Page 22 - etmol_142

‫מכאן מתברר בוודאות כי עוול רב‬
‫נעשה לרב על‪-‬ידי כותבי הזיכרונות‪,‬‬
‫שדבריהם נתפרסמו ברבים‪ .‬הרב קורץ‬
‫עצמו נשלח לבסוף למחנה ריכוז ומת‬

‫בימים האחרונים של המלחמה‪.‬‬

‫שני קונסולים‬

‫סיפור זכרונות נוסף עושה עוול רב‪,‬‬ ‫רת‪ ,‬יהודים אחרים שהשתתפו בה‪,‬‬ ‫גירוש למחנות‬
‫לאיש חסד איטלקי המוצג כעושה רע;‬ ‫במכתב‪ ,‬המופנה אל הקונסול האיטל­‬
‫בפרק השמיני‪ ,‬שכותרתו ״העמדה‬ ‫נכבדים שנקראו להתייצב בבניין‬
‫הידידותית של האיטלקים״‪ ,‬פרסם‬ ‫קי הכללי שבעיר;‬ ‫שברחוב וליסאריו בנוכחות ברונר‬
‫מולכו בספרו את העדות של לוי‬ ‫״ב‪ 7-‬במארס נקראו מאה אישים‬ ‫וקורץ‪ .‬זה האחרון נושא נאום בפני‬
‫טאזארטס‪ ,‬המוקדשת לנושא עמדתם‬ ‫יהודים מבני העיר לבוא בשעה ‪3‬‬ ‫הקרבנות‪ :‬הס״ד רצה להחזיק בכם‪,‬‬
‫ופועלם של אנשי הקונסוליה האיטל­‬ ‫אחר הצהרים לאולם שבבניין הק­‬ ‫לאסור אתכם בתורת בני ערובה‪ .‬אני‬
‫קית בסלוניקי לנוכח רדיפת יהודי‬ ‫הילה היהודית כדי לשמוע הודעה‪.‬‬ ‫ערבתי לכם אישית‪ ,‬והבטחתי שתת־‬
‫את האסיפה כינס הרב הראשי‬ ‫ייצבו מיד אם תיקראו‪ .‬אתם ערבים‬
‫העיר בידי בעלי בריתם הגרמנים‪.‬‬ ‫בפקודת שלטונות הכיבוש‪ .‬את הא­‬ ‫בחייכם למשמעת ולצייתנות של כו­‬
‫לפי עדות זו‪ ,‬״בשעה שהחלו‬ ‫סיפה פתח קצין גרמני בהודעה‬ ‫לם‪ .‬אתם תשלמו בחייכם עבור הנסיון‬
‫הגירושים כיהן כקונסול איטליה‬ ‫שנוסחה במלים אלה לערך; ׳היה‬ ‫הקטן ביותר של אי‪-‬ציות או של חוסר‬
‫בשאלוניקי מר זאמבוני‪ .‬הוא פאשיסט‬ ‫בדעתנו לקחת אתכם כבני ערובה‬
‫שאפתן‪ ,‬שטחי ובעל הערכה עצמית‬ ‫כדי למנוע מעשי חבלה כלשהם‪,‬‬ ‫משמעות מצד כל איש משלכם״‪.‬‬
‫מופרזת‪ .‬הוא מתרועע עם הגרמנים‬ ‫בריחות‪ ,‬מהומות וכו׳‪ ,‬העלולים‬ ‫עורך הספר ״זכרון שאלוניקי״‪ ,‬אשר‬
‫ומעריץ אותם״‪ .‬למזלם של היהודים‪,‬‬ ‫לקרות ברבעים שנועדו ליהודים‪.‬‬ ‫ציטט את סוף הפסקה הנידונה מתוך‬
‫אנשי פמלייתו של הקונסול שונים הם‬ ‫אבל לאחר שהרב הראשי שלכם‬
‫ממנו‪ .‬אשר על כן ״בשעה שמר‬ ‫הציע את עצמו כערב בגופו; הננו‬ ‫ספרו של מולכו‪ ,‬הוסיף;‬
‫זאמבוני בקומה הגבוהה )של בניין‬ ‫שולחים אתכם לחופשי לעת עתה׳‪.‬‬ ‫״עם כל הרצון הטוב קשה להבין‬
‫הקונסוליה( מתבונן באוסף השטיחים‬ ‫״לאחר כמה דקות שאל הקצין‬ ‫את הרב הראשי — ׳נשיא הקהילה׳‬
‫שלו‪ ,‬מר רוזנברג ועוזריו פועלים‬ ‫הגרמני מי מבין הנוכחים יהיה מוכן‬ ‫ואת הערובה שנתן‪ .‬כל אחד מהקור­‬
