Page 8 - etmol_142

‫רעו את צאנם של יהודים‪ .‬אך דא עקא רועים אלה היו‬ ‫)בכתב‪-‬יד אוקספורד נאמר ל״מאוס דיהודה״‪ .‬נוסח זה‬
‫חשודים על הגניבה‪ ,‬ומתוך המעשה עולים אמצעים בהם‬ ‫נראה עדיף‪ ,‬מאחר שבאמאוס ישבה יחידה צבאית רומית(‪,‬‬
‫נקטו היהודים על מנת לשמור על הבהמה הדקה‬ ‫ראה ריבה אחת מלקטת שעורים מתחת גללי הסוס‪ .‬אמר‬
‫להם רבן יוחנן בן זכאי‪ ,‬ראיתם ריבה זו מה היא‪ ,‬אמרו לו‪,‬‬
‫שבבעלותם‪.‬‬ ‫עברית )יהודיה(‪ .‬סוס זה של מי הוא‪ .‬אמרו לו‪ ,‬של פרש‬
‫שכירת ערבים כרועים רווחה לא רק בנהרדעא‪ .‬יש‬ ‫ערבי‪ .‬אמר להם רבי יוחנן בן זכאי לתלמידיו‪ ,‬כל ימי הייתי‬
‫שהערבים היו לוקחים את העדר ומרחיקים עמו נדוד‬ ‫מצטער על הפסוק הזה‪ ,‬והייתי קורא אותו ולא הייתי יודע‬
‫למקומות מרעה‪ .‬במקרה אחד מצויה עדות על חכמים‬ ‫מה הוא‪ :‬׳אם לא תדעי לך היפה בנשים׳)שיר השירים א‪,‬‬
‫שהלכו לראות ולבדוק את עדריהם בימי חג הסוכות‪ ,‬ושבו‬ ‫כה(‪ .‬לא רציתם להשתעבד לשמים‪ ,‬הרי אתם משועבדים‬
‫מן האפר שהיו עדריהם רועים שם‪ ,‬ולא היה סיפק בידם‬ ‫לפגומי גויים ערביים; לא רציתם לשקול לשמים בקע‬
‫לשבת בסוכות במשך כל החג‪ .‬מספר מקורות מעידים על‬ ‫לגולגולת‪ ,‬הרי אתם שוקלים חמשה‪-‬עשר שקלים במלכות‬
‫סחר באילים בין נכרים לבין יהודי בבל‪ .‬אחד מהם מעיד‬ ‫אויביכם; לא רציתם לתקן הדרכים והרחובות לעולי רגלים‪,‬‬
‫על ערבים שמכרו אילים ליהודים בציקוניא‪ ,‬כנראה ישוב‬ ‫הרי אתם מתקנין את הבורגסין ואת הבורגנין )תחנות‬

