Page 97 - מרד בר כוכבא, העדות הארכאולוגית / חנן אשל בועז זיסו

‫‪95‬‬

‫‪ 2 7‬ידין ואחרים‪ ,‬מסמכים ממערת האיגרות‪ ,‬עמ' ‪.70–65‬‬ ‫הלוואה של טטרדרכמה אחת‪ .‬מעניין שיש בידינו תעודה המעידה ששנה לאחר‬
‫‪ 2 8‬כותן וירדני‪ ,‬טקסטים תיעודיים‪ ,‬עמ' ‪.33–26‬‬ ‫מכן המצב הכלכלי בעין גדי היה יציב‪ .‬השטר המסומן פפירוס ידין ‪ 46‬נחתם ‘בשנים‬
‫‪ 2 9‬שם‪ ,‬עמ' ‪.37–34‬‬ ‫לכסלו שנת שלוש לשמעון בן כוסבא נשיא ישראל בעין גדי’‪ .‬בשטר זה תועדה‬
‫החכרת חלקת קרקע תמורת ‪ 160‬דינרים‪ ,‬שהם ארבעים סלעים‪ 27.‬סכום זה מעיד‬
‫‪ 3 0‬כדוגמה לכך ראו את התיאור בירמיהו לב‪ ,‬ז–כה‪.‬‬ ‫שבכסלו של השנה השלישית למרד המצב בעין גדי היה טוב יותר מהמצב שהיה‬
‫‪ 3 1‬כותן וירדני‪ ,‬טקסטים תיעודיים‪ ,‬עמ' ‪.25–19‬‬
‫במקום שבו ניתנה ההלוואה שנה לפני כן‪.‬‬
‫‪ 32‬לואיס ואחרים‪ ,‬פפירוסים‪ ,‬עמ' ‪ .117–116‬דיון זה על המניין‬ ‫שתי תעודות המעידות על התדרדרות המצב הביטחוני מקורן בכפר ברו‪ :‬בשטר‬
‫שנהג במהלך מרד בר כוכבא מתבסס במידה רבה על‬ ‫הראשון מכפר זה‪ ,‬פפירוס אוסף נחל צאלים ‪ ,8‬שנכתב ב’אדר שנת תלת לחרות‬
‫ ח' אשל‪' ,‬המניין שנהג במהלך מרד בר כוכבא'‪ ,‬קתדרה‪,‬‬ ‫ישראל לימי שמעון בן כוסבה נשיא ישראל’‪ ,‬מכר יהונתן בר עלי לשאול בר חורשה‬
‫בית וחצר תמורת שלושים ושישה דינרים‪ ,‬שהם תשעה סלעים (איור ‪ 28.)146‬התעודה‬
‫‪( 110‬תשס"ד)‪ ,‬עמ' ‪.42–29‬‬ ‫השנייה מכפר ברו‪ ,‬פפירוס אוסף נחל צאלים ‪ ,8a‬נכתבה ‘בעסרה לאדר שנת תלת‬
‫‪ 33‬על הפליטים שנמלטו בתחילת המרד לנווה המדבר של‬ ‫לחרות ישראל’‪ .‬בתעודה זו צוין שחדד בן יהודה מכפר ברו קנה מאלעזר בן אלעזר‬
‫עין גדי‪ ,‬ראו‪ :‬ר' פורת‪' ,‬מהגרים בנאת המדבר של עין גדי‬ ‫בית בשמונה זוזים (דינרים)‪ ,‬שהם שני סלעים (איור ‪ 29.)147‬גם אם נניח שמדובר‬
‫במהלך מרד בר כוכבא'‪ ,‬אשל ופורת‪ ,‬מערות המפלט‪ ,‬ב‪,‬‬ ‫בבית קטן במצב ירוד‪ ,‬דומה שתעודה זו מלמדת שבמהלך המרד אנשים שמרו‬
‫על הכסף שהיה ברשותם וחששו להשקיעו בקניית נכסים‪ 30.‬התעודה הרביעית‬
‫עמ' ‪.364–354‬‬ ‫והאחרונה המעידה על תהליך זה סימנה פפירוס אוסף נחל צאלים ‪ ,7‬והיא נחתמה‬
‫‘בארבע עשר לאיר שנת תלת לחרות ישראל לשם שמעון בר כוסבא’‪ .‬בתעודה‬
‫זו נמכר נכס שכלל חצר‪ ,‬בתים ושערים‪ ,‬תמורת שנים עשר דינרים שהם שלושה‬
‫סלעים‪ 31.‬לפיכך הסכום של ‪ 650‬הדינרים הנזכר בפפירוס ידין ‪ 42‬מלמד שהמצב‬
‫הכלכלי בעין גדי באייר שנה אחת למרד בר כוכבא היה יציב דיו כדי שאנשים יהיו‬
‫מוכנים להשקיע סכום כסף גדול תמורת החכרת קרקעות‪ ,‬ולהתחייב לשלם סכום‬

