Page 89 - מרד בר כוכבא, העדות הארכאולוגית / חנן אשל בועז זיסו
P. 89

‫‪87‬‬

                                      ‫‪ 	17‬שם‪ ,‬עמ' ‪.117–113‬‬      ‫בתוך הנוסח היווני‪ .‬ידועים שלושה עיבודים יהודיים עתיקים (מהמאות הראשונה‬
‫‪ 1	 8‬ההבדלים הטקסטואליים צוינו בקפדנות במהדורתו של‬              ‫והשנייה לסה"נ) של תרגום השבעים‪ .‬הם מיוחסים לעקילס‪ ,‬לסומכוס ולתאודוטיון‪.‬‬
‫פלינט‪ ,‬מגילות‪ ,‬עמ' ‪ ;166–146‬תאריך העתקת המגילה‬                  ‫המגילה היוונית שהתגלתה במערת האימה דומה כאמור לעיבוד של תאודוטיון‪17.‬‬
                                                                ‫המגילה העברית היחידה מימי מרד בר כוכבא שמתועדים בה הבדלים משמעותיים‬
                                       ‫נדון שם‪ ,‬עמ' ‪.143‬‬        ‫בינה לבין נוסח המסורה‪ ,‬היא מגילת תהלים שנמצאה במערת האיגרות שבנחל‬
‫‪W.C. Bouzaed, ‘The Date of the Psalms Scroll from the Cave 	19‬‬  ‫חבר‪ .‬מגילה זו מתוארכת על פי בחנים פלאוגרפיים לסוף תקופת הבית השני‬
‫‪of Letters (5/6HevPs) Reconsidered’, DSD, 10 (2003), pp.‬‬        ‫(כלומר לשנים ‪ 68–50‬לסה"נ)‪ 18.‬על סמך הבדלים אלה היו מי שטענו‪ ,‬שלא רק שיש‬
                                                                ‫להקדימה לימי הבית השני‪ ,‬אלא אף אפשר להניח שהיא הובאה למערה במהלך‬
                                                ‫‪319-337‬‬         ‫מרד החורבן‪ 19.‬בניגוד למסקנה זו דומה שהסיבה שבשתי המגילות מנחל חבר‬
                              ‫‪ 2	 0‬ראו‪ :‬ברוכי‪ ,‬שרידי מגילות‪.‬‬    ‫מצאנו נוסחים שונים של מגילות מקראיות נובעת מכך ששתי המגילות הללו‬
‫‪ 2	 1‬ההבחנה בין יריעות תפילין לבין יריעות של מזוזות נקבעה‬       ‫הועתקו בשלב קדום יחסית‪ ,‬והן הועברו מדור לדור בתוך המשפחות שבסופו של‬
‫בידי ג'וזף מיליק על פי עובי היריעות‪ .‬יריעות התפילין הן‬
‫דקות מאוד בעוד יריעות המזוזות הן עבות‪ .‬הכתיבה דומה‬                                                  ‫דבר הביאו אותן למערות המפלט בנחל חבר‪.‬‬
‫בשני סוגי היריעות הללו‪ .‬באחרונה הוטל ספק בנכונותה‬               ‫ביולי ‪ 2008‬הציג ג'יימס צ'רלסוורת בכנס בלובליאנה שבסלובניה‪ ,‬שרידי מגילה‬
‫של הבחנה זאת‪ .‬ראו‪Y. Cohn, ‘Were Tefillin Phylacteries?’, :‬‬      ‫מתקופת מרד בר כוכבא ובה שרידים מבראשית פרקים לא–לג‪ .‬מגילה זו תוארכה‬
‫‪ .JSJ, 59 (2008), pp. 39-61, esp. pp. 56-57‬דומה שמסקנתו‬         ‫לפרק הזמן הזה על סמך בדיקת פחמן ‪ .14‬למרבה הצער אין לדעת היכן נמצאו‬
                               ‫של מיליק עדיין משכנעת‪.‬‬
           ‫‪ 2	 2‬מיליק‪ ,‬טקסטים בארמית ובעברית‪ ,‬עמ' ‪.85–80‬‬                                                                          ‫שרידי המגילה‪.‬‬
                                                                ‫יוסי ברוכי חקר את עשר המגילות הבר כוכבאיות ובהן חלקים מחמישה חומשי‬
                                                                ‫תורה‪ 20.‬על סמך רוחב הטורים הוא הגיע למסקנה‪ ,‬ששמונה מגילות הכילו את כל‬
                                                                ‫חמשת החומשים‪ ,‬ורק מגילת ספר דברים מוואדי מורבעאת ומגילת ויקרא מנחל‬
                                                                ‫ערוגות הכילו רק חומש בודד‪ .‬ברוכי שם לב שהמגילות מתקופת מרד בר כוכבא‪,‬‬