‫למען היהודים בהסתודדויות סודיות‬ ‫להציע את עצמו בתור ערב יחד עם‬ ‫אים‪ ,‬אפילו המתון ביותר‪ ,‬יסכים עמי‬
‫במרתף״ ומתכננים כיצד להצילם‬ ‫הרב הראשי‪ .‬אחד מן הנוכחים‪ ,‬בעל‬ ‫שבמצב כזה מחוייבים היו ד״ר קורץ‬
‫ולמלטם אל אזור הכיבוש האיטלקי‪.‬‬ ‫אזרחות יוונית‪ ,‬הציע את עצמו‪,‬‬ ‫וסיעתו למסור עצמם לפושעים ולא‬
‫צוות הצלה זה‪ ,‬שבעל העדות‬ ‫ובעקבותיו כל יתר הנוכחים היוונים‬ ‫למסור ‪ 104‬נכבדים‪ ,‬כי היתה קיימת‬
‫מכנהו ״בריגדת רוזנברג״ עלה מן‬ ‫הביעו את הסולידריות שלהם עם הרב‬ ‫האפשרות הגדולה שיותר מיהודי אחד‬
‫המחתרת שבתוך בניין הקונסוליה‬ ‫הראשי‪ .‬הקצין הגרמני רשם את‬ ‫יפר את המשמעת וישים את בני‬
‫משהוחלף זאמבוני ׳הרע׳ בקונסול‬ ‫הערובה בסכנה‪ .‬לו הגרמנים עצמם‬
‫׳טוב׳‪ ,‬הוא ג‪ .‬קאסטרוצ׳ו‪ .‬הלה היה‪,‬‬ ‫ההודעה לפניו ועזב את האסיפה״‪.‬‬ ‫היו בוררים בני ערובה‪ ,‬החרשתי‪ ,‬אבל‬
‫לדברי בעל העדות‪ ,‬״דיפלומט מן‬ ‫ממכתב זה מתברר כי את הדברים‬ ‫למסור יהודים להורג‪ ,‬על זה נאמר‬
‫האסכולה הישנה‪ ,‬עויין לפאשיזם‬ ‫בפתיחת האסיפה בדבר האחריות‬ ‫׳יהרג ולא יעבור׳‪ .‬באופן זה ד״ר קורץ‬
‫המוטלת על בני הערובה אמר ׳הקצין‬ ‫וסיעתו עזדו במו ידיהם לחתום‬
‫ויותר מזה — נפש אצילית״‪.‬‬ ‫הגרמני׳ ולא הרב קורץ‪ ,‬כפי שנטען‬
‫עד כאן דברי העדות שנתפרסמה‬ ‫בספרו של מולכו ובחיבורים שמס­‬ ‫ולסגור כל שערי הצלה לבודדים״‪.‬‬
‫בספרו של מולכו‪ .‬דומה כי דברים‬ ‫תמכים עליו‪ .‬כתוצאה מהודעתו של‬ ‫עד כאן דברי עורך הספר ׳זכרון‬
‫אלה‪ ,‬או מקצתם‪ ,‬הם כה תמוהים —‬ ‫הרב קורץ‪ ,‬שהציע את עצמו כ״ערב‬
‫בלשון המעטה — שמן ההגיון היה‬ ‫בגופו״ השיג מהקצין הגרמני כי‬ ‫שאלוניקי׳‪.‬‬
‫כי כותבי קורות העתים יתעלמו מהם‬ ‫ישוחררו בו במקום כל מאה היהודים‬
‫או ידחו אותם על הסף‪ .‬אבל לא כך‬ ‫שזומנו ושנועדו להיאסר כבני ערובה‪.‬‬ ‫הרב הציע את עצמו כבן ערובה‬
‫קדה ונהפוך הוא‪ .‬אגדת ׳הטוב׳ ו׳הרע׳‬
‫היתה בעלת קסם כה רב שקנתה לה‬ ‫ועתה נראה מה אומר מקור ארכיוני‬
‫אחיזה בלב הציבור ובזיכרונו ההיס­‬ ‫ראשוני‪ ,‬דהיינו‪ ,‬מה כתבו על אותה‬
‫טורי‪ ,‬ער כי אפילו היסטוריונים‬ ‫אסיפה‪ ,‬בי‪1‬ם שבו נתקיימה או למח­‬
‫מנוסים נתפסו לה ואף כופפו על‬
‫פיה עובדות גלויות ומפורסמות שהיו‬ ‫‪22‬‬

‫מונחות על פתחם‪.‬‬
‫שני הקונסולים‪ ,‬זאמבוני וקאסטרו‪-‬‬
‫צ׳ו‪ ,‬התחלפו בתפקיד ב־‪ 18‬ביוני‬
‫‪ .1943‬משמע — קאסטרוצ׳ו הגיע‬
‫לעיר לא ״בשעה שהטרגדיה היתה‬
‫בשיאה״‪ ,‬כדברי טאזארטס‪ ,‬אלא בש‪-‬‬