Page 95 - מרד בר כוכבא, העדות הארכאולוגית / חנן אשל בועז זיסו

‫‪93‬‬

‫איור ‪ :144‬קטע מתעודה ‪Mur 24‬‬ ‫שלוש התעודות שנכתבו בשנה השנייה למרד התגלו במערות ואדי מורבעאת‪.‬‬
‫התעודה שסומנה מורבעאת ‪( 24‬איור ‪ )144‬כוללת העתקים של שישה שטרי חכירה‬
‫‪ 19‬על זיהויה של עיר נחש ישנו חלוקות הדעות; יש המזהים‬ ‫שכולם נחתמו באותו היום‪ ,‬ובכולם החכיר הלל בן גריס‪ ,‬הפרנס של הרודיון‪ ,‬אדמות‬
‫את המקום בעיי נחש הסמוכה לבית גוברין‪ ,‬ויש המחפשים‬ ‫במקום הקרוי ‘עיר נחש’‪ 19.‬אדמות אלו הוחכרו ‘עד סוף ערב השמיטה’‪ .‬הלל בן‬
‫אותה על יד הרודיון‪ .‬ראו‪ :‬בנואה‪ ,‬מיליק ודה וו‪ ,‬תגליות‪,‬‬ ‫גריס לא דרש כסף תמורת קרקעות אלו‪ ,‬אלא ביקש שהחוכרים ישקלו ‘על גג‬
‫עמ' ‪ ;123‬ב' זיסו‪ ,‬א"ר חג'אג' וי' אלון‪"' ,‬מערת שפן" בעיי‬ ‫האוצר בהרדיס (בהרודיון)‪ ,‬חיטין יפות ונקיות מעשרות’‪ .‬כמות החיטים השתנתה‬
‫נחש אשר בשפלת יהודה'‪ ,‬י' אשל (עורך)‪ ,‬מיו"ש‪ ,‬יז‪ ,‬אריאל‬ ‫על פי גודל הקרקעות שהוחכרו‪ .‬מתעודה זו אפשר ללמוד שהמנהל הבר כוכבאי‬
‫תשס"ח‪ ,‬עמ' ‪ ;84‬ז' ספראי‪ ,‬גבולות ושלטון בארץ־ישראל‬ ‫הקפיד על הלכות שמיטה ולפיכך החכיר את הקרקע עד תחילת שנת השמיטה‪.‬‬
‫הלל בן גריס דרש שהמגדלים הם שיפרישו את המעשרות‪ ,‬כך שהחיטים שיובאו‬
‫בתקופת המשנה והתלמוד‪ ,‬תל־אביב תש"ם‪ ,‬עמ' ‪.80‬‬
‫‪ 20‬ראו‪ :‬מיליק‪ ,‬טקסטים בארמית ובעברית‪ ,‬עמ' ‪.134–122‬‬ ‫לגג האוצר בהרודיון יהיו מוכנות לשימוש‪20.‬‬
‫‪ 21‬תעודה זו נשכחה ופורסמה רק בשנת ‪ .2009‬לנוסח עברי‬ ‫מורבעאת ‪ 174‬הוא שטר חוב שלא הגיע למוזאון רוקפלר‪ ,‬אלא הוצג במוזאון‬
‫ראו‪ :‬א' אשל‪ ,‬ח' אשל וג' גייגר‪' ,‬תעודה ‪ 174‬ממערות ואדי‬ ‫ההלקאה בבית הספר הפרנציסקני למקרא שבדרך הייסורים‪ .‬זהו שטר שנחתם ככל‬
‫מורבעאת שטר חוב עברי מתקופת מרד בר כוכבא'‪ ,‬אשל‬ ‫הנראה במקום הקרוי החרמת‪ ,‬שיש לזהותו ככל הנראה בחורבת אל־מחרום‪ ,‬חמישה‬
‫קילומטרים מצפון‪-‬מזרח להרודיון‪ .‬בשטר זה לווה אדם ושמו שמעון בן יהודה עשרים‬
‫ופורת‪ ,‬מערות המפלט‪ ,‬ב‪ ,‬עמ' ‪.538–527‬‬ ‫וחמישה דינרים‪ .‬אמנם נוסחת התאריך של שטר זה לא השתמרה בשלמותה‪ ,‬אך‬
‫‪ 22‬תעודה זו שמורה כיום במוזאון הכט בחיפה‪ .‬תמונה‬
‫של שטר זה התגלגלה לידיו של ידין‪ ,‬והשטר פורסם‬ ‫משיקולים שונים נראה שהתעודה נחתמה בשנה השנייה של מרד בר כוכבא‪21.‬‬
‫על פי התמונה בידי מגן ברושי ואלישע קימרון‪ .‬לאחר‬ ‫פפירוס אוסף נחל צאלים ‪ 49‬הוא שטר חוב הכתוב על קלף‪ ,‬והוא נכתב ב’עשרים‬
‫זמן נרכשה התעודה על ידי מוזאון הכט‪ .‬ראו‪ :‬מ' ברושי‬ ‫לכסלו שנת שתים לגאלת ישראל על ידי שמעון בן כוסבא’‪ ,‬ובו לווה יהודה בן‬
‫ וא' קימרון‪' ,‬שטר חוב עברי מימי בר כוכבא'‪ ,‬ארץ־ישראל‪,‬‬ ‫יהודה‪ ,‬החייל מחרמת‪ ,‬ארבעה זוזים שהם סלע אחד‪ 22.‬העובדה שכתבו שטר על‬
‫סכום כה נמוך ורשמו אותו על קלף‪ ,‬מעידה שערך הכסף היה גבוה מאוד‪ .‬מכיוון‬
‫כ (תשמ"ט)‪ ,‬עמ' ‪.261–256‬‬ ‫שיהודה היה מהחרמת הסמוכה להרודיון‪ ,‬יש להניח שתעודה זו התגלתה במערות‬
‫‪ 2 3‬ידין ואחרים‪ ,‬מסמכים ממערת האיגרות‪ ,‬עמ' ‪.149–142‬‬
‫ואדי מורבעאת‪.‬‬

‫המצב הכלכלי במהלך מרד בר כוכבא‬

‫השטר הקדום ביותר מימי מרד בר כוכבא (פפירוס ידין ‪ )42‬התגלה במערת‬
‫האיגרות‪ ,‬והוא מתוארך ל”חד לאיר שנת חדא לגאלת ישראל על ידי שמעון בר‬
‫כוסבא נשיא ישראל (איור ‪ 23.)145‬משטר זה עולה שאליעזר בן שמואל‪ ,‬שכונה‬

‫איור ‪ :145‬פפירוס ידין ‪42‬‬