Page 100 - מרד בר כוכבא, העדות הארכאולוגית / חנן אשל בועז זיסו

‫‪98‬‬

‫הנראה שטר שבו אישרה אישה לבעלה שהיא קיבלה את כל זכויותיה הממוניות‪,‬‬ ‫איור ‪ :148‬תעודה מ'שנת ארבע לחורבן בית ישראל'‬
‫אולי כדי לקבל גט בלא עיכוב‪ 44.‬יש היגיון בהנחה שזו היא התעודה המאוחרת‬
‫ביותר המתוארכת לפי המניין הבר כוכבאי‪ ,‬שכן בסוף המלחמה כאשר אנשים לא‬ ‫‪ 4 4‬על מהותה של תעודה זו נכתבו מחקרים לא מעטים‪,‬‬
‫ידעו מה ילד יום‪ ,‬הם אכן לא נטו לעסוק בקניית נכסים‪ ,‬אבל הם בכל זאת עסקו‬ ‫ראו‪ :‬ע' ירדני וח"י גרינפלד‪' ,‬שובר של כתובה‪ :‬נחל‬
‫בהסדרי גירושין‪ .‬לפיכך אם נקבל את ההנחה שהמניין הבר כוכבאי החל בקיץ ‪132‬‬ ‫צאלים ‪ ,'13‬א' אופנהיימר‪ ,‬י' גפני וד' שוורץ (עורכים)‪,‬‬
‫לסה”נ‪ ,‬יש לאמץ את ההנחה ששמעון בן כוסבה תפס את השלטון אחרי עשרים‬ ‫היהודים בעולם ההלניסטי והרומי‪ :‬מחקרים לזכרו‬
‫בסיוון ‪ 132‬לסה”נ‪ .‬מכאן שהתעודה הנדונה היא מקיץ ‪ 135‬לסה”נ ולא מקיץ ‪134‬‬ ‫של מנחם שטרן‪ ,‬ירושלים תשנ"ו‪ ,‬עמ' ‪T. Ilan, ;208–197‬‬
‫לסה”נ‪ ,‬ופפירוס אוסף נחל צאלים ‪ 13‬הוא התעודה המאוחרת ביותר המוכרת מימי‬ ‫‪‘Notes and Observations on a Newly Published Divorce‬‬
‫מרד בר כוכבא‪ .‬אבל מכיוון שבני אדם התגרשו בלי כל קשר למצב הפוליטי‪ ,‬תעודה‬ ‫‪Bill from the Judaean Desert’, HTR, 89 (1996), pp. 195-‬‬
‫זו יכולה להיות מתחילת השנה השלישית למרד‪ ,‬כלומר מקיץ ‪ 134‬לסה”נ‪ ,‬באותה‬ ‫‪202; idem, ‘Notes and Observations: A Correction’, ibid.,‬‬
‫מידה כמו מסוף השנה השלישית למרד‪ ,‬כלומר מקיץ ‪ 135‬לסה”נ‪ .‬שתי התעודות‬ ‫‪90 (1997), p. 225 ; H.M. Cotton and E. Qimron, ‘XHev/‬‬
‫המופיעות בלוחות ‪ 3‬ו־‪ 4‬לפני תעודה זו‪ ,‬מעידות על חומרת המצב הכלכלי בשטח‬ ‫‪Se ar 13 of 134 or 135 CE: A Wife’s Renunciation of‬‬
‫שהיה בשלטון בר כוכבא‪ :‬בפפירוס אוסף נחל צאלים ‪ 8a‬נקנה כאמור בית בשמונה‬ ‫‪Claims’, JJS, 49 (1998), pp. 108-118; A. Schremer, ‘Divorce‬‬
‫זוזים (דינרים)‪ ,‬שהם שני סלעים‪ ,‬ואילו בפפירוס אוסף נחל צאלים ‪ 7‬נמכר נכס‬ ‫‪in Papyrus Se’elim 13 Once Again: A Reply to Tal Ilan’,‬‬
‫שכלל חצר‪ ,‬בתים אחדים ושערים תמורת שנים עשר דינרים‪ .‬לפיכך נראה שיש‬ ‫‪HTR, 91 (1998), pp. 193-202; T. Ilan, ‘The Provocative‬‬
‫היגיון בהנחה ששלוש התעודות הללו הן אכן התעודות המאוחרות ביותר שנכתבו‬ ‫‪Approach Once Again: A Response to Adiel Schremer’,‬‬
‫במהלך מרד בר כוכבא‪ .‬אם נניח שהמניין הבר כוכבאי החל בתאריך שבו תפס בן‬ ‫‪ ;ibid., 91(1998), pp. 203-204‬ע' שרמר‪' ,‬פפירוס צאלים‬
‫‪ 31‬ושאלת יכולתן של נשים לגרש את בעליהן בהלכה‬
‫כוסבה את השלטון‪ ,‬דומה שיש לתארך אירוע זה אחרי העשרים בסיוון‪.‬‬ ‫היהודית הקדומה'‪ ,‬ציון‪ ,‬סג (תשנ"ח)‪ ,‬עמ' ‪J.A. ;390–377‬‬
‫‪Fitzmyer, ‘The So-Called Aramaic Divorce Text from‬‬
‫תעודה משנה ארבע לחורבן בית ישראל‬ ‫‪Wadi Seiyal’, Eretz Israel, 26 (1999), pp. 16-22; A. Brody,‬‬
‫‪‘Evidence for Divorce by Jewish Woman’, JJS, 50 (1999),‬‬
‫בשנת ‪ 2009‬גילו בדווים תעודה כלכלית ובה התאריך ‘שנת ארבע לחרבן בית‬ ‫‪pp. 230-234; D.I. Brewer, ‘Jewish Women Divorcing Their‬‬
‫ישראל’ (איור ‪ 45.)148‬הצירוף ‘לחרבן בית ישראל’ לציון תאריך בעת העתיקה‪ ,‬לא‬ ‫‪Husbands in Early Judaism: The Background of Papyrus‬‬
‫היה מוכר עד היום‪ .‬בתאריכים על המטבעות ובתעודות הכתובות מימי מרידות‬
‫היהודים הכרנו עד כה את המניינים האלה‪‘ :‬לגאלת ישראל’‪‘ ,‬לחרת ישראל’‬ ‫‪Se’elim 13’, HTR, 92 (1999), pp. 349-357‬‬
‫ו’לחרת ירושלם’‪ .‬בכתובות בתי הכנסת ועל מצבות יהודיות מהתקופה הביזנטית‬ ‫‪ 4 5‬על התעודה משנה ארבע לחורבן בית ישראל ראו‪:‬‬
‫מצוי בכמה מקרים המניין ‘לחורבן בית המקדש’‪ .‬המניין ‘לחרבן בית ישראל’ ניתן‬ ‫ א' אשל‪ ,‬ח' אשל וע' ירדני‪' ,‬שטר מ"שנת ארבע לחורבן‬
‫להתפרש כמניין שהחל עם חורבן הבית בשנת ‪ 70‬לסה”נ‪ ,‬או כמניין שהחל לאחר‬ ‫בית ישראל"‪ :‬עדות נדירה לגזרות הדת אחרי מרד בר‬
‫דיכוי מרד בר כוכבא‪ ,‬בשנת ‪ 136‬לסה”נ‪ .‬מכיוון שבכתב של התעודה יש צורות‬ ‫כוכבא'‪ ,‬קתדרה‪( 132 ,‬תשס"ט)‪ ,‬עמ' ‪ ;24–5‬מ' בר־אשר‪,‬‬
‫האופייניות למאה השנייה לסה”נ‪ ,‬מסתבר שמדובר במניין שהחל לאחר מרד בר‬ ‫'על הלשון בשטר מבית עמר'‪ ,‬קתדרה‪ ,‬שם‪ ,‬עמ' ‪;32–25‬‬
‫כוכבא‪ .‬בשני מכתבים מתקופת מרד בר כוכבא (האחד מוואדי מורבעאת והאחר‬ ‫ א' אשל‪ ,‬ח' אשל וע' ירדני‪' ,‬שטר משנת ארבע לחורבן בית‬

