Page 21 - etmol_142
P. 21
סלוניקי — להוציא בעלי אזרחות של
מדינות בעלות ברית או נייטראליות
— להעתיק את מגודיהם אל דובע
מיוחד של העיר .השטח שנסגר היה
למחנה ריכוז ולמקום מעבר ,שבוזכחנות והיסטוריהf
שוכנו יהודי סלוניקי והסביבה ערב
צאתם אל דדכם האחדונה.
ב 15-במארס ,יצאה רכבת הגירוש כותבי זכרונות תרצו גורלם של אנשים ואחו-כך
הראשונה ובה כ 2,800-יהודים .לאח נתברר מן הארכיונים שלא כדבריהם היה
ריה ,מדי כמה ימים ,יצאו עד ה9-
במאי רכבות גידוש נוספות כשפני
כולן לאושוויץ־בירקנאו .ב 1-ביוני מאת דניאל קארפי
ובלילה שבין ה 10-ל 11-באוגוסט,
לאחר הפסקה של שבועות אחדים,
יצאו הרכבות האחרונות .בסך הכל
הגיעו לאושוויץ בתקופה הנידונה רמנים ומשתפי הפעולה עמם מקרב העיר סלוניקי נכבשה בידי הגרמנים
תשעה-עשד ׳משלוחים׳ מיוון ,ובהם העם היווני ,אך קיומם הפיזי לא נפגע ב 9-באפריל .1941באותה עת היו בה
48,533יהודים 37,386 ,מהם הומתו כ 56-אלף יהודים ,מכלל 77אלף
בתאי הגז מיד עם בואם .דבים מן בעיקרו. יהודי יוון; כ 3,000-יהודים נוספים
הנותרים מתו לאחר מכן מחמת הדעב, ההחלטה בדבר גירוש כולל של היו בשאר הקהילות הקטנות שנכללו
הקור ,המחלות או בשל פגיעות יהודי סלוניקי וסביבותיה למחנות
מכוונות מידי נוגשיהם .ב 2-באוגוסט השמדה שבפולין ,במסגדת תוכנית באיזור הכיבוש הגרמני.
יצאה מסלוניקי דכבת גידוש ובה 441 ״הפיתדון הסופי״ של הבעיה היהודית מפאת ריחוקה של העיר מריכוזי
יהודים למחנה ברגן־בלזן ,בתוכם 367 באירופה ,נתקבלה על-ידי הגרמנים היהודים הגדולים במזרח אירופה
בעלי אזרחות ספרדית ששוחדדו לא בימים האחרונים של שנת .1942בסוף ובמרכזה ,לא הוצאה מדיניות החיסול
חד מכן ויצאו לספרד ,ו 74-נושאי ינואר 1943שלח אייכמן את אחד אל הפועל בסלוניקי בתקופת הכיבוש
תפקידים לשעבר במנגנון הקהילה. מאנשי מחלקתו קצין ס.ס .ד .ויסליצני הראשונה .כמו כן יש רגליים לסברה,
לפני כן ,ב 15-ביולי ,העבירה הקונ לסלוניקי כדי לקבל לידיו את הפיקוד שהעובדה שבמהלך 1942עמדו האי
סוליה האיטלקית בסלוניקי לאתונה על גידוש האוכלוסיה היהודית .עם טלקים בתוקף על סירובם לאפשר
את אחדוני היהודים שעדיין נותרו ויסליצני בא גם קצין ס.ס .נוסף ,א. נקיטת צעדים נגד היהודים באותו
בעיר 350 ,במספר ,שזכו כי תוכר בדונד ואליהם נלוותה יחידת אנשי חלק של יוון שהיה כבוש בידיהם,
אזרחותם האיטלקית .מספרם של ס.ס .קטנה ,שמאז בואה לעיד ועד הניאה את הגרמנים ,לפחות באופן
היהודים שניצלו בסך־הכל על-ידי לעזיבתה ב 11-באוגוסט ,1943הוצי זמני ,מלהנהיג מדיניות זו באיזור
האיטלקים ,בדדכים שונות ,הגיע אה אל הפועל ,בסיוע הפעיל של שבשליטתם ,כולל סלוניקי .מכל
לכמה אלפים .אחדי מאות שנים של הממשל הצבאי ,את גידושם של כ50- מקום ,במשך למעלה משנה ומחצית
קיום מפואד ,חדלה קהילת סלוניקי אלף יהודים אל היעד שלא היתה השנה ,מאפדיל 1941ועד תחילת
,1943סבלו אמנם יהודי סלוניקי
מלהתקיים. ממנו חזדה. השפלות ופגיעות קשות .ביוזמת הג־
בתחילת פברואר נצטוו כל יהודי
יהודי סלוניקי מכונסים על-ידי הנאצים ב־1942
סיפורו של הרב ק1רץ
חוקרי קורות הימים הצביעו זה כבר ' fc,*5^•, ...
על הפער הקיים בין הכתיבה ההיס
טורית האהדמית המתיימרת להיות t
מבוססת על מחקר חסר פניות לבין
תמונת המציאות המבוססת על הזיב-
רון האנושי ,העדויות שלאחר מכן וכן
על ספרי הזכרונות והחיבורים הת
לויים בהם .הקורות הטראגיים של
יהודי סלוניקי מוסיפים אף הם לסתי
רה זו .בספר שיצא לאוד בצדפתית
ובעברית על קורות יהודי סלוניקי
״שואת יהודי יוון״ מתאר מיכאל
מולכו את תפקידו של רב הקהילה
הרב ד״ר מישל קורץ בצורה שלילית
ביותר .הוא כותב )לפי הנוסח העברי
של הספר(:
״ועד הקהילה הגיש רשימה של 104
21