Page 4 - etmol_142

‫ומאז ובמשך כמאה שנה נאסר על‬ ‫מאת שולמית לסקוב‬ ‫״היה רבי מאיר אומר‪ ,‬כשעמדו‬
‫יהודים אשכנזים לשבת בעיר בגלוי‪,‬‬ ‫ישראל על הים‪ ,‬היו שבטים מנצחים‬
‫לא נפליג להתחלות שלפני הכיבוש‬ ‫זה עם זה‪ .‬זה אומר; אני יורד תחילה‬
‫ורק יהודים יוצאי מזרח ישבו בה‪.‬‬ ‫התורכי ונתעכב קודם כל על תוכניתו‬ ‫לים וזה אומר‪ :‬אני יורד תחילה לים‪.‬‬
‫אם לא נתעכב על גלי עלייה קטנים‬ ‫של דון יוסף נשיא‪ ,‬לשקם את טבריה‪,‬‬ ‫מתוך שהיו עומדים וצוותים — קפץ‬
‫הרי העלייה הניכרת הבאה היתה זו‬ ‫בעזרת צו השולטן מ‪ .1561-‬למימוש‬ ‫שבטו של בנימין וירד לים תחילה‪.‬‬
‫של החסידים — כ‪ 300-‬איש ברא­‬ ‫המשימה עלו יהודים מאיטליה‬ ‫אמר לו רבי יהודה‪ :‬לא כך היה‬
‫שותו של רבי מנחם מנדל מוויטבסק‬ ‫באוניות שייחד לכך דון יוסף והחלו‬ ‫מעשה‪ ,‬אלא זה אומר אין אני יורד‬
‫שהגיעו לצפת ב‪ 1777-‬והשתקעו בה‪.‬‬ ‫לשקם את הריסות טבריה‪ ,‬אבל המפ­‬ ‫תחילה לים וזה אומר אין אני‪.‬יורד‬
‫עקב יחסי איבה עם הספרדים —‬ ‫על נכשל‪ .‬בנסיון שיקום נוסף של העיר‬ ‫תחילה לים‪ .‬מתוך שהיו עומדין‬
‫רובו של היישוב בארץ באותם ימים‪,‬‬ ‫התחיל שוב ב‪ 1740-‬הרב חיים אבו‪-‬‬ ‫ונוטלין עצה אלו באלו קפץ נחשון‬
‫ומחלוקות בין חסידים ומתנגדים‬ ‫לעפיה‪ ,‬רבה של איזמיר ויליד חברון‪,‬‬ ‫בן עמינדב וירד לים תחילה״ )סוטה‬
‫)שכונו ״פרושים״( בציבור האשכנזי‪,‬‬
‫עברו רבים מקבוצת החסידים לטב­‬ ‫שהקים יסוד ליישוב בטבריה‪.‬‬ ‫לו‪ ,‬ל״ז‪ ,‬מכיל׳ בשלח — ויהי ה(‪.‬‬
‫ריה‪ .‬היתה זו התיישבות שיש לה‬ ‫כל אותו זמן לא אירע חידוש ניכר‬ ‫על מה או על מי אפשר להחיל את‬
‫המשך עד היום‪ ,‬אבל אין לומר‬ ‫בתנועה לארץ־ישראל‪ .‬אומנם יהודים‬ ‫נחשוניותו של נחשון כאשר מדובר‬
‫שהעולים החסידים הביאו עמם תמו­‬ ‫יחידים באו להשתקע בה ובתוכם‬ ‫ביישוב ארץ ישראל‪ ,‬או — במלים‬
‫גדולי תורה וקבלה‪ ,‬אבל מבחינת‬
‫רה ניכרת ביישוב‪.‬‬ ‫ההרחבה למעשה‪ ,‬חלה תזוזה רק עם‬ ‫אחרות‪ :‬מי התחיל במצווה?‬
‫כל אותו זמן עלו והתיישבו בארץ‬ ‫העלייה המאורגנת של רבי יהודה‬ ‫אפשר לטעון שלא היתה כלל‬
‫עולים ספרדים ממערב וממזרח‪ ,‬אשר‬ ‫חסיד משדליץ וחיים מלאך‪ .‬כ‪1300-‬‬ ‫ראשוניות‪ ,‬או התחלה‪ ,‬שהרי אף‬
‫עיבו את‪.‬האוכלוסיה הספרדית‪ ,‬אולם‬ ‫איש יצאו אתם לדרך‪ ,‬אך לירושלים‬ ‫פעם לא נעזבה הארץ כליל מיהודיה‪.‬‬
‫לא הגדילו אותה במידה ניכרת‪ .‬רובה‬ ‫הגיעו ב‪ 1700-‬כ‪ 400-‬איש בלבד‪.‬‬ ‫עם הכיבוש העות׳מאני ב‪ 1517-‬מנו‬
‫של אוכלוסיה זו ישבה בערים והיו‬ ‫תנועה זו שהיתה לה זיקה לשבתאות‪,‬‬ ‫יהודי הארץ כ‪ 6,000-‬נפשות‪ .‬אבל‬
‫נכשלה משמת מנהיגה ר׳ יהודה חסיד‬ ‫מעט לפני תחילת העלייה הראשונה‪,‬‬
‫ביניהם גם אנשי עסקים אמידים‪.‬‬ ‫ובצאן המרעית פרצו מחלוקות בין‬ ‫ב־‪ ,1880‬היה היישוב גדול פי ארבעה‬
‫הצעד הבא היה עליית ה״פרושים״‪,‬‬ ‫שבתאים קיצונים למתונים שהביאו‬ ‫ויותר ומנה ‪ 26,000‬נפשות‪ .‬היתה‬
‫תלמידי הגאון מווילנא‪ ,‬שהגיעו כבוד­‬ ‫לפירוד ולהתפוררות‪ .‬משלא יכלו‬ ‫אפוא התחלה של איזו תנועה עד‬
‫דים ובשיירות החל ב‪ 1809-‬ומנו‬ ‫לשלם את חובותיהם למוסלמים ולש­‬ ‫לאותה עלייה‪ ,‬שהיא‪ ,‬כמדומה‪ ,‬היחי­‬
‫ב‪ 1813-‬כ‪ 460-‬נפש‪ ,‬כשבראשם הרב‬ ‫ליטים התורכים גורשו מירושלים‪,‬‬ ‫דה בתנועות מסוגה שנקראת ״ראשו­‬
‫מנחם מנדל והרב ישראל‪ ,‬שניהם‬ ‫נה״‪ .‬צאצאי הקודמות לה אינם‬
‫משקלוב‪ .‬הם ואנשיהם התיישבו בצ­‬ ‫משלימים כלל עם הכינוי הזה המוענק‬
‫פת ובטבריה‪ .‬במרוצת השנים גדל‬ ‫לה ולא לאבותיהם‪ ,‬שכאמור קדמו לה‪.‬‬
‫מספרם בכמה מאות והם הפכו לעדה‬