Page 19 - ETMOL_36

‫כשהגיעו האוניות אל חופי הארץ‪,‬‬ ‫תשלום לשודדים‬ ‫שני רופאים‪ ,‬רועה‪...‬‬
‫ירדו מהן העולים‪ :‬אלה שביקשו להגיע‬
‫לצפת או טבריה‪ ,‬ירדו בחיפה‪ ,‬ולפעמים‬ ‫לרוב לא התעורר הצורך בלחימה‬ ‫צוות העובדים באוניה גדול למדיי‪:‬‬
‫גם בצור‪ ,‬בצידון או אפילו בביירות‪.‬‬ ‫בשודדים‪ ,‬וזאת הודות למנהג הבא‬ ‫בכל גליאה תמצא שני רופאים‪ ,‬בשם‪,‬‬
‫ואלה שביקשו לעלות מיד לירושלים‪,‬‬ ‫ספר‪ ,‬סופר )לבלר(‪ ,‬כומר‪ ,‬חייט‪ ,‬נגר‪,‬‬
‫שהתקבל כנראה על דעת הכל‪:‬‬ ‫נפח‪ ,‬רצען‪ ,‬קצב‪ ...‬ונוסף על כך‪...‬‬
‫העדיפו להפליג עד לנמל של יפו‪.‬‬ ‫המנהג הוא כי כל עוד אשר יבקשו‬ ‫רועה לפרנס הבהמות‪ .‬כי הגביר )בעל‬
‫המיפגש עם הארץ היה בדרך כלל‬ ‫גליאות התוגר לקרוא לשלום‪ ,‬שולחין‬ ‫האוניה( מביא כמו ארבעים או ל״ה‬
‫נרגש מאד‪ .‬כל עולה ידע מראש כי‬ ‫להם דורון‪ ,‬לפעמים שווה ת״ק סקודי‪,‬‬ ‫צאן‪ ,‬ושוורים שניים או שלושה‪ :‬חמי­‬
‫הדרך שלפניו אינה קלה‪ .‬ואם החליט‬ ‫לפעמים אלף ולפעמים אלפיים‪ ...,‬ואח­‬ ‫שה או ששה עגלים ועופות מכל מין‬
‫בכל זאת לעלות לארץ‪ ,‬ברור שהיה בו‬ ‫רי כן כולם פונים לדרכם‪ .‬והמעות‬
‫רצון חזק ביותר להגיע אל הארץ ולח­‬ ‫האלה נפרעין מאת הסוחרים שיש להם‬ ‫לאין מספר‪.‬‬
‫יות בה‪ .‬אין איפוא פלא בדבר‪ ,‬שרבים‬
‫מן העולים קראו למכרים ולקרובים‬ ‫רכוש בגליאה‪.‬‬ ‫נוסף על אלה ישנם כמובן המלחים‪,‬‬
‫לבוא גם כן לארץ‪-‬ישראל‪ .‬גם אליהו‬ ‫כך הוסדר השוד בצורה ממוסדת‬ ‫מפקד האוניה ועוזריו‪ ,‬ועוד‪ .‬סך הכל‬
‫מפיסארו כתב את איגרתו הארוכה‬ ‫פחות או יותר על חשבון הנוסעים‪ ,‬אך‬ ‫הגיע מספר הנוסעים באוניה ל־‪(!)400‬‬
