Page 18 - etmol_142

‫מגבית‬
‫מאוחדת‬

‫בימי‬
‫הביניים‬

‫דרכי העזרה של יהודי‬
‫התפוצות ליהודי‬

‫ארץ־ישראל בימי הביניים‬

‫"מאת אברהם‬

‫וכיסם של נדבנים‪ .‬בדרך כלל שוגרו‬ ‫במשך תקופה של כמאתיים שנה‬ ‫מתוך ידיעות שונות מן המחצית‬
‫השליחים בעיתות חרום מיוחדות‪,‬‬ ‫למן תחילתה של המאה ה‪ ,15-‬היתה‬ ‫השנייה של המאה ה‪ 14-‬ואילך נראה‪,‬‬
‫שהיו שכיחות למדי‪ ,‬בשל גזירות‬ ‫ונציה המעצמה הימית המרכזית בים‬ ‫שאותם מתי‪-‬מעט יהודים שנאחזו‬
‫קשות מצד השליטים לצד פורענויות‬ ‫התיכון‪ ,‬ושימשה כמרכז המסחר‬ ‫בארץ לא היו יכולים להתקיים ללא‬
‫שונות מידי אדם או מידי שמים‬ ‫הים־תיכוני עם המזרח‪ .‬השד״רים‬ ‫עזרתם החומרית של בני הפזורה‬
‫)שלוחי דרבנן(‪ ,‬עולי הרגל והסוחרים‬ ‫היהודית בגולה‪ .‬מסתבר שכבר אז‬
‫וכדומה‪.‬‬ ‫שהפליגו מכאן מזרחה‪ ,‬נשאו עמם את‬ ‫נהוגה היתה ״מגבית מאוחדת״ למען‬
‫מן התקופה הממלוכית שרדו בידינו‬ ‫הכסף שיועד לקהילות בארץ־ישראל‪.‬‬
‫אך מעט ידיעות על שליחי ארץ־ישר‪-‬‬ ‫דוגמא אופיינית לכך מובאת על־ידי‬ ‫ארץ־ישראל‪ ,‬כבימינו‪.‬‬
‫אל‪ ,‬שנשלחו מטעם הקהילה הירו­‬ ‫רבי עובדיה מברטנורא שבארץ מוצאו‬ ‫זיקתם של יהודי התפוצות לארץ‪-‬‬
‫שלמית‪ .‬השליחים שנימנו בדרך כלל‬ ‫— איטליה‪ ,‬עסק בבנקאות‪ .‬הלה‬ ‫ישראל באה לידי ביטוי באופנים‬
‫עם חמצויינים שבחכמי ארץ־ישראל‬ ‫מספר באיגרתו מירושלים משנת‬ ‫שונים‪ .‬אם בעלייתם של יחידים או‬
‫הצטיידו בכתבי שליחות מטעם ראשי‬ ‫רמ״ט )‪ (1489‬שהפקיד בידי ידידו‬ ‫קבוצות‪ ,‬ואם בביקורים של נוסעים‬
‫הקהילות‪ .‬מתוכנם של אותם כתבים‬ ‫הבנקאי ״עמנואל חי מקמירינר׳ מפי­‬ ‫עולי רגל‪ ,‬אולם רבים מבני חגולה‬
‫עולה תמונה עגומה למדי‪ ,‬ולעתים אף‬ ‫רנצה סכומי כסף‪ ,‬וביקש ממנו לשגר‬ ‫הסתפקו בהושטת עזרה כספית לחי­‬
‫אליו לירושלים ״בכל שנה ושנה״ את‬ ‫זוקו ולביסוסו של היישוב היהודי‬
‫מוגזמת‪ ,‬על המצב השורר במקום‪.‬‬ ‫״ההשבחות מהפיקדון״ )הריבית(‬ ‫בארץ־ישראל‪ .‬על תרומות מעין אלו‬
‫שהפקיד בידו ״ולחשבון עשרה למ­‬ ‫בסופם של ימי הביניים‪ ,‬שרדו מעט‬
‫עוד מתקופת המשנה‬ ‫אה״‪ ,‬ומציין עוד ש״הוסיף מהר״ר‬ ‫ידיעות קונקרטיות בספרות השאלות‬
‫עמנואל‪ ...‬לשלוח מנחה‪ ...‬חמשה‬ ‫והתשובות ובמקורות אחרים‪ .‬מאותם‬
‫על תופעת השליחות לאיסוף כספים‬ ‫ועשרים דוקאטי וויניציאני‪ ,‬קצתם‬ ‫מקורות עולה שתרומות ביוזמתם של‬
‫למטרה ציבורית כלשהי בארץ־ישראל‬ ‫התורמים הגיעו במאות הי״ד והט״ו‬
‫ידוע כבר מתקופות קדומות‪ .‬עוד‬ ‫לשמן המאור וקצתם לעניים״‪.‬‬ ‫מארצות שונות‪ :‬צפון אפריקה‪ ,‬ארצות‬
‫מתקופת המשנה‪ ,‬ממקורות שונים‪,‬‬ ‫בדרך כלל‪ ,‬לא ענו התרומות השו­‬ ‫הבלקן‪ ,‬איטליה‪ ,‬גרמניה ובוהמיה‪.‬‬
‫אבל מעטים‪ .‬בשנת ‪ ,1371‬יצא בש­‬ ‫נות מתפוצות הגולה על צרכי השעה‬ ‫ככל הנראה נוסדו כבר באותה עת‬
‫ליחות הקהילה הירושלמית שליח‬ ‫החמורים של היושבים בציון‪ ,‬למרות‬ ‫בערים הראשיות של ארצות אלו‬
‫שהיה ״הולך מעיר אל עיר בצרפת‬ ‫שהאחרונים מצדם‪ ,‬התאמצו להסתפק‬ ‫מרכזים לאיסוף כספים למען היישוב‬
‫ובאשכנז״‪ ,‬והגיע כעבור שנה וארבעה‬ ‫במועט שבמועט‪ .‬כיוון שכך‪ ,‬נולד‬ ‫היהודי בארץ־ישראל‪ .‬אין זה מן‬
‫חדשים לברצלונה שבספרד‪ .‬לא מן‬ ‫אפוא הצורך לשגר מדי פעם בפעם‬ ‫הנמנע שהמרכז החשוב לאיסוף כס­‬
‫הנמנע שהוא יצא בשליחותה של‬ ‫שליחים מטעם הקהילות השונות‬ ‫פים למען ארץ־ישראל כבר בתקופה‬
‫הישיבה הירושלמית — ישיבתו של‬ ‫לתפוצות כדי לפתוח מסילות לליבם‬
‫ר׳ יצחק הלוי בילשטיין — אסיר־‬ ‫זו היה בוונציה‪.‬‬

‫‪18‬‬