Page 16 - ETMOL_36
P. 16
הקטנה בארץ ,שהמכשולים והמצוקה רבות לפני כן ,בשנת , 1882בטרם מלאו בילויי
כירסמו בכושר עמידתה .ממכתביהם■ לו שמונה עשרה שנה .חיסין בא מבית שנעשה
באותה תקופה עולים דבקות אמת, מסורתי ,אבל נמשך להשכלה ,למד
חיפושי דרך תוך התחבטות בין יאוש בגימנסיה במוסקבה וביקש להביא גאו רופא
לתקווה ,כושר לזכור את המטרה ולהא לה לעם הרוסי .הפרעות שפרצו בשנת
מין בהתגשמות בעתיד חרף המציאות 1881ביהודים שינו את דעותיו וכיהד מאת שולמית לסקוב
המרה והמשתקת ,והאומץ לראות דב דים אחרים החליט לחפש את עתידו
מחוץ למדינה וכמותם ראה בארצות- חיים חיסין ביקש להיות
רים כהווייתם בלי כחל ושרק. הברית את היעד .אבל חיסין לא הגיע מתיישב ,סירב לקבל
לאמריקה .חברתו ואשתו לעתיד ,פאניה
קבוצת חיסין היתה האחרונה לעליה פריזר ויחיאל צ׳לנוב ,אז ׳שביעיסט׳ תמיכה ,למד רפואה ,עזר
מבין חברי ביל״ו ,בי התנועה התפוררה כמוהו וברבות הימים ממנהיגי התנועה להקמת ישובים
והסיבה העיקרית לכך היה האיסור של הציונית ,שיכנעו אותו להצטרף לתנו
השלטונות התורכים להתיישבות יהו עת חיבת-ציון .השניים השתייכו לאגו ובתי־ספר והיה רופא של
דים ממזרח-אירופה בארץ-ישראל. דת צעירים שחיפשה פתרון לבעיית תל־אביב בראשיתה
אמנם בילויים בודדים הוסיפו לעלות, היהודים בארץ-ישראל .חיסין הצטרף
אך אלה היו מתי מספר מתוך ה״500 הצייר נחום גוטמן ,שנפטר לפני כמה
לאגודתם. חודשים ,חיבר ספר על תל־אביב ברא
שהשתייכו לתנועה בראשיתה. חברי האגודה במוסקבה חיפשו להם שית ימיה בשם ״עיר קטנה ואנשים בה
שותפים לרעיון .באותם ימים יצאה מעט״ .גוטמן דולה כאן מזכרונות ילדו
את חבורת ביל״ו בארץ פילגו ניגו אגודת ביל״ו ,שנוסדה בחארקוב תו דמויות והתרחשויות בשכונה החד
דים רעיוניים .היו בין חבריה שסברו, בפברואר 1882על-ידי סטודנטים שה ומייחד מילים נלבבות לרופאה ,ד״ר
כי ההתיישבות בראשון-לציון מטה את וצעירים משכילים ,להרחיב את גבולר חיים תיסין .הוא גם מצייר אותו ,רכוב
ביל״ו ממגמתה להוות חלוץ לעם ולש תיה ולמצוא לה בעלי-ברית .הבילדים על חמור ,״הרכב הצמוד״ של הדוקטור
מש לו מופת במ^זבה עצמאית ,והיו אמרו להוות חלוץ לעליה ארצה ולהקים
שהאמינו ,כי השעה אינה כשרה להקמת בה מושבה שתשמש מופת לעולים באותם ימים.
מושבה עצמאית וצריך להתיישב שיבואו בעקבותיהם .מגמה זו התאימה לתל-אביב הגיע חיסין כשהיה במיטב
במושבה קיימת .חיסין נמנה עם לשאיפות חיסין ואגודתו והם התאחדו שנותיו ,בן ארבעים-ושלוש .אך הוא
האחרונים והתיישב בראשון-לציון ואי עם הבילויים ,שמנו באותו זמן כ500- התחיל את דרכו בארץ-ישראל שנים
לו האחרים הקימו בשנת 1884מושבה
חבר.
