרים המתועד בתעודה ‪ .43‬ייתכן שהעובדה שהסכום‬
  ‫אוגוסט ‪ 132‬לסה”נ‪ ,‬ויהודי פרובינקיה ערביה נמלטו לעין גדי זמן מה לאחר מכן‪.‬‬       ‫קטן בהרבה מ־‪ 217‬דינרים (שליש הסכום שהוא התחייב‬
‫פפירוס ידין ‪ 43‬הוא קבלה שניתנה לאליעזר בן שמואל בחמישה באלול כהוכחה‬              ‫לשלם)‪ ,‬נבעה מכך שתשלום ראשון זה שולם בסוף הקיץ‪,‬‬
‫שמסר ‪ 39‬דינרים לפרנס חורון בן ישמעאל‪ ,‬על חשבון הסכום שהתחייב לשלם‬                ‫ארבעה חודשים בלבד לאחר שהשטח החוכר לאליעזר‪,‬‬
‫בעבור חכירת הקרקעות‪ 38.‬סופה של השורה הראשונה של קבלה זו נמחק ולכן‬
‫אין לדעת באיזו שנה נכתבה הקבלה‪ .‬ידין הניח שמדובר בתשלום הראשון בעבור‬                             ‫לפני שהגידולים בשטח הנדון נשאו פרי‪.‬‬
‫החכרת הקרקע‪ 39,‬ודומה שצדק מכיוון שאליעזר בן שמואל חכר את הקרקעות‬                                                  ‫‪ 4	 1‬ידין‪ ,‬מחנה ד'‪ ,‬עמ' ‪.227‬‬
‫באייר‪ ,‬ובאחד באלול הוא היה אמור לשלם את התשלום הראשון‪ .‬אליעזר בן‬
‫שמואל איחר לשלם את התשלום הראשון בארבעה ימים‪ ,‬ובחמישה באלול‬                             ‫‪ 	42‬ידין ואחרים‪ ,‬מסמכים ממערת האיגרות‪ ,‬עמ' ‪.150‬‬
‫הוא שילם לפרנס ‪ 39‬דינרים‪ 40.‬לאור ההנחה שהמניין הבר כוכבאי החל בניסן או‬           ‫‪ 4	 3‬שפר‪ ,‬מרד‪ ,‬עמ' ‪ .20–18‬בעניין משך הזמן של 'שלוש שנים‬
‫בתשרי‪ ,‬השלים ידין את התאריך בפפירוס ידין ‪‘ :43‬בחמישה לאלול שנת אחת’‪41.‬‬           ‫וחצי'‪ ,‬יש להביא בחשבון גם את המשמעות התאולוגית‬
‫השלמה זו אומצה לאחרונה אף בידי עדה ירדני וברוך לוין‪ 42.‬הואיל וייתכן שהמניין‬      ‫של מחצית הזמן של שבוע הגאולה‪ ,‬כנשען על ספר‬
‫הבר כוכבאי החל בתאריך שתפס בן כוסבה את השלטון במהלך קיץ ‪ ,132‬אפשר‬                ‫דניאל‪ .‬ראו דיון בנושא אצל י' אפרון‪' ,‬מלחמת בר כוכבא‬
‫שהשלמה זו אינה נכונה מכיוון שאם בן כוסבה החל את שלטונו לפני אוגוסט ‪,132‬‬          ‫לאור המסורת התלמודית הארצישראלית כנגד הבבלית'‪,‬‬
                                                                                 ‫א' אופנהיימר וא' רפפורט (עורכים)‪ ,‬מרד בר־כוכבא‪:‬‬
                  ‫אזי יש להשלים בפפירוס ידין ‪ 43‬ל’שנת שתיים’ ולא ‘שנה אחת’‪.‬‬      ‫מחקרים חדשים‪ ,‬ירושלים תשמ"ד‪ ,‬עמ' ‪ .68–67‬תודתנו‬
‫ההנחה שבן כוסבה תפס את השלטון לפני אוגוסט ‪ 132‬לסה”נ מתאשרת על סמך‬
‫מקורות חז”ל‪ .‬בתלמוד הירושלמי צוין שהמצור על ביתר ארך שלוש שנים וחצי‪ .‬גם‬             ‫לד"ר יובל שחר שהפנה את תשומת לבנו לעניין הזה‪.‬‬
‫במקורות נוספים בספרות חז”ל נזכר פרק הזמן של שלוש שנים וחצי שבו נמשך‬
‫המרד‪ 43.‬במשנה (תענית ד ו) נאמר שביתר נפלה בט’ באב‪ .‬אם נראה בפרק הזמן‬
‫שנזכר בתלמוד הירושלמי ובמקורות חז”ל האחרים זיכרון היסטורי אמין בעיקרו‪,‬‬
‫ולפיו שלטון בן כוסבה נמשך יותר משלוש שנים‪ ,‬ושהוא נהרג בביתר בחודשי הקיץ‪,‬‬

                                 ‫אזי יש לשער שהוא עלה לשלטון לפני חודש אב‪.‬‬
   93   94   95   96   97   98   99   100   101   102   103