‫ששכן בקרבת הפרת‪ ,‬בגבול המדבר‪.‬‬ ‫דרכים ומצודות( לעולים לכרכי מלכים״‪.‬‬
‫בימי המשבר בקיסרות הרומית‪ ,‬נערכו פשיטות רבות של‬ ‫סופה של האגדה‪ ,‬לאחר הציטוט של הפסוק‬
‫שבטים ערביים גם על ישובי הגבול בבבל לאורך נהר‬ ‫משיר‪-‬השירים‪ ,‬אינו מצוי באף לא אחת מן המקבילות‬
‫הפרת‪ .‬במסכת חולין)מו‪ ,‬ע״א( מסופר על ״ההוא פולמוסא‬ ‫לאגדה המופיעות במדרשים אחרים‪ ,‬וסביר להניח שהיא‬
‫)צבא( דאתא )שבא( לפומפדיתא״‪ ,‬הקשור במאבק בין‬ ‫תוספת מאוחרת שבה מבקש המספר לציין את המסקנה‬
‫מהמעשה‪ ,‬כפי שהיא משקפת את ימיו הוא‪ .‬הדבר תואם‬
‫השלטון הבבלי לבין הנוודים הפולשים מהמדבר‪.‬‬ ‫את ידיעותינו על הבורגי‪ ,‬המופיעים לראשונה בכתובות‬
‫מקורות נוספים מוסרים על התנגשויות בין השבטים‬ ‫מהמחצית השניה של המאה השניה לספירה‪ ,‬ולא סביר‬
‫אפוא שהבורגי היו קיימים ביהודה סמוך לחורבן הבית‪.‬‬
‫הערביים והשלטון הבבלי‪.‬‬ ‫התוספת תואמת את ימי משבר הקיסרות במאה השלישית‪.‬‬
‫המקור מציין את עבודות הכפיה שהוטלו על יהודי‬
‫מנורה לבית‪-‬כנסת‬ ‫ארץ־ישראל בהקמתם של הבורגי‪ ,‬ועולה הימנו בבירור‬
‫שמתקנים אלה היו מרכיב בלתי נפרד ממערך הדרכים‬
‫אולם יחסיהם של יהודי פומבדיתא וערביה‪ ,‬לא עמדו‬ ‫הרומיות המקשר את ערי הפרובינקיה‪ .‬לעיתוי זה‬
‫בצילו של מאבק מתמיד‪ .‬יש במקורות אף כדי ללמדנו על‬ ‫משתלבים גם הדברים על ״פגומי גויים ערביים״‪ .‬לי‬
‫הכרה והערכה‪ ,‬הבולט שבהם )במסכת ערכין ו׳( הוא זה‬ ‫נראה‪ ,‬כי בחלק הראשון‪ ,‬הקדום‪ ,‬של האגדה‪ ,‬מצוי הציון‬
‫המספר על ערבי בשם שעזרק שנידב מנורה לבית‪-‬הכנסת‬ ‫הנייטרלי — פרש ערבי‪ ,‬שאין עמו כוונה שלילית‪ ,‬ואילו‬
‫של רב יהודה מייסד ישיבת פומבדיתא בדור השני‬ ‫בתוספת המאוחרת מכונים הערבים ״פגומי גויים ערבים״‪,‬‬
‫לאמוראי בבל‪ .‬הדברים משתלבים בעדויות על יחסו‬ ‫ביטויים המשקפים את יחס הגנאי לערבים בתקופת משבר‬
‫הליבראלי של רב יהודה כלפי נכרים בכלל וערבים בפרט‪.‬‬ ‫הקיסרות במאה השלישית‪ ,‬כאשר הערבים ניצלו את המצב‬
‫כך מסופר כי רב יהודה התיר לרב ברונא למכור יין‪ ,‬ולרב‬
‫גידל למכור חיטים‪ ,‬ביום חגם של טייעי)עבודה זרה י״א(‪.‬‬ ‫המעורער בארץ ופלשו אליה מן המדבר‪.‬‬
‫על מישור נוסף של קשר בין יהודים לבין ערבים ניתן‬ ‫התבטאות נוספת לחדירה של ערבים לארץ ישראל‬
‫ללמוד משני מקרים בהם מסופר על אביי ורב פפא שלמדו‬ ‫בתקופת המשבר בקיסרות הרומית מצויה בפיו של רבי‬
‫על תרופות ודרכי ריפוי עממיות מפי ערבים‪ ,‬לאחר‬ ‫יהושע בן לוי‪ ,‬ראש בית המדרש בלוד בדור הראשון של‬
‫אמוראי ארץ ישראל‪ :‬רבי יהושע בא לגבלא‪ ,‬שיש המזהים‬
‫שנכשלו בריפוי בדרכים אחרות‪.‬‬ ‫אותה כישוב בדרום ים המלח‪ ,‬ואחרים אומרים שהיא עיר‬
‫בתקופת המשנה והתלמוד היו מצויים כבר יהודים תחת‬ ‫בסוריה‪ .‬שם ראה פירות יפים ואמר‪ :‬״ארץ ארץ הכניסי‬
‫שלטון ערבי באזורים שונים‪ .‬ההתייחסות שיש בה מידה‬ ‫פירותייך‪ ,‬למי את מוציאה פירותייך‪ ,‬לערביים הללו שעמדו‬
‫של השלמה עם מצב זה ניתן למצוא במימרתו של רב‬ ‫עלינו בחטאתינו?״ )בבלי‪ ,‬כתובות קי״ב(‪ .‬יש לציין כי‬
‫במקורות אחרים מצויין ״גויים״ ולא ערבים‪ ,‬ואפשר שזה‬
‫המבכר את הישמעאלי על ה״נכרי״ )שבת י״א(‪.‬‬ ‫תיקון שנעשה על‪-‬ידי הצנזורה הלא‪-‬יהודית בימי הביניים‪.‬‬
‫ידוע כי אחד ממסעותיו של רבי עקיבא לפני מרד‬
‫בר‪-‬כוכבא היה לערביא‪ ,‬שם שמע מן הסתם מיהודי‬ ‫רועי צאן ערביים‬
‫המקום‪ ,‬ש״קורין לדכרא יובלא״)שקוראים לשור — יובל‬
‫]ע״ש קרן היובל[( )ראש השנה כ״ו(‪ .‬על רבי חייא ורבי‬ ‫תמונה מקיפה יותר של יחסי יהודים וערבים‪ ,‬המשקפת‬
‫שמעון בן חלפתא‪ ,‬בני דורו של רבי יהודה הנשיא מסופר‬ ‫גם מגעים של חיי יום־יום‪ ,‬מצוייה לגבי בבל התלמודית‪.‬‬
‫שכאשר שכחו מלים מן התרגום‪ ,‬הלכו למקום בשם חגרא‪,‬‬ ‫בדרך כלל מתייחסים מקורות אלה ליישובי ספר שעל‬
‫שבערב הצפונית‪ ,‬ששם נהוגה היתה מסורת לשונית‬ ‫הפרת‪ ,‬החשופים לפגיעתם של השבטים הנוודים בצפון‬
‫המדבר הסורי‪ .‬נהר הפרת היווה למעשה את הגבול בין‬
‫מיוחדת של יהודי ערבייא‪.‬‬ ‫בבל הנושבת‪ ,‬לבין המדבר מקום חיותם של הערבים ואזור‬
‫רק מקור אחד בתלמוד )ירושלמי‪ ,‬תעניות פ״ד( מדגיש‬ ‫המוצא לפלישותיהם‪ .‬בין ישובי הספר כלולות שתים‬
‫את הקשר המשפחתי בין ישראל וישמעאל‪ ,‬אך דוקא‬ ‫מהערים בהן שכנו ישיבותיה הגדולות של בבל —‬
‫בהקשר של גינוי‪ .‬במדרש בראשית רבה ס״א ובסנהדרין‬
‫צ״א‪ ,‬מסופר על ישמעאלים המעלים תביעות כלפי ישראל‬ ‫נהרדעא ופומבדיתא‪.‬‬
‫בפני אלכסנדר מוקדון ביחס לירושת אברהם‪ .‬במדרש הם‬ ‫בנהרדעא נזכרים רועים ערביים‪ ,‬המכונים טייעי‪ ,‬אשר‬
‫תובעים את זכויות הבכורה עבור ישמעאל‪ ,‬ובתלמוד את‬
‫זכותו השווה של ישמעאל על ארץ־ישראל‪ .‬בשני המקרים‬
‫טוענים המקורות כי אברהם הקדיש את ירושתו ליצחק‪,‬‬

‫ופטר במתנות את בני הפילגשים‪.‬‬