‫בתקווה שיוכל להשפיע על אחיו שיבוא‬ ‫לפי מפתח שהעניק לשוד הזה מעין‬ ‫איש‪ ,‬כולל צוות העובדים‪ .‬המזון שהו­‬
‫בעקבותיו‪ .‬ודברים של עולה אחר לבן‬ ‫בא הספיק לארוחות קבועות ומגוונות‬
‫צורה של סדר ושל צדק‪.‬‬ ‫במשך כל זמן הנסיעה‪ ,‬ואליהו מספר‬
‫משפחתו‪:‬‬ ‫הסכנה החמורה ביותר ניצבה בפני‬ ‫בפירוט על הארוחות ועל מחיריהן‪ .‬אבל‬
‫עד מתי תהיה ישן ולא ‪- ?r p n‬‬ ‫האוניות מצד הים עצמו‪ .‬אליהו מפיסא‪-‬‬ ‫העולה היהודי לא יכול היה להשתתף‬
‫הריני מבקש ומתחנן לפניך‪ ,‬כבן המת­‬ ‫בארוחות האלה ועל כן מייעץ אליהו‬
‫חנן לפני אביו‪ ,‬שתעשה בכל יכולתך‬ ‫רו מספר‪:‬‬
‫לעלות אל המקום הקדוש הזה‪ .‬כי כל‬ ‫בחצי הדרך עמד עלינו נחשול של ים‬ ‫מפיסארו לאחיו‪:‬‬
‫הדר בחוץ‪-‬לארץ כאילו עובד עבודה‬ ‫לטבענו עם סערה גדולה‪ ,‬ועמדה בתוק­‬
‫זרה‪ .‬למען השם יתברך‪ ,‬ולמען תורתו‬ ‫פה ג׳ ימים וג׳ לילות‪ ,‬צפו מים על‬ ‫תכין לך לצורך צידה לכל נפש‪:‬‬
‫ראשינו עד אשר היינו יראים לנפשותי­‬ ‫ביסקוטי‪ ,‬לחם‪ ,‬יין‪ ,‬חומץ‪ ,‬בשר יבש‪,‬‬
‫הקדושה‪ ,‬בוא מיד ואל תאחר‪.‬‬ ‫גבינה‪ ,‬ביצים‪ ,‬מלח‪ ,‬שמן‪ ,‬נרות שעווה‪,‬‬
‫נו‪.‬‬ ‫כלי נחושת‪ ,‬מיני קטניות‪ ,‬שומים ובצ­‬
‫לעיון נוסף‪ :‬מסעות ארץ־ישראל‬ ‫בצר להם פנו הנוסעים בתפילה לשמ­‬
‫יים‪ .‬כעבור שלושה ימים שככה הסערה‪,‬‬ ‫לים‪.‬‬
‫בעריכת אברהם יערי‪.‬‬ ‫ואליהו מדווח לאחיו‪ :‬״אלוהנו שמע קול‬
‫תחנונינו בשווענו אליו‪ ,‬והים עמד‬ ‫מצוייד בכל אלה יוכל הנוסע היהודי‬
‫שלא להזדקק למזון הלא‪-‬כשר של הגו­‬
‫מזעפו ויחשו גליו״‪.‬‬ ‫יים אפילו תימשך הנסיעה שבועות‬

