Page 16 - etmol_142
P. 16
מותו הוסכם כי ״במשך עשרות השנים
האחרונות לא היתה בוורשה כל
חברה ,כל הסתדרות לשם צדקה,
שלא נוסדה על־ידי האינציאטיבה
)היוזמה( שלו או בהשתתפותו.״
בשנת 1909דבק בקוטיק ״חיידק״
חדש .הוא הגה תכנית לפתרון מצוקת
הדיור של רבים מיהודי ורשה ,שסבלו
משכר דירה גבוה ,מצפיפות רבה
ומתנאים סניטריים קשים .הוא ביקש
להקים שכונה מיוחדת ,שבה יוכלו
יהודים לרכוש את דירותיהם במחיר
סביר ולממש עקרונות של שיתוף וצדק
סוציאלי .הוא שיכנע את עורכי העיתון
היהודי ״דער מאמענט״ כי התגייסותו
של העיתון למפעל מסוג זה תועיל גם
לתפוצתו .מערכת העיתון נענתה לאת
גר ופרסמה את התכנית .המבצע נמשך
כמה חודשים ,אך ככל הנראה התכנית
להקמת ״קולוניה״ יהודית ליד ורשה,
לא יצאה לבסוף אל הפועל.
קורות חיים הכנסת ואת העליות המכובדות לתורה. שבפיהם ,במנהגיהם ובאופיים ,אכן
כמו כן הטיף כנגד הפחד העממי מפני סבלו בוורשה מבידור ומנידוי חברתי.
בשנת 1912השתנו חייו של קוטיק. עלייה לתורה בזמן קריאת התוכחה, קוטיק פעל אפוא ללא לאות בקרב
הוא נענה ללחציו של בנו אברהם שבה נזכרות הקללות האיומות שימיט ה״קולוניה״ הליטאית ,והיה לדבק
והחל להעלות על הכתב את זכרונו- האל על עמו אם לא ישמע בקולו
תיו .הוא כתב כאחוז בולמוס .כעבור )קוטיק עצמו נהג לעלות אז לתורה(. המאחד את חבריה.
ארבעה חודשים בלבד סיים את בפעילותו הציבורית של קוטיק היה לפרנסתו ניהל קוטיק מסעדה חל
כתיבת הכרך הראשון ומסרו לפרסום גם צד עצוב .לאחר שנתבססו האגודות בית זולה ,במרכזה של ורשה היהודית
ללא כל שהיות .הספר הופיע בוורשה שיזם ,מיהרו הפעילים להתנער ממנו. צפופת האוכלוסין ,ברחוב נאלווקי
בשלהי 1912וזכה להצלחה מיידית. אישיותו הדומיננטית והטרחנית ונט .31היה זה מעין בית קפה ,שלימים
קוטיק התיישב מיד לחבר את החלקים ייתו הכפייתית להתערב בפרטים קט הפך בית ועד ומרכז חברתי ותרבותי
השני — שהופיע בוורשה בשלהי נים הפריעו לעושים במלאכה .דוגמה תוסס לאינטליגנציה הצעירה ,לסופרי
— 1913והשלישי ,שלא נדפס למתיחות שנוצרה בין קוטיק לבין יידיש בראשית דרכם ולעסקני תנועת
הפעילים האחרים אפשר למצוא בפר הפועלים )שבה היה מעורב מאוד בנו
מעולם וככל הנראה אבד. שת הקמתה של ״חברת מושב זקנים״. בכורו אברהם( .בבית הקפה היה
בשנים 1914-1913שקע קוטיק, קוטיק גילה שבוורשה רבתי ,על כרבע מכשיר טלפון ,מצרך נדיר בוורשה
רובו ככולו ,בכתיבת הזכרונות ,בהת מיליון יהודיה ,אין אף לא בית זקנים של ראשית המאה ,ובאמצעותו טיפל
ייחסות לתגובות הרבות שקיבל על אחד .כדרכו השקיע ברעיון את כל
ספרו ובמיוחד בקשר יוצא הדופן כוחותיו ,כתב תקנות מפורטות והצליח קוטיק בענייני הציבור שהעסיקוהו.
שנרקם בינו לבין הסופר שלום עליכם. להקים חברה לתפארת ,שהונה העצמי חברת ״אחיעזר״ היתה החברה
ב־ 13באוגוסט ,1921בצהרי יום היה כשלושים אלף רובל .אלא שלב הראשונה שייסד בוורשה .היא נוסדה
השבת ,תשעה באב תרפ״א ,נפטר סוף אף לא הממן לאסיפת היסוד של בשנת 1888על ידי שבעה חברים
קוטיק בוורשה .הוא היה בן שבעים החברה .דעת הקהל היהודית סערה, שבראשם עמד קוטיק ,ומטרתה העיק
וארבע במותו .למחרת ,בשעה שתיים והדבר השפיע גם על הגבאים — רית היתה סיוע לחולים .בתוך זמן קצר
בצהריים ,יצא מסע ההלוויה מביתו שקוטיק בעצמו מינה! — שבושו הצטרפו ל״אחיעזר״ אנשים רבים,
שברחוב מוראנובסקה 11אל בית וכעבור שנה כבר היו בה שש מאות
הקברות היהודי בוורשה שבו נטמנה בעצמם וצירפוהו שוב להנהלה. חברים .חבריה ייסדו בית כנסת מיוחד,
גופתו .המהדורה השנייה של זכרונו- תחילה בבית פרטי ואחר כך ברחוב
תיו ,שאותה הכין לפרסום בשנתו ״החייל האלמוני של המוסדות דדיקה .38בית הכנסת נוהל בידי
האחרונה ,הופיעה בברלין ,על שני ההומניטריים בוורשה״ — כך כינה קוטיק ,שברוח ביקורתו על מרכזיות
חלקיה ,כמה חודשים לאחר פטירתו. אותו העיתונאי צבי פרילוצקי ,עורכו ״הכבוד״ בחיים הדתיים קבע בו
מנהגים מיוחדים .הוא ביטל את
לעיון נוסף :״מה שראיתי״ ,זכרונותיו של העיתון ״דער מאמענט״. מקומות הישיבה המכובדים בבית
של יתזקאל קוטיק ,הוצאת המכון במאמרי הספד שנתפרסמו לאחר
לתקר תולדות היהודים בפולין 16
ומורשתם ,המכון לחקר התפוצות,
אוניברסיטת ת״א.