Page 90 - מרד בר כוכבא, העדות הארכאולוגית / חנן אשל בועז זיסו

‫‪88‬‬

‫יריעות תפילין נמצאו בתוך קן של פרס במערת המגילות (מס' ‪ )34‬בנחל צאלים‪23.‬‬ ‫איור ‪ :142‬תפילין מוואדי מורבעאת‪,‬‬
‫שתי יריעות היו שמורות ב'אוסף נחל צאלים' ואין לדעת היכן הבדווים מצאו אותן‪24.‬‬ ‫אורך היריעה ‪ 17.5‬ס"מ‬
‫באופן כללי ההבדל בין תפילין של ראש לתפילין של יד הוא‪ ,‬שבתפילין של ראש‬
‫הקציעה מחולקת לארבעה תאים‪ ,‬שבכל אחד יש פרשה נפרדת; ואילו הקציעה של‬ ‫‪ 23‬אהרוני‪ ,‬מחנה‪ ,‬עמ' ‪.32–29‬‬
‫תפילין של יד היא תא אחד‪ ,‬שבו יש בדרך כלל יריעה אחת שעליה כתובים ארבע‬ ‫‪ 24‬מורגנשטרן וסגל‪ ,‬תפילין‪.‬‬
‫הפרשות‪ 25.‬יריעות התפילין שנמצאו במערות ואדי מורבעאת שייכות לקציעה של‬ ‫‪ 2 5‬במערות קומראן נמצאו שלושים יריעות תפילין‪ ,‬ועשרים‬
‫תפילין של יד‪ .‬זוהי קציעה ארוכה‪ ,‬מחודדת בקצה‪ ,‬והשורות נכתבו לרוחב היריעה‬ ‫וארבע קציעות (בתים) – חמש עשרה קציעות של תפילין‬
‫(איור ‪ .)142‬ביריעה הארוכה נכתבו שלוש פרשות‪' :‬קדש לי'‪' ,‬והיה כי יביאך' ו'היה אם‬ ‫של ראש ותשע של תפילין של יד‪ .‬ראו‪ :‬ד' נחמן‪' ,‬התוכן‬
‫שמוע'‪ ,‬ואילו פרשת 'שמע ישראל' נכתבה על יריעה קטנה‪ ,‬שגם לה ִמתאר משולש‪.‬‬ ‫והסדר של פרשיות התפלין מקומראן וההלכה של חז"ל‪:‬‬
‫הלכת חז"ל קובעת שמותר לכתוב על יותר מיריעה אחת ובלבד שהן יוכנסו לבית‬ ‫הדומה‪ ,‬השונה ומעט מסקנות היסטוריות'‪ ,‬קתדרה‪112 ,‬‬
‫(לקציעה בעלת תא אחד)‪ 26.‬ארבע הפרשות שנמצאו במערות ואדי מורבעאת זהות‬ ‫(תשס"ד)‪ ,‬עמ' ‪ ;44–19‬הנ"ל‪' ,‬תפילין ומזוזות בקומראן'‪,‬‬
‫לנוסח המסורה בלא כל חילוף נוסח‪ .‬כן נמצאה כאמור במערות ואדי מורבעאת‬ ‫ מ' קיסטר (עורך)‪ ,‬מגילות קומראן‪ :‬מבואות ומחקרים‪ ,‬א‪,‬‬
‫קציעה המחולקת לארבעה תאים‪ ,‬ואין ספק ששימשה בית של תפילין של ראש‪27.‬‬ ‫ירושלים תשס"ט‪ ,‬עמ' ‪ .155–143‬על השאלה אילו תפילין‬
‫מכאן שלמערות ואדי מורבעאת הובא זוג תפילין‪ ,‬וארבע היריעות שהוכנסו‬ ‫מקומראן משקפות הלכה כתתית ואילו את ההלכה‬
‫הפרושית שרווחה (ככל הנראה) ביהודה‪ ,‬ראו‪Y. Adler, :‬‬
‫לקציעה של התפילין של ראש נאכלו או שהתפוררו במהלך הזמן‪.‬‬ ‫‪‘Identifying Sectarian Characteristics in the Phylacteries‬‬
