Page 17 - ETMOL_36
P. 17
יות ״בצלאל״ בירושלים .רוב בתי- חמש מושבות :משמר-הירדן ,רחובות, בשנת 1887חזר לרוסיה עם אשתו
הספר העבריים בארץ קיבלו ממנה חדרה ,שפיה ועין-זיתים. ובתו שנולדה בגדרה .הוא נעשה רוקח,
עזרה בכסף ובמורים .חובבי-ציון יסדו אבל פרנסתו לא היתה מצויה .חיסין
ארבעה ישובים לפועלים ליד המושבות בביקורו השני שהה חיסין בארץ נדד ממקום למקום ומשלא מצא קיום
הוותיקות :באר-יעקב ,עין-גנים, למעלה מחצי שנה וביקש להשתקע כאן, למשפחתו הג.דלה מעבודת הרוקחות
נחלת-יהודה וכפר מל״ל .גם אם היוזמה אך לא הצליח למצוא מקור קיום. כיהן גם ברב מטעם הממשלה ועסק גם
לכל המפעלים האלה לא יצאה מחיסין, התורכים סירבו לאשר לו להיבחן
שהרי הוא מילא רק תפקיד של מבצע, בקונסוליה התורכית באודיסה ,כדי בכתיבה.
אין ספק שהם קמו תודות לעובדה שבי לקבל רשיון לעסוק ברוק חות בארץ-
דו הופקדה ההוצאה לפועל ,כי הוא ישראל .הוא גם ניהל משא ומתן בדבר שתי שליחויות
השכיל לנווט את הכספים שניתנו לו רכישת אדמה להתיישבות ליד גדרה לו
לצורך זה בך שלא יבוזבזו על עניינים ולחברים נוספים ,אולם גם דבר זה לא עוד בהיותו בארץ היה שולח מדי
אחרים ,אפילו היו דוחקים ביותר .לא פעם כתבות לבטאונים יהודים־רוסיים
היה זה מן הדברים הקלים להתמודד עם יצא לפועל והוא חזר לרוסיה. ושנתיים אחרי שחזר לשם פירסם
גופים ציבוריים שונים ,שכל אחד ביקש חיסין החליט למצוא מקצוע אחר בהמשכים בירחון היהודי״רוסי ״ווס*
ליהנות מקרנות חובבי-ציון ,ועם פוע שיוכל להתפרנס ממנו כעצמאי בארץ- חוד״ את חיבורו ״מיומנו של מהגר
לים ובעלי-מלאכה שמתוך מצבם הכלכ ישראל .כשהיה בן 33יצא לברן ,בירת לארץ ישראל״ )תורגם לעברית בשם
לי הקשה באו בתביעות לחיסין לתמוך שוייץ ,ללמוד רפואה .כאן התמסר גם ״מיומן אחד הבילויים״( .ביומן שילב
בהם במצוקתם .חיסין לא ויתר ולא לפעילות ציונית והשתתף כציר בשני חיסין את חוויותיו האישיות עם פרש
התרכך והצליח להשתמש באמצעים קונגרסים .משנעשה רופא חזר לרוסיה. יות מתולדות מושבות הדרום הראשד
נות והוא מצטיין באידיאליזם ולהט
הכספיים למטרה שלמענה נועדו. בסוף 1905עלה שוב עם משפחתו נעורים ובראיה מפוכחת וגם ביקורתית
בצד תפקידו בוועד הפועל עסק חיסין )אשתו פאניה וארבע בנות ובן( ושימש של ההתרחשויות .חיסין לא הווריד את
גם ברפואה ,נמנה עם מייסדי ״אחוזת כראש הוועד-הפועל של חובבי-ציון. המציאות ,אך לא מיעט ברוח החלוציות
בית״ וראשוני תל-אביב והטביע את תפקיד זה מילא עד שבטלה החברה של המתנחלים .החיבור מצא לו מהלכים
בשנת , 1920עם השתלטות הקומוניס בציבור קוראים גדול משום כנותו וחן
כתיבתו ,ובוודאי בגלל זה מצא עורך
טים ברוסיה. ה״ווסחוד״ לנכון לשגר את חיסין פעמ
יים ארצה )ב 1890-וב (1894-כדי לס
ד״ר חיסין רוכב על חמורו ,רישומים של נחום גוטמן קור בשבילו את הנעשה שם .פרי
שליחותו היה חיבורו ״הנסיעה אל
חותמו על השכונה החדשה כרופא המד מכל ראשי הוועד-הפועל של הארץ המובטחת״ שהופיע ב״ווסחוד״
שיט עזרה לכל אחד ובכל שעה ,כאחד חובבי-ציון היה חיסין היחיד שהחזיק בהמשכים והוא משקף התרחשויות
מחברי הוועד שלה וגם כיושב ראש בתפקיד שנים רבות ובזמנו פעלה חברת משמעותיות שהתחוללו באותו זמן
הוועד במשך זמן מה .בשנות המלחמה חובבי-ציון יותר מבכל זמן אחר בשדה
עשה רבות לעזור לבני תל-אביב החינוך וההתיישבות :בית-הספר לנע בארץ.
שתלאות רבות פקדו אותם בימים ההם. רות ביפו שבהשגחת חובבי-ציון הלך בשנת 1890עמדו חובבי-ציון לפני
במלחמת העולם הראשונה שירת פרק- והתרחב ולידו קם סמינר למורים; תנופה שלא ידעו כמוה :בשנה זו זכו
זמן בצבא התורכי כרופא .הוא נפטר חובבי-ציון שימשו תומכים עיקריים לאחר מאמצים של למעלה מחמש שנים
בתל-אביב ,עירו האהובה עליו ,והוא בן לגימנסיה ״הרצליה״ והושיטו עזרה לאישור מאת ממשלת רוסיה והפכו
כספית ותעמולתית לבית הספר לאומנו- לאגודה מוכרת .הודות לכך גדלו
ששים-ושבע. הכנסותיהם והם נערכו לפעול רבות
בארץ-ישראל .חלה גם תמורה לטובה
בעליה :בסוף 1888הוסר איסור העליה
שפירסמה ממשלת תורכיה ב1882-
ועתה החלו לבוא ארצה עולים במספר
גדל והולך.
ברוסיה נוסדו הרבה אגודות
להתיישבות שביקשו להקים משקי
כורמים .העליה הגוברת והביקוש הגדל
והולך לאדמה עוררו חשדות ישנים של
ממשלת תורכיה ,כי היהודים שואפים
להגדרה עצמית-לאומית בארץ-ישראל,
והשלטונות חזרו וגזרו ב1892-1891-
על העליה ואף אסרו מבירת קרקעות
ליהודים .החלה בריחה גדולה מן הארץ,
כאשר השליחים רוכשי הקרקע מפקי
רים דמי קדימה ששילמו תמורת קניות
שלא הושלמו .גם העליה פסקה ורבים
מבין מעוטי-האמצעים שהגיעו ארצה
נשארו בחוסר כול .בארץ השתרר
דיכאון גדול ,אבל בכל זאת הותירה
תקופת הפעילות הגדולה רכוש ציוני,
17
