Page 98 - מרד בר כוכבא, העדות הארכאולוגית / חנן אשל בועז זיסו
P. 98
96
בתשרי או בשעה שבן כוסבא החל את שלטונו בקיץ 132לסה”נ .לפיכך אייר של 3 4הלל ניומן הביא ראיה פשוטה יותר המחזקת את ההצעה
שנה אחת תואם את מאי שנת 133לסה”נ .מכאן שבתשעת החודשים שבין אוגוסט שהמניין הבר כוכבאי החל באחד בתשרי או מעט לפני
132למאי 133לסה”נ עזבה בבתא את ביתה במחוזא ועברה לעין גדי ,התמנו שני כן .הוא הצביע על כך שבפפירוס ידין 43התשלומים
פרנסים מטעמו של בר כוכבא בעין גדי ,וחיי היומיום במקום ,וכנראה אף באזורים נקבעו לטבת ,סיוון ואלול ,מה שמעיד כי השנה החלה
אחרים ביהודה ,התייצבו ,וכך התנהלו חיים כלכליים סדירים בעין גדי באייר שנה בקיץ או בסתיו .ראוH.I. Newman, ‘Old and New in the :
Documentary Papyri from the Bar Kokhba Period’, SCI, 23
אחת למרד34.
דומה שהיהודים שישבו לחופו המזרחי של ים המלח ,שהיה בתחום הפרובינקיה (2004), pp. 242-245
ערביה ,לא נאלצו לברוח מבתיהם מיד עם עלייתו של בן כוסבה לשלטון .סביר 3 5אק ,מרד ,עמ' T. Ilan, ‘Witnesses in the Judaean ;81–80
להניח שהם נמלטו לשטח שהיה בשליטת בן כוסבה רק לאחר שהמורדים הצליחו Desert Documents: Prosopographical Observations’, SCI,
לפגוע פגיעה קשה בשלטון הרומי בארץ־ישראל 35.עקב ההצלחות הצבאיות של
המורדים הייתה סכנה ממשית שהצבא הרומי או התושבים הפגאנים בפרובינקיה 20 (2001), pp. 169-178
36ידין ,פרשת התגליות ,עמ' H.M. Cotton, ‘The ;253–222
ערביה ינקמו ביהודים שישבו בשטחים שהיו בשליטה רומית. Archive of Salome Komaise Daughter of Levi: Another
התעודות שנמצאו בנחל חבר מוכיחות שלאחר שפרץ המרד הוקמה המדינה Archive from the Cave of Letters’, ZPE, 105 (1995), pp.
בראשות בן כוסבה ,והיהודים שישבו בפרובינקיה ערביה נאלצו להימלט מביתם
שבעבר הירדן ,מקצתם מצאו מקלט בעין גדי .יהודים אלה ישבו בעין גדי עד 171-208
סוף המרד ואז נמלטו למערות בנחל חבר .במערת האיגרות נמצאו כאמור שני 3 7ירדני ,אוסף תעודות ,א ,עמ' .114–113
ארכיונים פרטיים של שתי נשים (בבתא בת שמעון ,ושלום בת לוי) ,שנמלטו בשנת 3 8ידין ואחרים ,מסמכים ממערת האיגרות ,עמ' .155–150
132לסה”נ מהכפר מחוזא שליד צוער ומצאו מקלט בעין גדי 36.באחת התעודות
( )P. Yadin 44נזכרים יהודים שנמלטו לעין גדי מכפר בשם לוחית שבמחוז עגלתין37. 3 9ידין ,פרשת התגליות ,עמ' .181
דומה אפוא שיהודים שישבו בעבר הירדן מחוץ לתחום שלטונו של בן כוסבה 4 0יש פער בין דמי החכירה של 650דינרים שאליעזר בן
נאלצו לברוח ליהודה .לפיכך יש לשער שבן כוסבה תפס את השלטון ביהודה לפני שמואל התחייב לשלם בתעודה ,42לבין התשלום של 39
דינרים המתועד בתעודה .43ייתכן שהעובדה שהסכום
אוגוסט 132לסה”נ ,ויהודי פרובינקיה ערביה נמלטו לעין גדי זמן מה לאחר מכן. קטן בהרבה מ־ 217דינרים (שליש הסכום שהוא התחייב
פפירוס ידין 43הוא קבלה שניתנה לאליעזר בן שמואל בחמישה באלול כהוכחה לשלם) ,נבעה מכך שתשלום ראשון זה שולם בסוף הקיץ,
שמסר 39דינרים לפרנס חורון בן ישמעאל ,על חשבון הסכום שהתחייב לשלם ארבעה חודשים בלבד לאחר שהשטח החוכר לאליעזר,
בעבור חכירת הקרקעות 38.סופה של השורה הראשונה של קבלה זו נמחק ולכן
אין לדעת באיזו שנה נכתבה הקבלה .ידין הניח שמדובר בתשלום הראשון בעבור לפני שהגידולים בשטח הנדון נשאו פרי.
