Page 21 - ETMOL_36
P. 21

‫יה! הואל נא ותן לו שלוה‪ :‬בארצו לא תעבור‬             ‫אחד הספסלים והנה חולף על פניו אדם‬                  ‫על גאוני ישראל‪ ,‬שקרים וכזבים על בת‬
                                              ‫תרב‪.‬‬  ‫שדמותו של מיכל הכהן משכה את‬                               ‫ציוו‪ ,‬דברים אשר איו למו שחר״‪.‬‬
                                                    ‫תשומת לבו‪ .‬הלה ״ביקש אש״ ממיכל‬
        ‫אזור מתניו צדק‪ :‬וחסד יעסרהו עשרת‪.‬‬           ‫הכהן ופתח עימו בשיחה‪ .‬מיכל הכהן‬                    ‫התקפה זו באה‪ ,‬כפי הנראה‪ ,‬להכשיר‬
 ‫זכר חסדו וצידקחו ירונו על גפי מרומי קרת‪:‬‬           ‫סיפר את קורותיו ומצוקתו בהש­‬                       ‫את הקרקע לאיסור שהכריזו הרבנים‬
                                                    ‫גת בית‪-‬דפום‪ .‬האיש התרשם עמוקות‬                     ‫על ״החבצלת״ כעבור זמן מועט‪ ,‬והוא‬
   ‫עמו ישיש בו‪ :‬ויגיל הוא בארצו המאושרת‪:‬‬            ‫והזדרז לבשר לידידו החדש‪ ,‬כי כל מה‬                  ‫נתפרסם מעל דפי ״האריאל״ וכן על‬
     ‫פרשת צידקתו בחובה בעס ברזל ועופרת‪.‬‬             ‫שעליו לעשות עתה‪ ,‬הוא לשוב‬                          ‫הספריה‪ .‬אלא שכל מאמציו של מיכל‬
                                                    ‫ירושלימה‪ ,‬ובית הדפוס יישלח למענו‪.‬‬                  ‫הכהן לזכות בתמיכת הרבנים לשווא‬
‫אלה רגשי עבדיך המשתחוים מרחוק ‪:‬‬                                                                        ‫היו‪ .‬הם לא סלחו לו על עברו ה״משכי'‬
‫ביראת כבוד מול הוד הדרת כבודך‬                                                  ‫כך אמר והלך לו‪.‬‬         ‫לי״ את השתתפותו ב״חבצלת״ תועבת‬
                                                    ‫מיד התקבצו המטיילים ובישרו למי­‬                    ‫נפשם‪ ,‬את השתתפותו בחברה ״תפארת‬
       ‫הרם‪ :‬מיכל הכהן‪ ,‬אברהם זוסמאן‪.‬‬                ‫כל הכהן בי נפלה בחלקו הזכות לשוחח‬                  ‫ירושלים״ מיסודם של לונץ ופרומקין‪,‬‬
                                                    ‫עם הקיסר פ ר נ ץ י ו ז ף בכבודו‬                    ‫שהטיפה לקידום תרבותי של הישוב‬
      ‫חמישה גליונות‬                                                                                    ‫בירושלים ואת יחסו החיובי להתייש­‬
                                                                                          ‫ובעצמו‪.‬‬
‫מן ״האריאל״ המחודש‪ ,‬שתכליתו‬                         ‫גירסת ההסטוריונים אומרת‬                                                            ‫בות חקלאית‪.‬‬
‫השכלה מתונה ותמיכה ברעיון‬                           ‫שבהשתדלותו של החוקר ד״ר אהרן‬                       ‫מצד שני‪ ,‬בהיותו מתון ופשרני מדי‪,‬‬
‫ההתיישבות החקלאית‪ ,‬יצאו רק חמישה‬                    ‫ילינק הצליח הכהן להתקבל לראיון‬                     ‫לא יכול היה לזבות בתמיכת החוגים‬
                                                    ‫אצל הקיסר פרנץ יוזף והביע בקשתו‬                    ‫שתמכו ב״חבצלת״ וביקשו למגר את‬
                                      ‫גליונות‪.‬‬      ‫שהקיסר בעל תואר ״מלך ירושלים״‬                      ‫שלטון הרבנים בישוב‪ .‬גם נתגלעו‬
‫כבמהדורה הקודמת כן בגליונות‬                         ‫יעזור לו ברכישת בית‪-‬דפום לשם הוצ­‬                  ‫חיכוכים עם המדפיס יצחק גשציני אם‬
‫״האריאל״ המחודש נתפרסמו מאמרים‪,‬‬                     ‫את עיתונו והפצת השבלה בעיר הקד‬                     ‫בענייני כספים ואם בשל תוכן המאמ­‬
‫תרגומי מאמרים שונים והעורכים הבי­‬
‫או גם ידיעות כלליות שליקטו מעיתונים‬                                                             ‫דש‪.‬‬                                               ‫רים‪.‬‬
‫שונים‪ .‬סגנונו של מיכל הכהן היה ארכ­‬
‫ני‪ ,‬מסולסל ומליצי עד כדי כך‪,‬‬                        ‫בקשתו כנראה נענתה שכן לירושלים‬                             ‫פגישה בגן‬
‫שבהשוואה אליו נראה ה״חבצלת״‬                         ‫הגיעה מכונת‪-‬הדפום והחל בחודש תמוז‬
‫כמעט מודרני‪ .‬למאמריו הקדים הקדמות‬                   ‫תרל״ו )‪ ( 1876‬חודשה הוצאתדלאור‬                     ‫בסוף תרל״ה )‪ (1875‬לא נותרה לעד‬
‫ארוכות ומייגעות והכל בנוסח המליצה‬                   ‫של העיתון ״האריאל״‪ ,‬כשבצידו של‬                     ‫רך ברירה אלא להפסיק את הופעת‬
                                                    ‫מיכל הכהן משמש כעורך אברהם זוסמן‪,‬‬                  ‫העיתון ולצאת לאירופה לבקש תמיכה‬
                      ‫המשכילית המיושנת‪.‬‬             ‫מותיקי ירושלים ומראשוני חברת‬
‫אבל למרות שהיו בעלי דפוס משל­‬                                                                                                         ‫וסעד לעיתונו‪.‬‬
‫הם‪ ,‬לא יכלו השותפים להחזיק מעמד‪.‬‬                                           ‫״תפארת ירושלים״‪.‬‬            ‫לפי מסורת המקובלת במשפחת‬
‫בשנות תרל״ו ותרל״ז נוסדו בירושלים‬                   ‫בגליון הראשון )תמוז חרל״ו(‪ ,‬עם‬                     ‫הכהן‪ ,‬יצא מיכל הכהן לווינה וביקש‬
‫עוד שני עתונים‪ :‬״ שערי‪-‬ציון״ של‬                     ‫התחדשות העתון‪ ,‬מפרסמים העורכים‬                     ‫לרכוש בית‪-‬דפוס‪ .‬אלא שעד מהרה‬
‫יצחק גשציני שהיה מבוסס‪ ,‬כלכלית מן‬                                                                      ‫התברר לו כי כספו לא יספיק למטרה זו‪.‬‬
‫״האריאל״ ו״יהודה וירושלים״ של‬                             ‫שיר הלל ותודה לקיסר רב החסד‪:‬‬                 ‫ביאושו‪ ,‬התיישב לפוש ולעשן סיגריה‬
‫יואל משה סלומון שזכה בתמיכת הממו­‬                                                    ‫קיסר עסטרייו!‬     ‫באחד מגני הבירה האוסטרית‪ .‬עוד הוא‬
‫נים והטיף אף הוא להתיישבות חקלא­‬                                                                       ‫יושב בלבושו המסורתי‪-‬ירושלמי על‬
‫ית‪ .‬למפעלו של מיכל הכהן לא היה כבר‬                     ‫נפשות נענות אימצת‪ :‬הארת אפלתן בערב‪.‬‬
‫מקום וחוברת חשוון תרל״ז )‪ ( 1876‬היא‬                 ‫צידקתך עשית לנו‪ :‬עלי בת ציון תופיע בכד‬