‫מכתבים מדגניה‬ ‫אחדים‪.‬‬

‫לפני זמן לא דב מלאו לדגניה ‪ 70‬שנה‪ .‬דגניה ‪ -‬״ א ם הקבוצות והקיבוצים״ ‪ -‬פתחה‬ ‫עם זאת מוכרח היה כל נוסע לבוא‬
‫את הפתח למאות ישובים ולרבבות אנשים החיים חיי שוויון ושיתוף‪ .‬מעט מכתבים‬ ‫במגע עם נוסעים אחרים וכן עם חלק‬
‫מאנשי השירות‪ .‬מסתבר שכל מי שבי­‬
‫מימיה הראשונים‪ ,‬המתארים את חייה‪:‬‬ ‫קש להכין את הארוחות לעצמו‪ ,‬היה‬
‫תלוי לפחות באיש אחד מן הצוות‪ :‬באו‪-‬‬
‫א‪.‬‬ ‫פה‪ .‬האופה ‪-‬היה מן הסתם ממונה על‬
‫להמשרד הארצישראלי ביפו‪ .‬ביום רביעי בשבוע שעבר קרה אצלנו אסון ‪ -‬מתה‬
‫הסוסה שלנו‪ .‬על פי הסימנים היתה לה קדחת חזקה מאוד‪ .‬מצב הבריאות אצלנו טוב‬ ‫התנור‪ ,‬ועל כן מייעץ אליהו‪:‬‬
‫מאוד‪ ,‬אפשר לומר ששכחנו כבר מה זאת קדחת‪ .‬אולי קיבלה עליה הסוסה את‬
‫תיטיב לב באופה לנדור לו נדר )תש­‬
‫הקדחת שלנו‪.‬‬ ‫לום מיוחד( כי יתן לך מקום בקצה‬
‫ב‪.‬‬
‫לכבוד חברי הקבוצה‪ ,‬דגניה‪ .‬אדונים נכבדים‪ ,‬בימים הקרובים יגיעו מווינה לחיפה‬ ‫האש‪.‬‬
‫פנסי לוקס‪ .‬אחד מהם יישלח לכם‪ .‬על יד כל פנס תהיינה הוראות שימוש ותדעו‬
‫מעצמכם איך לכונן אותו‪ .‬אבל אם יהיה דבר אשר לא תדעו‪ ,‬תשאלו את מר אליעזר‬ ‫ובאשר לנוסעים‪:‬‬
‫יפה בסג׳רה‪ ,‬אשר ראה בבית־חרושת בוינה את השימוש בפנסים אלה‪ .‬בכבוד‪ ,‬ד״ר א‪.‬‬ ‫האנשים הבאים בתוך הגליאה‪ ,‬על‬
‫הרוב המה מרי נפש ואנשי דמים‪ ,‬עזי‬
‫רופין‪ ,‬המשרד הארץ־ישראלי‪.‬‬ ‫נפש ורמאים‪ ,‬לא תוכל לסמוך על‬
‫ג‪.‬‬ ‫דבריהם‪ .‬ואם אחד מהם ידבר אתך‬
‫ידידי וילקנסקי‪ .‬אבקשך לענות בהקדם האפשרי‪ :‬ברצוני לזבל בזבל אדם תפוחי הזהב‬ ‫קשות‪ ,‬תשיב להם בלשון רכה‪ .‬ולאנ ­‬
‫שלנו‪ .‬באיזו מידה לתת ובאיזה אופן עושים את זה ז שלך‪ ,‬ש‪ .‬דיין דגניה‪.‬‬ ‫שים היושבים ממולך תפתח ידך להשי­‬
‫לקבוצת הפועלים דגניה‪ .‬על שאלת מר ש‪ .‬דיין הננו להשיב‪ :‬לא כדאי לזבל בזבל אדם‬ ‫בם מאת אשר חנן לך ה׳ אם יעשו אליך‬
‫אם הזבל לא נרקב לגמרי‪ .‬בכבוד ובברכה וילקנסקי‪.‬‬
‫ד‪.‬‬ ‫שירות ויכבדוך לפעמים‪.‬‬
‫לקבוצת הפועלים דגניה‪ .‬מחיר הירקות בשוק יפו הולך ועולה‪ .‬בעד רוטל של עגבניות‬
‫משלמים יותר מ־‪ 4‬בישליקים‪ .‬את הירקות אפשר להוביל ברכבת ההולכת פעמיים‬ ‫הסכנה העיקרית ארבה מרגע‬
‫בשבוע עד רמלה‪ .‬גם בכל הזדמנות של עגלה ההולכת מגליל ליהודה‪.‬‬ ‫שהפליגה אוניה לרחבי הים‪:‬‬
‫ה‪.‬‬
‫לדגניה מדמשק‪ .‬מזל טובי כבר קניתי פרה אחת‪ .‬יצחק‪.‬‬ ‫מעולם לא נמצא שהשררה )ראשי‬
‫ו‪.‬‬ ‫ונציה( בוחרת לשלוח אחת מן הגליאות‬
‫להמשרד הארצישראלי ביפו‪ .‬דיק קונה כעת ששה אקדחים ״מאוזר״ ביפו ואפשר גם‬ ‫לבדה בשום מקום‪ ,‬כי אם שניים או‬
‫לקנות בשבילנו שנים‪ .‬השודדים צריכים לראות שיש אצלנו נשק יותר טוב ושאיננו‬ ‫שלושה ביחד‪ .‬ולשר הממונה עליהם יש‬
‫צו ואזהרה שלא להוריד הווילא‪ ,‬שהוא‬
‫מפחדים‪ .‬דגניה‪.‬‬ ‫סימן הכנעה ועבדות‪ ,‬גם אם יבוא עלי­‬
‫הם גליאות לרוב ופירטי )שודדים(‬
‫לשלול שלל ולבוז בז; יהיו מאיזה מדי­‬
‫נה שיהיו ומאיזה שר או שליט‪ ,‬הן‬

‫תוגרמי)תורכי( הן נוצרי‪.‬‬

‫‪19‬‬