Page 96 - מרד בר כוכבא, העדות הארכאולוגית / חנן אשל בועז זיסו

‫‪94‬‬

‫איור ‪ :146‬פפירוס 'אוסף נחל צאלים' ‪8‬‬

‫‘קביש’ או ‘הקבש’‪ 24,‬אשר עבר לעין גדי ממקום ששמו לא השתמר‪ ,‬חכר אדמות‬ ‫איור ‪ :147‬פפירוס 'אוסף נחל צאלים' ‪8a‬‬
‫משני הפרנסים של עין גדי‪ :‬יהוחנן בר ישוע וחורון בן ישמעאל‪ 25.‬בתעודה צוין‪,‬‬
‫שאדמות אלו היו בידיו של אליעזר כבר לפני כן‪ .‬דומה אפוא שלפני מרד בר כוכבא‬ ‫‪ 24‬הכינוי קביש מתועד ככינויים של שלושה אנשים שונים‬
‫חכר אליעזר בן שמואל את האדמות האלה מהשלטונות הרומיים‪ .‬הפרנסים‬ ‫הנזכרים בתעודות הכלכליות מזמן מרד בר כוכבא‪.‬‬
‫שהתמנו בעין גדי היו ממונים על נכסיו של בן כוסבה בנווה המדבר‪ .‬אליעזר בן‬ ‫בפפירוס ידין ‪ 42‬נזכר קביש בן שמואל‪ ,‬ואילו בפפירוס‬
‫שמואל חכר את החלקות לתקופה של ארבע שנים‪ ,‬תמורת תשלום שנתי של ‪650‬‬ ‫ידין ‪ 43‬הוא נקרא אליעזר בן שמואל הקבש‪ .‬בשל הוספת‬
‫דינרים‪ 26.‬אליעזר התחייב לשלם סכום זה בשלושה תשלומים‪ :‬באחד בטבת‪ ,‬באחד‬ ‫ה"א הידיעה מסתבר שקביש‪/‬הקבש הם כינויים‪ .‬בפפירוס‬
‫ידין ‪ 46‬נזכר ישוע קביש בן שמעון‪ .‬ואילו בפפירוס אוסף‬
‫בסיוון ובאחד באלול‪.‬‬ ‫נחל צאלים ‪ 13‬נזכרת שלמציון ברת יהוסף קבשן‪ .‬ייתכן‬
‫סכום זה הוא הגבוה ביותר הנזכר בשטרות מימי מרד בר כוכבא‪ .‬ארבע מתוך‬ ‫ששמות אלה מקורם בשמה של משפחה שישבה בעין‬
‫ארבע עשרה התעודות שנחתמו במהלך המרד מעידות שבמהלכו עלה מאוד ערך‬ ‫גדי‪ .‬דומה שהכינוי מבוסס על המילה היוונית ‪kavbaiso‬‬
‫הכסף‪ ,‬ואילו ערכם של נכסי דלא ניידי ירד ירידה תלולה‪ .‬בשטר המסומן פפירוס‬ ‫שפרושה זללן או רעבתן‪ .‬ראו‪H.G. Liddell, R. Scott and :‬‬
‫אוסף נחל צאלים ‪ ,49‬שנדון לעיל‪ ,‬חתמו הלווה וכן שלושה עדים‪ .‬תעודה זו מלמדת‬
‫שבכסלו שנה שתיים‪ ,‬במקום שניתנה בו ההלואה‪ ,‬ששמו לא צוין בשטר‪ ,‬ערכם של‬ ‫‪H.S. Jones, A Greek-English Lexicon, Oxford 1940, p. 847‬‬
‫מטבעות הכסף היה גבוה מאוד‪ ,‬ועל כן השתמשו בקלף והחתימו שלושה עדים על‬ ‫‪ 2 5‬על אליעזר בן שמואל בפפירוס ידין ‪ 42‬צוין שהוא ממקום‬
‫הקרוי 'בית ע[ ]הך'‪ .‬בפפירוס ידין ‪ 44‬צוין שהוא יחד עם‬
‫אלעזר בן אלעזר בן חיטא הם מעין גדי‪ .‬בתעודה זו הם‬
‫חילקו אדמות בינם לבין שני אנשים מהלוחית שבמחוז‬
‫עגלתין‪ .‬דומה שאלעזר בן שמואל בא לעין גדי לפני פרוץ‬
‫מרד בר כוכבא‪ ,‬שכן בתעודה משנה אחת נכתב שהוא‬
‫חכר את האדמות הנדונות כבר לפני כתיבת השטר‪.‬‬
‫בתעודה משנה אחת עדיין צוין שאלעזר בן שמואל הוא‬
‫מהכפר 'בית ע[ ]הך'‪ ,‬ואילו בתעודה משנת שלוש למרד‬

‫הוא כבר נחשב לתושב עין גדי‪.‬‬
‫‪ 2 6‬ירדני‪ ,‬אוסף תעודות‪ ,‬א‪ ,‬עמ' ‪.104–103‬‬