Page 12 - etmol_142

‫האתני הרב‪-‬תרבותי‪ ,‬שתוכנו אמנם עדיין אינו ברור‪ ,‬אבל‬ ‫אל מוזיאון השואה בעיר וושינגטון עולים‪ .‬בניין הלבנים‬
‫אין מערערים על הלגיטימיות הציבורית שלו‪.‬‬ ‫האדומות המתנשא‪ ,‬מגושם‪ ,‬על גבעה מוריקה‪ ,‬הוא‬
‫יוצא‪-‬דופן בסביבתו‪ :‬מלבן הדשא ועצי הדובדבן‪ ,‬המעוטר‬
‫מוזיאון השואה בוושינגטון‪ ,‬בתצוגה שלו המבליטה את‬ ‫בבניינים לבנים בסגנון הניאו‪-‬קלאסי‪ ,‬למוזיאונים למדע‬
‫סבלה של קבוצה אתנית מסוימת‪ ,‬ובכוונתו הרעיונית להפוך‬ ‫ולטכנולוגיה‪ ,‬ולמוזיאונים להיסטוריה ולאמנות‪ ,‬המציגים‬
‫סבל זה ללקח מוסרי אוניברסלי‪-‬אמריהני‪ ,‬הוא אפוא סמלה‬ ‫את גודל רוחו של האדם‪ ,‬ובתוכנו כמו מבקש לקרוא עליה‬
‫המובהק של הנורמליזציה שאליה הגיעו יהודי‬
‫ארצות‪-‬הברית‪ .‬אלא שסמל זה מלווה בשני פרדוקסים‪.‬‬ ‫תיגר‪.‬‬
‫האחד‪ ,‬שהוא הופך את הסבל שנגרם ליהודים מחוץ‬ ‫אינני יודע אם סמליותה של סתירה זו בין הנשגב‪ ,‬היפה‬
‫לגבולות ארצות‪-‬הברית ובידי עמים אחרים‪ ,‬לחלק מן‬ ‫והנעלה לבין הנקלה‪ ,‬האכזר והרצחני במעשיו של האדם‬
‫המורשת האמריקנית; ומכאן פתוחה הדרך להפיכת‬ ‫עלתה במחשבתם של הוגי רעיון המוזיאון ואלה אשר מימנו‬
‫ארצות־הברית‪ ,‬לנושאת מורשת הסבל האנושי של כל‬ ‫את הקמתו‪ ,‬בשעה שביקשו להציבו דווקא במקום זה‪ .‬אולם‬
‫קבוצותיה האתניות המייצגות את האנושות כולה‪ .‬התפתחות‬ ‫בדיעבד‪ ,‬סתירה זו כמוה כזעקה אילמת לא רק על הרשע‬
‫זו אבסורדית במובן ההיסטורי ומזיקה מאוד מן הבחינה‬ ‫שבתרבות האדם‪ ,‬אלא גם על גורלו של העם היהודי‪ .‬העם‬
‫החברתית‪ ,‬בכך שהיא מטפחת קבוצות של נושאי תלונה‬ ‫אשר נתן לעולם את רעיון האל האחד ורב‪-‬החסד‪ ,‬העם אשר‬
‫נצחיים‪ ,‬שדרישותיהם הצודקות נבלעות בתביעותיהם‬ ‫נביאיו הפיצו את האוטופיה של הצדק‪ ,‬העם שגדולי מתקני‬
‫העולם וחשובי אנשי הרוח והמדע יצאו ממנו — העם הזה‬
‫התוקפניות‪.‬‬ ‫תורם עכשיו לאותה חברה‪ ,‬לאותה תרבות‪ ,‬במקום שהוא‬
‫מכאן נובע הפרדוקס השני‪ ,‬והוא שככל שתתרחב‬
‫משמעותו הכללית של המוזיאון‪ ,‬וככל שיגדל בו העניין‬ ‫טבורו המדיני של העולם — את אסונו!‬
‫הציבורי הכללי‪ ,‬כן יפחת בו אופיו היהודי‪ .‬אמנם‪ ,‬המוצגים‬ ‫ותרומה זו היא למען ההמונים הגדולים‪ ,‬רובם לא יהודים‪,‬‬
‫היהודיים המובהקים יהיו שליטים בו‪ ,‬גם כאשר יתוספו לו‬ ‫והיא נועדה להיות מעין חשבון נפש והיטהרות אישית ולקח‬
‫בעתיד עדויות על סבלם של עמים אחרים‪ ,‬אולם‬ ‫חברתי‪ ,‬לחיזוק מלכות המוסר והצדק האוניברסלית‪ .‬הכוונה‬
‫היא להפוך את לקח השואה למעין ״ברית חדשה״‪,‬‬
‫האינטימיות הכאובה בין העם ואסונו‬ ‫השלישית במניין אחרי ״הברית הישנה״ של היהודים‪,‬‬
