Page 21 - ETMOL_36
P. 21
יה! הואל נא ותן לו שלוה :בארצו לא תעבור אחד הספסלים והנה חולף על פניו אדם על גאוני ישראל ,שקרים וכזבים על בת
תרב. שדמותו של מיכל הכהן משכה את ציוו ,דברים אשר איו למו שחר״.
תשומת לבו .הלה ״ביקש אש״ ממיכל
אזור מתניו צדק :וחסד יעסרהו עשרת. הכהן ופתח עימו בשיחה .מיכל הכהן התקפה זו באה ,כפי הנראה ,להכשיר
זכר חסדו וצידקחו ירונו על גפי מרומי קרת: סיפר את קורותיו ומצוקתו בהש את הקרקע לאיסור שהכריזו הרבנים
גת בית-דפום .האיש התרשם עמוקות על ״החבצלת״ כעבור זמן מועט ,והוא
עמו ישיש בו :ויגיל הוא בארצו המאושרת: והזדרז לבשר לידידו החדש ,כי כל מה נתפרסם מעל דפי ״האריאל״ וכן על
פרשת צידקתו בחובה בעס ברזל ועופרת. שעליו לעשות עתה ,הוא לשוב הספריה .אלא שכל מאמציו של מיכל
ירושלימה ,ובית הדפוס יישלח למענו. הכהן לזכות בתמיכת הרבנים לשווא
אלה רגשי עבדיך המשתחוים מרחוק : היו .הם לא סלחו לו על עברו ה״משכי'
ביראת כבוד מול הוד הדרת כבודך כך אמר והלך לו. לי״ את השתתפותו ב״חבצלת״ תועבת
מיד התקבצו המטיילים ובישרו למי נפשם ,את השתתפותו בחברה ״תפארת
הרם :מיכל הכהן ,אברהם זוסמאן. כל הכהן בי נפלה בחלקו הזכות לשוחח ירושלים״ מיסודם של לונץ ופרומקין,
עם הקיסר פ ר נ ץ י ו ז ף בכבודו שהטיפה לקידום תרבותי של הישוב
חמישה גליונות בירושלים ואת יחסו החיובי להתייש
ובעצמו.
מן ״האריאל״ המחודש ,שתכליתו גירסת ההסטוריונים אומרת בות חקלאית.
השכלה מתונה ותמיכה ברעיון שבהשתדלותו של החוקר ד״ר אהרן מצד שני ,בהיותו מתון ופשרני מדי,
ההתיישבות החקלאית ,יצאו רק חמישה ילינק הצליח הכהן להתקבל לראיון לא יכול היה לזבות בתמיכת החוגים
אצל הקיסר פרנץ יוזף והביע בקשתו שתמכו ב״חבצלת״ וביקשו למגר את
גליונות. שהקיסר בעל תואר ״מלך ירושלים״ שלטון הרבנים בישוב .גם נתגלעו
כבמהדורה הקודמת כן בגליונות יעזור לו ברכישת בית-דפום לשם הוצ חיכוכים עם המדפיס יצחק גשציני אם
״האריאל״ המחודש נתפרסמו מאמרים, את עיתונו והפצת השבלה בעיר הקד בענייני כספים ואם בשל תוכן המאמ
תרגומי מאמרים שונים והעורכים הבי
או גם ידיעות כלליות שליקטו מעיתונים דש. רים.
שונים .סגנונו של מיכל הכהן היה ארכ
ני ,מסולסל ומליצי עד כדי כך, בקשתו כנראה נענתה שכן לירושלים פגישה בגן
שבהשוואה אליו נראה ה״חבצלת״ הגיעה מכונת-הדפום והחל בחודש תמוז
כמעט מודרני .למאמריו הקדים הקדמות תרל״ו ) ( 1876חודשה הוצאתדלאור בסוף תרל״ה ) (1875לא נותרה לעד
ארוכות ומייגעות והכל בנוסח המליצה של העיתון ״האריאל״ ,כשבצידו של רך ברירה אלא להפסיק את הופעת
מיכל הכהן משמש כעורך אברהם זוסמן, העיתון ולצאת לאירופה לבקש תמיכה
המשכילית המיושנת. מותיקי ירושלים ומראשוני חברת
אבל למרות שהיו בעלי דפוס משל וסעד לעיתונו.
הם ,לא יכלו השותפים להחזיק מעמד. ״תפארת ירושלים״. לפי מסורת המקובלת במשפחת
בשנות תרל״ו ותרל״ז נוסדו בירושלים בגליון הראשון )תמוז חרל״ו( ,עם הכהן ,יצא מיכל הכהן לווינה וביקש
עוד שני עתונים :״ שערי-ציון״ של התחדשות העתון ,מפרסמים העורכים לרכוש בית-דפוס .אלא שעד מהרה
יצחק גשציני שהיה מבוסס ,כלכלית מן התברר לו כי כספו לא יספיק למטרה זו.
״האריאל״ ו״יהודה וירושלים״ של שיר הלל ותודה לקיסר רב החסד: ביאושו ,התיישב לפוש ולעשן סיגריה
יואל משה סלומון שזכה בתמיכת הממו קיסר עסטרייו! באחד מגני הבירה האוסטרית .עוד הוא
נים והטיף אף הוא להתיישבות חקלא יושב בלבושו המסורתי-ירושלמי על
ית .למפעלו של מיכל הכהן לא היה כבר נפשות נענות אימצת :הארת אפלתן בערב.
מקום וחוברת חשוון תרל״ז ) ( 1876היא צידקתך עשית לנו :עלי בת ציון תופיע בכד
האחרונה. תרת:
בשבט תרל״ז חידש מיכל הכהן את
קשריו עם פרומקין ויחד הוציאו את
ה״חבצלת״ וגם תוספת ביידיש ״דיא
ראזע״ ,שיצאו ממנה רק שני גליונות
בלבד .שותפות זו שבה ונתבטלה כע
בור 4חודשים.
עם פרישתו מעסקי העתונות שירת
מיכל הכהן בתור סופר ומזכיר של תל
מוד תורה וישיבת ״עץ חיים״ ר׳ביקור
חולים הוספיטל״ ,ואחרי התפטרותו
משם נתקבל למזכיר בבית-החולים
״משגב לדך׳.
הוא נפטר בירושלים בכ״ד אלול
תרע״ד ) ,(1914והותיר אחריו שני
בנים ושתי בנות .בכורו ,ד״ר אליהו
כהן למד רפואה בהיידלברג שבגרמניה
ושב לשרת כרופא המושבות בגליל
ובצפת ואחר-כך בפתח-תקוה .נכדו,
ד״ר נפתלי כהן ,סופר ורופא נודע
בצרפת בשמו המושאל פייר ניראק ,היה
מועמד לפרס גונקור.
לעיון נוסף :העתונות העברית
בארץ־ישראל -גליה ירדני
21