‫ממערת האיגרות) נזכר המונח ‘בית ישראל’ כמכוון למדינה הבר כוכבאית‪.‬‬ ‫ישראל'‪ ,‬אשל ופורת‪ ,‬מערות המפלט‪ ,‬ב‪ ,‬עמ' ‪.553–539‬‬
‫המקומות הנזכרים בתעודה האמורה — בית עמר‪ ,‬ענב העליונה ואריסטובוליה —‬
‫הם יישובים קדומים בדרום הר חברון‪ .‬לפיכך נראה שתעודה זו התגלתה באחת‬
‫ממערות המפלט בחלקו העילי של מדבר יהודה הגובל בדרום הר חברון‪ ,‬אולי‬
‫ב’מערת סלע’‪ .‬בעבר נמצאו במערה זו ככל הנראה שתי תעודות כלכליות‪ :‬האחת‬
‫בארמית (‪ ,)XHev/Se 9‬והאחרת ביוונית (‪ ,)XHev/Se 69‬שהובאו למערה בידי‬
‫תושבים מהכפר יקים‪ .‬בתעודה היוונית‪ ,‬כמו בתעודה משנה ארבע לחורבן בית‬
‫ישראל‪ ,‬נזכר הכפר אריסטובוליה‪ .‬אם התעודה החדשה היא אכן משנת ‪ 140‬לסה”נ‪,‬‬
‫אפשר ללמוד ממנה שהיו יהודים שנשארו בדרום הר חברון לאחר דיכוי מרד בר‬
‫כוכבא‪ .‬כן אפשר ללמוד שהיהודים חזרו והשתמשו במערות המפלט גם בתקופת‬

‫גזרות הדת שגזר הדריאנוס לאחר דיכוי המרד‪.‬‬
‫בשטר המדובר‪ ,‬מרים ברת יעקב הצהירה שהיא קיבלה את המגיע לה מנכסיו של‬