                                    ‫האחרונה‪.‬‬                                                     ‫תרת‪:‬‬
‫בשבט תרל״ז חידש מיכל הכהן את‬
‫קשריו עם פרומקין ויחד הוציאו את‬
‫ה״חבצלת״ וגם תוספת ביידיש ״דיא‬
‫ראזע״‪ ,‬שיצאו ממנה רק שני גליונות‬
‫בלבד‪ .‬שותפות זו שבה ונתבטלה כע­‬

                              ‫בור ‪ 4‬חודשים‪.‬‬
‫עם פרישתו מעסקי העתונות שירת‬
‫מיכל הכהן בתור סופר ומזכיר של תל ­‬
‫מוד תורה וישיבת ״עץ חיים״ ר׳ביקור‬
‫חולים הוספיטל״‪ ,‬ואחרי התפטרותו‬
‫משם נתקבל למזכיר בבית‪-‬החולים‬

                               ‫״משגב לדך׳‪.‬‬
‫הוא נפטר בירושלים בכ״ד אלול‬
‫תרע״ד )‪ ,(1914‬והותיר אחריו שני‬
‫בנים ושתי בנות‪ .‬בכורו‪ ,‬ד״ר אליהו‬
‫כהן למד רפואה בהיידלברג שבגרמניה‬
‫ושב לשרת כרופא המושבות בגליל‬
‫ובצפת ואחר‪-‬כך בפתח‪-‬תקוה‪ .‬נכדו‪,‬‬
‫ד״ר נפתלי כהן‪ ,‬סופר ורופא נודע‬
‫בצרפת בשמו המושאל פייר ניראק‪ ,‬היה‬

                       ‫מועמד לפרס גונקור‪.‬‬

‫לעיון נוסף‪ :‬העתונות העברית‬

   ‫בארץ־ישראל ‪ -‬גליה ירדני‬

‫‪21‬‬
   16   17   18   19   20   21   22   23   24   25   26