‫שתי היריעות שנמצאו בנחל צאלים הן מלבניות ושייכות לתפילין של ראש (איור ‪.)143‬‬ ‫‪from Qumran’, RevQ, 23 (2007), pp. 79-92‬‬
‫ביריעה הראשונה נכתבה פרשת 'קדש לי כל בכור' ובה מתועד חילוף נוסח בודד‪ .‬בשורה‬ ‫‪' 2 6‬כיצד כותבן‪ :‬תפילה של יד כותבה על עור אחד‪ ,‬ואם‬
‫שש כתוב‪' :‬שבעת ימים תאכלו מצות'; ואילו בנוסח המסורה כתוב‪' :‬שבעת ימים תאכל‬ ‫כתבה בארבע עורות והניחה בבית אחד יצא' (בבלי‪,‬‬
‫מצות'‪ .‬חילוף זה מתועד גם בתרגום השבעים ובנוסח הסורי‪ .‬היריעה השנייה כוללת את‬
‫מנחות לד ע"ב)‪.‬‬
‫סופי השורות של פרשת 'והיה כי יביאך' והנוסח זהה לנוסח המסורה‪28.‬‬ ‫‪ 2 7‬בנואה‪ ,‬מיליק ודה וו‪ ,‬תגליות‪ ,‬לוח ‪ ,XIV‬מס' ‪.4‬‬
‫אשר לשתי היריעות שנשמרו באוסף נחל צאלים‪ ,‬המהדירים הביאו ראיות שהן‬
‫היו חלק מיריעה אחת ארוכה מאוד — שנקרעה במהלך הזמן לשתי יריעות —‬ ‫‪ 2 8‬אהרוני‪ ,‬מחנה‪ ,‬עמ' ‪.32–29‬‬
‫שהסתיימה בחלק משולש‪ .‬השורות נכתבו לאורך היריעה בלי להשאיר רווח‬ ‫‪ 2 9‬מורגנשטרן וסגל‪ ,‬תפילין‪ ,‬עמ' ‪.191–190‬‬
‫בין טור לטור‪ .‬אין ספק שיריעות אלו היו חלק מתפילין של יד‪ .‬ביריעה הגדולה‬
‫נכתבו פרשיות‪' :‬קדש לי כל בכור'‪' ,‬שמע ישראל' ו'והיה אם שמוע'‪ .‬היריעה השנייה‬
‫ממשיכה את פרשת 'והיה אם שמוע'‪ .‬סביר להניח שפרשת 'שמע ישראל' נכתבה‬
‫על יריעה נפרדת‪ ,‬כמו ביריעות שנמצאו בוואדי מורבעאת‪ .‬המהדירים מצאו לא‬
‫מעט שינויי נוסח ביריעה שנשמרה באוסף נחל צאלים והציעו לחלק אותם לשינוי‬

‫כתיב‪ ,‬לטעויות סופר ולהבדלים אחרים‪29.‬‬
‫מכיוון שהממצאים במערות ואדי מורבעאת מעידים שלמערות הובא זוג תפילין‪,‬‬
‫ומכיוון שהקטע של ספר במדבר שמצא אהרוני בקן של הפרס (במערה ‪)34‬‬
‫מתחבר עם קטע של ספר במדבר שמצאו הבדווים ככל הנראה במערה ‪ 32‬בנחל‬
‫צאלים‪ ,‬נראה לשער שגם יריעת התפילין של יד שהשתמרה באוסף נחל צאלים‪,‬‬
‫מקורה במערה ‪ 32‬בנחל צאלים‪ ,‬שהבדווים חפרו בה‪ .‬לפיכך ייתכן ששתי היריעות‬
‫של התפילין של ראש שנמצאו בקן של הפרס (מערה ‪ )34‬והיריעה שנשמרה באוסף‬

‫נחל צאלים‪ ,‬מקורן באותו זוג תפילין‪.‬‬

‫איור ‪ :143‬תפילין של ראש מנחל צאלים‬