Page 15 - ETMOL_36
P. 15
יותר ,בחלקם סלולים אספלט .הבתים רים .כן נקבעו כללים לגבי השימוש רים ובסמור להם המקווה .אחר״כך דרב
היו נאים ,בני קומה אחת או שתיים במי הבורות. אלחכם )החכם( על שם רבי יעקב ברוד*
ונועדו למשפחה אחת או שתיים .בחצר גו! לידו דרב אלכררזין )סנדלרים(,
היו נטועים עצים והכניסות מהודרות. במללאח היו 19בתי-כנסת250 , אחר״כך דרב אלגנדור )הגיבור( ,דרב
במללאח החדש היה בית מרחץ עירוני, חצרות 1200 ,בתים וחנויות 300 ,רפ- בן עטאר ,דרב אל מערה )על שם בית
בית קברות חדש ,שני מגרשי כדורגל, תים ,ששה תנורים לאפיה ולהטמנת קברות שנמצא בתחומו( ,דרב אלמטר
בית-הספר של ״כל ישראל חברים״ החמין בשבת .כל עקרת בית היתה )ממגורות חיטים( .נראה שלפנים
)לבנים ולבנות( ,תלמוד תורה ,בית-דין מכינה את בצקה ושולחת אותו לאפיה השתמשו במרתפים הרבים המצויים
רבני ומספר קטן של בתי-כנסת .שלא לאחד התנורים .קדרות החמין היו נמס
כמו במללאח הישן אפשר היה לעבור רות להטמנה הרבה לפני כניסת השבת בתוך הבתים ברחוב לאיחסון תבואה.
והיו מוחזרות לבעליהן בשבת על-ידי מצד מערב סמוך לשער הכניסה -
בשכונה החדשה בכלי רכב. חנויות מוכרי תבלינים ופירות וסמוך
שכונות כמו המללאח הישן במקנאס ״הגויים״ מפעילי התנורים. להם פונדק ומקום חניה לסוסים ,פרדים
היו מפוזרות בכל ערי מרוקו .מרכיבי בשכונה ל א יכול לעבור כלי-רכב וגם וחמורים .לידם היו חנויות מוכרי דגים,
הם היו דומים :צפיפות ,סימטאות צרות לא עגלות רתומות לסוסים ועל-כן
ומפותלות ,רחובות לא סלולים ,חנויות נעשה פינוי האשפה וההובלות למיניהן בשר וירקות.
זעירות למימכר מיצרכי מזון ,לבוש, סמוך לו היתה סימטת אסקקייא
צורכי סידקית ,ספרים וחנויות של בעלי על-ידי חמורים ופרדים בלבד. )שוקת המים( על שום השוקת שעמדה
מלאכה .התנאים היו קשים! ואף-על- במרכז הרחבה וממנה שאבו מים לש
פי-כן ,במללאח מצא היהודי את כל מללאח חדש תיה .ליד הרחבה היה משטח גדול ורחב
צרכיו הרוחניים וחומריים ,בלי לצאת שבו התרכזו מוכרי גרעינים ,קליות,
מתחומיו ,אלא למקומות עבודה ,אם מספר תושבי המללאח בשנת 1903 עוגות וכו׳ -גרא דסוק .לידה -דרב
עבד בחוץ .כאן חי ,זה היה עולמו, היה כ״ 4,800נפש .במיפקד שנערך אלגזזרין )הקצבים( ,על שום חנויות
ובתוך עולם זה ,בתנאים הקשים ,עשה בשנת 1931מנתה האוכלוסיה היהודית הבשר ,ואחר״כך סימטת רבי שלום
את חייו ויצר יצירות תרבות שערכן בכל מקנאם )אז יצאו חלק מהיהודים לעיזמי ,ולידו דרב בררימא שבסופו
מהמללאח( כ 9,500-נפש .במללאח גרו שער שהוביל מהשכונה היהודית לשכו
רב. רק יהודים .בשנת , 1925משגדל מספר נה מוסלמית .סמוך לכאן -רחוב שבו
היהודים ,הוחל בבניית המללאח החדש,
לעיון נוסף :תולדות היהודים באפרי שגבל עם השכונה הישנה ,מצפון לה. שכן בית-המטבחיים.
במללאח זה התגוררו אמידי העיר פאס
קה הצפונית -ח .ז .הירשברג; קורות שנדדו למקנאס .רחובותיו היו רחבים כיכר הטיולים
היהודים בצפון אפריקה -נ .שוראקי. בית כנסת במקנאס במרכז המללאח היתה רחבה גדולה
יחסית ששימשה מקום מפגש וטיול לילי
בערבי שבתות לאחר הסעודה ,במוצאי
שבת ובלילות החמים ,ושמה -גרה
דסוק .מקום נוסף ששימש את יהודי
המללאח לטיוליהם היה עורק התחבורה
הראשי אשר חיבר את העיר החדשה עם
האיזור המוסלמי .בינות לשער המזר
חי והמערבי ,סמוך לקיר החומה הגובל
עם המללאח ,היתה רחבה גדולה אשר
שימשה מדי פעם לירידים ולמימכר
מרכולות שונות ,בעיקר בערבי חג וימי
חמישי ,לקראת שבת ,ושמה ״פלסה״,
אך לא היו בה חנויות ומדרכות.
בכל בית גרו כרגיל משפחות אחדות,
ותנאי הדיור והאיוורור היו קשים.
בקומות הקרקע לא היו חלונות ,האור
והאוויר חדרו רק דרך הדלת .במקומות
מעטים דרו אנשים במרתפים אפלים.
במרכז כל בית היתה מצויה חצר
גדולה ,לעתים מקורה ולעתים לא מקו
רה ,לשימוש כל הדיירים ,ובצידה חדרי
המגורים ,חדר למשפחה )לפעמים גם
שני חדרים למשפחה( .בור-המים
והשירותים היו משותפים בדרך כלל
לכל דיירי הבית .חדר השירותים שימש
בין היתר פינה לרחצה .לתכלית זו
שימשה גם פינה במטבח.
מצב זה של צפיפות חייב התאמת
אורח החיים לכל הדיירים בני הבית.
ימי הכביסה נקבעו לפי תור ,שכן גג
הבית שבו נמצאו מיתקני התליה לכבי
סה לא יכול לשאת את כבסי כל הדיי
15