                                                                ‫אינן משקפות אוסף אקראי של קטעים ממקומות שונים בתורה‪ .‬כלומר‪ ,‬יש בידנו‬
                                                                ‫שלושה קטעים המכילים חלקים מספר בראשית פרקים לא‪-‬לו‪ ,‬שנמצאו במערות‬
                                                                ‫שונות (ואדי מורבעאת‪ ,‬נחל דוד והמגילה שעליה דיווח צ'רלסוורת)‪ .‬הוא הציע‬
                                                                ‫שהמגילות המקראיות הובאו למערות כאשר הן 'פתוחות'‪ ,‬כלומר מגולגלות משני‬
                                                                ‫הצדדים‪ ,‬כשהיריעה שבה קוראים 'פתוחה' ביניהם‪ .‬היריעה 'הפתוחה' התקשתה‬
                                                                ‫ראשונה ולכן הייתה האחרונה שאכלו הרמשים (הם העדיפו לאכול את החלקים‬
                                                                ‫הרכים יותר)‪ .‬לאור השערה זו הציע ברוכי‪ ,‬ששלוש המגילות המכילות קטעים‬
                                                                ‫מספר בראשית פרקים לא‪-‬לו היו פרשות השבוע שאותן קראו הבורחים למערות‬
                                                                ‫המפלט שעה שנמלטו למערות‪ .‬גם שאר הקטעים משקפים פרשות מיוחדות —‬
                                                                ‫בשלוש מגילות (מנחל צאלים‪ ,‬ממערת האיגרות ומאוסף נחל צאלים) קראו בפעם‬
                                                                ‫האחרונה בספר במדבר את פרשת 'פרה אדומה' (במדבר יט א–כב) שקוראים לפני פסח‪.‬‬
                                                                ‫באחת המגילות (מגילת במדבר שהשתמרה באוסף נחל צאלים) קראו ככל הנראה‬
                                                                ‫את פרשת 'בראשי חדשכם' (במדבר כח יא–טו)‪ .‬בארבע המגילות הנותרות (מגילות‬
                                                                ‫שמות ובמדבר מוואדי מורבעאת‪ ,‬מגילת דברים מאוסף נחל צאלים ומגילת ויקרא‬
                                                                ‫מנחל ערוגות) אפשר שנקראה באחרונה פרשה מענייני הפסח‪ .‬על סמך תובנות‬
                                                                ‫אלו הגיע ברוכי למסקנה שהפליטים ברחו למערות המפלט לאחר חג הפסח של‬

                                                                                                                                 ‫שנת ‪ 135‬לסה"נ‪.‬‬

                                                                                                  ‫יריעות תפילין ממערות המפלט‬

                                                                ‫במערות המפלט נמצאו שש יריעות של תפילין‪ ,‬יריעה אחת של מזוזה‪ ,‬וקציעה‬
                                                                ‫(בית) של תפילין של ראש‪ 21.‬שתי יריעות תפילין‪ ,‬היריעה של המזוזה (שלא הצליחו‬
                                                                ‫לפענחה)‪ ,‬והקציעה של התפילין של ראש נמצאו במערות ואדי מורבעאת‪ 22.‬שתי‬
   84   85   86   87   88   89   90   91   92   93   94