‫נכבד במשך ארבע שנים‪.‬‬

‫המניין שנהג במהלך מרד בר כוכבא‬

‫פפירוס ידין ‪ 27‬הוא קבלה המעידה שב־‪ 19‬באוגוסט שנת ‪ 132‬לסה”נ קיבלה‬
‫בבתא שישה דינרים מהאפוטרופוס שהתמנה לבנה‪ 32.‬זו התעודה המאוחרת‬
‫ביותר בארכיון של בבתא‪ .‬היא מעידה שבאוגוסט ‪ 132‬לסה”נ עדיין ישבה בבתא‬
‫בפרובינקיה ערביה‪ ,‬והיא עברה להתגורר בעין גדי לאחר התאריך הזה‪ .‬מפפירוס‬
‫ידין ‪ 42‬עולה‪ ,‬שבאייר שנה אחת פעלו בעין גדי שני פרנסים מטעם בר כוכבא‪,‬‬
‫ושהמצב במקום היה טוב‪ ,‬ולפיכך‪ ,‬כאמור‪ ,‬חכר אליעזר בן שמואל אדמות לארבע‬
‫שנים תמורת סכום גבוה‪ .‬מכיוון שבשעה שתעודה זו נכתבה כבר פעל המנהל‬
‫הבר כוכבאי והפרנסים שמינה היו אמינים ואליעזר בן שמואל התחייב לשלם להם‬
‫סכום גדול במהלך ארבע שנים‪ ,‬אין להניח שפפירוס ידין ‪ 42‬נכתב מיד לאחר פרוץ‬
‫המרד‪ .‬דומה שתעודה זו נכתבה כאשר המצב בעין גדי כבר התייצב‪ ,‬כלומר לאחר‬
‫שהפליטים שנמלטו מעבר הירדן לעין גדי מצאו את מקומם בנווה המדבר‪ .‬יש‬
‫להניח שלפני שתהליך זה הסתיים‪ ,‬כלומר בשעה שעשרות אנשים חסרי כול שהו‬
‫בעין גדי בתנאים ארעיים‪ ,‬המצב בעין גדי היה לא יציב ואין להניח שאליעזר בן‬
‫שמואל היה מקבל על עצמו התחייבות גדולה לשנים מספר‪ 33.‬לפיכך נראה לנו‬
‫שהתעודה פפירוס ידין ‪ 42‬נכתבה אחרי פפירוס ידין ‪ ,27‬כלומר אחרי אוגוסט ‪132‬‬
‫לסה”נ‪ .‬מכאן שהמניין של מרד בר כוכבא לא החל בניסן‪ ,‬שכן אילו התאריך הקובע‬
‫של המניין שנהג במהלך המרד היה א’ בניסן‪ ,‬הרי אייר‪ ,‬התואם בדרך כלל את חודש‬
‫מאי‪ ,‬היה חל לפני אוגוסט ‪ 132‬לסה”נ‪ .‬דומה אפוא שהמניין הבר כוכבאי החל או בא’‬