Page 23 - ETMOL_36
P. 23
טו חברי האגודה לשגר באמצעותו יעקב אחים הרכבי ,היה לדבריו ,אחד תרומות .הם התגלגלו בדרכי נדודיהם
מכתב לאחיהם בני משה ועשרת השב מן החמישה ,והוא הקדים את חבריו אל קצווי ארץ ונתקלו תוך כדי כך
והמתין לבואם .בינתיים התמנה לשומר בקהילות יהודיות נידחות שהפליאו
טים. אותם במנהגיהן המוזרים .בהיותם אמו
המכתב פותח בהבעת שמחה על בכפר סבא. נים על הסיפורים אודות מציאות עשרת
הבשורה הנעימה בעניין קירבת יום השבטים ,אספו כל בדל שמועה שהיה
הגאולה .יש בו קטעים נוגעים-ללב, לדברי השליח היה בואם של הארב בו כדי לחזק ולאשש מסורת זו ,ולעי
שבהם טורחים הכותבים להסביר לאחים עה צפוי ביום י׳׳ב בחשוון התרע׳׳ד
הרחוקים מהותה של תורה-שבעל-פה, ) .(1914אז יתפזרו בערי הקודש ויעשו תים הוסיפו השלמות מפרי דמיונם.
״שלרגלי התמעטות הדורות הותרה כשמקבצים יחד חלק מן הסיפורים,
לכתוב בספרים״ )שהרי יש להניח כי ער•' ..ייס צאו וי,יאשי :חושך רני• ,ע־ט׳י ־׳ ■f״ ההשערות והמסורות האלה )כפי שעשה
אין ספרים אלה ידועים לצאצאי אלה ר׳ שמעון הורוויץ בספרו( ,מתברר כי
שגלו קודם חורבן בית ראשון!( .עוד ספר \ j ^ הללו גילו את צאצאי עשרת השבטים
מספרת האיגרת על הסבל הנורא בכל קצווי העולם :באפגניסטן ,בהודו,
והבלתי-יתואר שידעו שבטי יהודה ובני ^ W C X L ± ;z r-!jriz O בטיבט ,בבורמה ,בסין ובמקומות אח
מין בגלותם ,בעת שאחיהם שקטו שאנ רים באסיה :בחבש וחבלי ארץ אחרים
נים מעבר לסמבטיון :״אחים! מי יתן שער החוברת ״קול מבשר״ באפריקה :ואפילו באמריקה הצפונית
לנו אבר כיונה נעופה ונשכונה בתוככם
לספר לפניכם תלאותינו .אתם מרחוק דברי נפלאות )שאת פרטיהם אסור לג והדרומית.
לא תוכלו לשער תוקף גלותנו שעבר לות( ״באופן שיכירו הגויים שזה הכל
עלינו ,דמי אחיכם יהודא ובנימין נשפכו בשביל ישראל ויבקשו מחילה מישראל אגודה בירושלים
כמים והוגרו ארצה לאלפים ולרבבות ובידיהם יתנו את ארץ-ישראל לעם
עד אין קץ ומספר והכל בעבור קריאתנו בדורות האחרונים התעוררו יתמות
בשם ה׳ ושמירת תורותיו ומצוותיו כל ישראל״. לשליחת שליחים מיוחדים אל עשרת
הימים׳׳ .האיגרת מסתיימת בדברי הנ לאחר שמיעת דברי ״השליח״ החלי השבטים :כמו שאומר ר׳ שמעון הורו-
ביא ישעיה ״והיה ביום ההוא ייתקע ויץ בהקדמה לספרו :״לקיים מדרשי
בשופר גדול ובאו האובדים בארץ חד׳ל שעתידין גלות יהודא ובנימין
לשלוח שלוחים לעשרת השבטים
אשור׳׳ וכו׳. ולהביאם״ .ר׳ שמעון הוגה בספרו את
הרעיון ״לייסד אגודות בכל עיר ועיר,
קץ השליחות מדינה ומדינה ,אשר בשם ׳אגודת שבטי
ישורון׳ ייקראו ולבחור מהם תיירים
מה היה גורל האיגרת וגורל השליח? נוסעים ,אנשים כשרים והגונים שומרי
הסיום בסיפורו של ר׳ שמעון הורוויץ שבת ודת ולשלחם אל אחינו האובדים״.
מפתיע ביותר .לדבריו לא הספיקו לש ואמנם אגודה אחת כזאת נוסדה
לוח את האיגרת ״עד שהתחילה המלח על-ידי ר׳ שמעון בירושלים ,והיו חב
מה )מלחמת העולם הראשונה( והגיעה רים בה רבנים מגדולי רבני העיר ובהם
לנו שמועה לא טובה שהשליח יוסף בן הרב פראנק )שהיה אחר-כך רבה של
יעקב אחים הרכבי נתפס על-ידי ירושלים( ור׳ יעקב משה חרל׳׳פ,
הממשלה התורכית בחשד מרגל ,ומע
שה שטן גרם ואולי גרם לזה הפרסום, תלמידו המובהק של הרב קוק.
שנתלה בדמשק רח׳׳ל )רחמנא ליצלן(, וכשהופיע פתאום יוסף בן יעקב
ובהגיע אלינו השמועה בכינו על גורלנו אחים בשנת תרע׳׳ב וטען כי הוא נציג
עשרת השבטים ,זימנוהו חברי האגודה
המר והנמהר״. לירושלים אל ישיבת המקובלים ״שער
ובכן נראה ,כי יוסף בן יעקב ,שנתפס השמים״ ושם שמעו ממנו ״דברים
בידי התורכים בחשד ריגול ונתלה נפלאים״ ,אלא שאת מרביתם אסר
)בדמשק( אינו אלא יוסף בן יעקב טו לפרסם .הדברים שהותרו בפירסום
ביה לישנסקי )המכונה טובין( איש נרשמו בידי ר׳ שמעון בפרוטוקול
והובאו בספרו .בדברים אלה מתאר
ניל׳׳י! השליח כיצד התעוררו בני משה ,בני
כיצד נתמזגו סיפורו של ״השליח״ ראובן וגד ומהם התקבצו כארבעים איש
מעשרת השבטים וסיפור גיבור ניל׳׳ין ובחרו שנים-עשר שליחים לצאת ולסו
נראה ,כי רבני ירושלים ,שהיו מנותקים בב במדינות ובעיירות לראות את דוח
מעט מזרם המאורעות ,קשרו בטעות קם של ישראל ולחזור ולספר בפרטים
)בשל דמיון השם( את האיש שנתלה את מה שראו ושמעו .ואמנם ,לדבריו,
בדמשק עם השליח שנתגלה להם יצאו השליחים וסובבו במדינות ושהו
ועקבותיו אבדו בימי המלחמה .ואולי בין היתר בבגדאד ,בארם-צובא )חלב(,
היה אותו שליח תמהוני יוסף לישנסקי בפאריז ,בלונדון ,בבומביי ,בפורט
עצמו? הרי ידוע היה כאיש הרפתקאות, סעיד ,ביפו ,בירושלים ,בחברון ,בצפת
לעיתים גזמן ,בעל דמיונות ,שהירבה במירון ,בראש פינה ,במטולה ,בצמח,
ללבוש בגדים ערבים :אפשר גם שפת בכינרת ,בטבריה ,בחיפה ,ובביירות.
רון החידה טמון עדיין בגנזי ישיבת לאחר שובם שוב הוחלט לשגר חמישה
״שער השמים״ בפרוטוקול שחתם עליו שליחים לירושלים .המוסר זאת ,יוסף
השליח בעצם ידו.
23
