Page 10 - ETMOL_36
P. 10
רוחו בלבד ,לפי שהאדם מצטער בטר להתפתחות סגנון עברי של פרוזה שוט מעיטורי הספר במהדורה ישנה
דות העולם ,ובשעת פנויו הולך אחרי פת .סגנון זה החל לחדור גם לסיפורת
ספורים ומעשיות ודברי הבאי אשר אין העברית ,שהיתה עד כה אמונה על סג אלפא ביתא דבן סירא ,ספר שעשועים
בהם תועלת כי אם להניח רוחו .כמו נון הפרוזה המחורזת והנמלצית מורשת ספרי דברי הימים -ספר הישן ,ספר
שנמצא במעיינים ב׳דברי הימים׳ ובספר המקאמה ,או על סגנון הפרוזה המקרא יוסיפון ,ספר יוחסין ,וכן המקאמות
]יוסיפון[ בן גוריון וכדומים להם, ית ,המקובלת במגילה הספרותית ״תחכמוני״ ,״לחם יהודה״ ,ו״בן המלך
שמשם אינו יוצא פרי לא חכמה ולא והנזיר״ .מרשימה זו עולה כי הקורא
כבוד ,כי אם להנחת רוחו כמו שאמרנו. היסטורית. העברי במאה ה״ 16בתורכיה ובבלקן
ובהיות שבזה הספר ימצא בו הנחת רוח ״אמאדיש די גאולא״ ,הוצג כספר התעניין בספרי היסטוריה ובספרות
יותר מ׳דברי הימים׳ ומספר בן גוריון, המכיל דברי הימים ,ולכן תורגם בסגנון עברית משעשעת כגון מקאמות וסיפו
כמו שיראה הקורא בו .ועוד ,כי מזה פרוזאי פשוט ,בלי מליצות ,חרוזים,
הספר ייצא פרי תועלת גדול לקורא בו, רים היתוליים.
לפי שידקדק ויזכך שכלו וילמוד בענייני משחקי לשון וכד׳. מצאנו גם חיבורים נוספים מתקופה
העולם ,בין במשא ומתן וערמותיו זו ,שלא נדפסו אז ,והגיעו לידינו
ותחבולותיו ,בין בענייני מלחמות ספרים ל״נחת רוח״ בכתבי-יד :בראשית המאה תרגם דניאל
והתחבולות הצריכות להם ,בין לדבר בר שמואל מרושינה באיטליה את
הצלחתו של המתרגם לפרוש יריעה ״מגילת בירנבו״ על אהבתו ועלילותיו
לפני אנשים כפי הראוי להם...״. רחבה של רומאן בעל עלילות רבות של אחד הדוכסים בטוסקנה שבאיטליה,
מתרגם הספר ,הרופא יעקב בן משה ומקבילות ,נובעת מן הנסיון שצברה והוסיף לה ספור״סיום פרי עטו .אליהו
די אלגבא ,היה כנראה ממגורשי ספרד. השפה העברית בתיאור יריעות קפשאלי חיבר את ״סדר אליהו זוטא״
שמו אלגבא הוא ערבי ופירושו -הגב היסטוריות בעלות אירועים רבים -תולדות העותמאנים ,וקורות המאה
אי או הגובה .מצאנו באותה תקופה המתרחשים במקביל ,ומתמשכים ה־ 16החל בגירוש ספרד ופורטוגל.
רופאים רבים שעסקו בחיבור ספרים, במורכבות על פני מרחבי זמנים ומקו )נכתב בשנת רפ״ג( -ושילב בספרו
בתרגום וכדומה .כאדם משכיל ,ודאי מות .ואכן ,כך מציין המתרגם את תוכן סיפורים שונים .כן יוזכרו מתקופה זו
החזיק בין ספריו טופס ספרדי של ספרי ההיסטוריה שכתב ותירגם יוסף
״אמאדיש די גאולא״ -אם בכתב-יד, ספרו: הכהן ,מגולי ספרד :עמק הבכא ,דברי
ואם בדפוס ממהדורות הדפוס השונות, ״אמאדיש די גאולא ,ספר כולל ספו הימים למלכי צרפת ומלכי בית אוטומאן
שהרי עד 1535הופיעו בספרד כתריסר רים גדולים ונפלאים כמו ענייני מלח התוגר ,ספר האינדיאה וספר פרנאנדו
מהדורות של ׳אמאדיש׳! יצויין כי מות וגבורות מאנשי השם ועסקי אהבה קורטיש )תרגום( -על גילוי מקסיקו,
המהדורות שנדפסו היו שונות זו מזו ודברי הימים ממלכים גדולים״ .ואולם
בפרטים ,וגם המהדורה העברית שונה את דברי הימים קורא האדם ״להנחת פרו ,ועוד.
בפרטים אחדים מהמהדורה הספרדית ספרי דברי הימים העבריים -
שנתרבו במאה ה-ט״ז -הביאו
המצויה כיום.
עדיין לא ברור מה היה המקור שממ
נו תירגם המתרגם העברי ,ואיזה נוסח
היה לנגד עיניו ,אך ברור כי ״אמאדיש״
היה רק אחד מן החיבורים הספרותיים
הספרדיים שנפוצו בקרב היהודים .יצי
רה מפורסמת אחרת ,שנתחברה אולי
על ידי יהודי אנוס ,נדפסה בספרדית
באותיות עבריות ,וקטע ממנה נמצא
בגניזת קהיר .הכוונה למחזה שנתחבר
על-ידי מיכאל די-קרווייאל ״טרגדיה
יוספינה״.
יצירות ספרות חילוניות היו נפוצות
בקרב היהודים יוצאי ספרד :ציבור זה
הכיר וחיבב את שירי האהבה הספרד
יים ואת הרומאנסות שמלפני הגירוש -
בהן גם רומאנסות שנתחברו או עובדו
על-ידי יהודים -ואף היה צרכן של
מחזות ספרדיים שנדפסו באותיות עבר
יות .אין פלא שהיה גם בשל לקליטת
תרגום עברי של רומן אהבים-ונימוסי-
אבירים ספרדי פופולארי .וכבר ראינו
מדברי מנחם די לונזאנו ,שבארץ ישר
אל במאה ה 16-קראו מלבד ״אמאדיש״
גם את רומן האבירים הספרדי ״פלמ-
רין״ ,שלא תורגם לעברית ,ויתכן
שקראו גם את הדרמה ״סלסטינה״,
שנתחברה ע״י יהודי אנוס -פרננסו
דה רדאס.
לעיון נוסף :עלילות האביר אמאדיש
די גאולא ־־ מהדורת צ .מלאכי.
10