‫תעומעם‪ ,‬תטושטש ובמרוצת הזמן‬ ‫ו״הברית החדשה״ של הנוצרים‪ .‬עכשיו תגובש ״הברית‬
‫תיעלם לחלוטין‪ .‬שהרי בשדרות‬
‫הקפיטול אין מקום לסבלם של‬ ‫החדשה״ של כל הברואים בצלם‪ ,‬ללא הבדל דת‪.‬‬
‫היהודים‪ ,‬אלא במשמעותו‬ ‫אין ספק כי למרבית המבקרים הבאים בהמוניהם לראות‬
‫האוניברסלית־האמריקנית‪ .‬וזה הרי‬ ‫את התצוגה העצובה‪ ,‬מדובר בחוויה רגעית מטהרת‪ .‬הם‬
‫הוא קודם כל שלהם כיהודים‪ .‬הוא‬ ‫מהלכים במוזיאון בדממת קודש של בית‪-‬קברות‪ .‬מראה‬
‫שלהם כמו אמונתם ותפילתם‪ ,‬כמו‬ ‫פניהם ומבטי עיניהם מעידים על התרגשותם‪ .‬הרושם‬
‫תנועת התחייה שלהם‪ ,‬כמו מאבקם‬ ‫החיצוני הוא‪ ,‬כי עניינם העיקרי של המבקרים הוא במה‬
‫על קיומם הלאומי‪ .‬הוא שלהם‪ ,‬מפני‬ ‫שקרוב ללבם ולהווייתם‪ .‬על כן התצוגה המסבירה את תורת‬
‫שיש הבדל בין נושאי הצלקות‬ ‫הגזע מושכת צופים‪ ,‬והסיפורים האישיים המרטיטים את‬
‫והמכאובים‪ ,‬לבין אלה שמשתתפים‬ ‫הלב של הניצולים מעלים דמעה בעיני רבים‪ ,‬ובכלל זה גם‬
‫בצער; בין עם אשר ההיסטוריה שלו‬
‫שונתה באורח מכריע‪ ,‬לבין עמים‬ ‫צעירים‪.‬‬
‫שתולדותיהם ממשיכים לנוע‬
‫במסלולם הרגיל‪ ,‬על אף הסבל‬ ‫תלק מהתרבות העממית‬
‫והתהפוכות המדיניות אשר פקדו‬
‫ספק אם המיליונים שכבר ביקרו במוזיאון והמיליונים‬
‫אותם במאה הזאת‪.‬‬ ‫שעוד יבואו בשעריו בשנים הקרובות יוצאים ממנו עם לקח‬
‫וכמו מנגד למוזיאון בוושינגטון‪,‬‬ ‫מוסרי של קבע‪ .‬ספק אם ההתרגשות הרגעית אינה‬
‫ניצב מוסד ״יד ושם״‪ .‬והוא ניצב‬ ‫בת‪-‬חלוף‪ ,‬ולא ייוותר ממנה דבר בחיי היומיום של אנשים‬
‫במעגלים של הייחוד הלאומי‪ ,‬רחוק‬ ‫אלה‪ .‬אולם אין ספק‪ ,‬כי המונים אלה מעידים על כך‪ ,‬כי‬
‫ממרכז העוצמה העולמית‪ ,‬במדינת‬ ‫השואה היתה לחלק מן התרבות העממית בארצות‪-‬הברית‪,‬‬
‫היהודים‪ ,‬בירושלים של א ‪p‬־ישראל‪,‬‬ ‫ביוזמתם ובעידודם של חלקים גדולים מן האליטות בתחום‬
‫הפוליטי‪ ,‬התקשורתי והתרבותי‪ ,‬ומבחינה זו היא משמשת‬
‫כרטיס כניסה נוסף ליהודים לחברה האמריקנית‪ .‬מוזיאון‬
‫האסון היהודי‪ ,‬הניצב אל מול אנדרטותיהם של האבות‬
‫המייסדים של החברה האמריקנית‪ ,‬היה לסמל לנורמליזציה‬
‫של היהודים בארצות‪-‬הברית בכך‪ ,‬שאסונם היה לחלק מן‬

‫המורשת ההיסטורית הרוחנית והמוסרית של חברה זו‪.‬‬
‫התפתחות זו הנה בעיקר תוצאה של שינויים אידיאולוגיים‬
‫ופסיכולוגיים בחברה האמריקנית בדור האחרון‪ .‬שהרי‬
‫במובנים אחרים — בתחומי הכלכלה‪ ,‬הפוליטיקה וגם‬
‫המדע — היהודים היו חלק בלתי נפרד וחשוב בחברה זו‬
‫שנים רבות קודם לכן‪ .‬השינוי הזה כרוך‪ ,‬כמובן‪ ,‬בתמורה‬
‫שחלה בחברה האמריקנית הכללית‪ ,‬שעברה מתפיסת עולם‬
‫תרבותית של ״כור היתוך״ אנגלוסקסי‪ ,‬אל הפלורליזם‬

‫‪12‬‬