החכרת הקרקע 39,ודומה שצדק מכיוון שאליעזר בן שמואל חכר את הקרקעות 4 1ידין ,מחנה ד' ,עמ' .227
באייר ,ובאחד באלול הוא היה אמור לשלם את התשלום הראשון .אליעזר בן
שמואל איחר לשלם את התשלום הראשון בארבעה ימים ,ובחמישה באלול 42ידין ואחרים ,מסמכים ממערת האיגרות ,עמ' .150
הוא שילם לפרנס 39דינרים 40.לאור ההנחה שהמניין הבר כוכבאי החל בניסן או 4 3שפר ,מרד ,עמ' .20–18בעניין משך הזמן של 'שלוש שנים
בתשרי ,השלים ידין את התאריך בפפירוס ידין ‘ :43בחמישה לאלול שנת אחת’41. וחצי' ,יש להביא בחשבון גם את המשמעות התאולוגית
השלמה זו אומצה לאחרונה אף בידי עדה ירדני וברוך לוין 42.הואיל וייתכן שהמניין של מחצית הזמן של שבוע הגאולה ,כנשען על ספר
הבר כוכבאי החל בתאריך שתפס בן כוסבה את השלטון במהלך קיץ ,132אפשר דניאל .ראו דיון בנושא אצל י' אפרון' ,מלחמת בר כוכבא
שהשלמה זו אינה נכונה מכיוון שאם בן כוסבה החל את שלטונו לפני אוגוסט ,132 לאור המסורת התלמודית הארצישראלית כנגד הבבלית',
א' אופנהיימר וא' רפפורט (עורכים) ,מרד בר־כוכבא:
אזי יש להשלים בפפירוס ידין 43ל’שנת שתיים’ ולא ‘שנה אחת’. מחקרים חדשים ,ירושלים תשמ"ד ,עמ' .68–67תודתנו
ההנחה שבן כוסבה תפס את השלטון לפני אוגוסט 132לסה”נ מתאשרת על סמך
מקורות חז”ל .בתלמוד הירושלמי צוין שהמצור על ביתר ארך שלוש שנים וחצי .גם לד"ר יובל שחר שהפנה את תשומת לבנו לעניין הזה.
במקורות נוספים בספרות חז”ל נזכר פרק הזמן של שלוש שנים וחצי שבו נמשך
המרד 43.במשנה (תענית ד ו) נאמר שביתר נפלה בט’ באב .אם נראה בפרק הזמן
שנזכר בתלמוד הירושלמי ובמקורות חז”ל האחרים זיכרון היסטורי אמין בעיקרו,
ולפיו שלטון בן כוסבה נמשך יותר משלוש שנים ,ושהוא נהרג בביתר בחודשי הקיץ,
אזי יש לשער שהוא עלה לשלטון לפני חודש אב.