משלהם -את גדרה. לא על נקלה ויתר חיסין על רוסיה
שאהב ,על תוכניות הלימודים ,על קשר
ראשון־לציון נתמכה על-ידי הבארון לסוציאליזם ולאמונה במהפכה שתפתור
אדמונד דה רוטשילד ונוהלה על ידי את כל הבעיות .אולם משהבריע בעד
פקיד מטעמו וכבר מלכתחילה נתגלעו ארץ-ישראל ,דחה מפניו את כל ההיסו
חיכוכים בין הפקיד לבין המתיישבים. סים ונמנה עם קומץ קטן של חברים
חיסין לא היה מעורב בחיכוכים אלה עד באגודתו שהחליטו לעלות מייד .הוא
שנת , 1884אולם אז הופקד על המושבה הגיע ארצה ב 21-באוגוסט 1882עם
פקיד חדש שביקש להשתלט על המוש עוד חמישה חברים )פאניה פריזר ביני
בה ,וחיסין לא היה מוכן לקבל את הם( והשישה היוו את קבוצת הבילויים
תכתיביו והימרה את פיו .העניינים השנייה בארץ .הם הצטרפו לקבוצת
הגיעו עד מעזבר והוא נאלץ לעזוב את הבילויים הראשונה שעלתה ב 6-ביולי
ראשון-לציון .באותו זמן היה כבר נשוי אותה שנה ומנתה 14חברים ועוד שנ
לפאניה פריזר ונולדה לו בת .הוא הח יים שהקדימו אותם .חיסין ,שהיה כנר
ליט לעבור לגדרה ,אך לשם כך היה אה צעיר הבילויים בארץ ,נשא עם
צריך להשיג את הסכמת חובבי-ציון ,כי חבריו כל עמל ותלאה ,קודם במקוה-
הם היו בעליה של אדמת גדרה ותמכו ישראל ,כפועל חקלאי שכיר בקבוצת
במתיישביה .לפיכך יצא לרוסיה עם הפועלים השיתופים של ביל״ו ,ואחר-
אשתו )התינוקת נפטרה( למספר חוד כך ,החל בדצמבר , 1882בראשון-לציון,
שים ,השיג את מבוקשו ,חזר והתיישב כאחד הבילויים שצורפו למושבה בתו
רת פועלים לפי-שעה ומתיישבים לע
בגדרה בנובמבר . 1885
תיד.
החיים בגדרה היו קשים מאוד .לא
היו במקום מבנים פרט לצריף אחד שלושה חברים
וחיסין התגורר עם אשתו בסוכה
ששימשה קודם אורווה לחמור .את מראשית דרכו בארץ קשר חיסין
המים לצורכי יום-יום היו מביאים מר קשרי ידידות אמיצים עם שלושה בילו
חוק .היבול לא הספיק לקיום .ערביי יים ,ובהם וולף ולאדימיר דובנוב ,אחי
הכפר הסמוך התאנו למתיישבים ומדי ההיסטוריון שמעון דובנוב ,ויעקב צ׳ר-
פעם היו פורצות בין השכנים תיגרות טוק ,אביו לעתיד של משה שרת .ידי
ידיים .חיסין החזיק מעמד בכל אלה אבל דים אלה היוו אי של רעות ואחדות
לא יכל להתרגל לחיות מתמיכות שכל בתוך המחנה המפורר של קבוצת ביל״ו
המושבות נזקקו להן ,בין אם מרוטשילד
בין אם מחובבי-ציון ,ולדעתו לא היה
הבדל בין תמיכה זו לבין ה״חלוקה״,
מקור הקיום של הישוב-הישן ב י ר ^ -
לים ,שכל מתיישבי העלייה הראשונה
סלדו ממנה.
16