Page 6 - etmol_142

‫ארץ־ישראל דווקא כמקום הטריטו­‬ ‫תנועה עולמית למען ארץ־ישראל‬ ‫יהודי צרפת על‪-‬ידי חברת ״אליאנס״‬
‫ריה‪ ,‬הוא ולא אחר דחף‪ ,‬להתארגנותם‬ ‫שתגייס אנשים ומשאבים בחוץ לארץ‬ ‫)״כל ישראל חברים״( והוא נועד לחנך‬
‫ותארגן כאן את החיים כולם‪ ,‬החל‬ ‫את בני הארץ לעבודת האדמה‪.‬‬
‫של חובבי ציון‪.‬‬ ‫בהתיישבות וכלה בחינוך ובתרבות‪.‬‬
‫תוכניותיהם נראו בזמנן מופרכות‬ ‫בית־ספר זה קיים עד היום‪.‬‬
‫הס‪ ,‬אלקלעי וקלישר‬ ‫ביותר ולמותר לומר שלא התגשמו‬ ‫אחר‪-‬כך הקימו בני היישוב הישן‬
‫על ידם‪ .‬אפשר גם להגיד שלא היה‬ ‫את המושבות גיא‪-‬אוני ופתח תקוה‬
‫ה״אוטואמנציפציה״ קדמה אפוא‬ ‫להן המשך‪ ,‬כי לא מהן שאבו מתכנני‬ ‫)‪ .(1878‬אלו קמו על‪-‬ידי אגודות‬
‫ל״מדינת היהודים״ של הרצל )והרצל‬ ‫תוכניות דומות‪ :‬חובבי ציון ב‪1884-‬‬ ‫מירושלים וצפת‪ ,‬ואם כי שתי המוש­‬
‫הכיר בכך כאשר נודע לו על קיומה(‪,‬‬ ‫שלא הגשימו את תוכניותיהם והרצל‬ ‫בות נעזבו‪ ,‬הראשונה אחרי‬
‫אבל גם אם שימשה יסוד להתארגנות‬ ‫ב‪ 1897-‬שהקים את ההסתדרות הצ­‬ ‫כשנה‪-‬וחצי והשנייה כעבור למעלה‬
‫למען ציון לא היתה הדאשונה להעל­‬ ‫יונית העולמית‪ .‬אבל ראשוניות‬ ‫משלוש שנים‪ ,‬היה להן המשך הודות‬
‫הרעיון‪ ,‬גם אם לא התממש על ידי‬ ‫לאנשי העלייה הראשונה‪ ,‬ששיקמו את‬
‫את הרעיון‪.‬‬ ‫פתח‪-‬תקוה והקימו מושבה חדשה על‬
‫‪ 25‬שנה לפני פינסקר העלה דוד‬ ‫הוגיו‪ ,‬להם היא‪.‬‬ ‫אדמת גיא‪-‬אוני‪ ,‬היא ראש‪-‬פנה‪ ,‬שתי­‬
‫גורדון‪ ,‬עורך ״המגיד״‪ ,18630 ,‬את‬ ‫אמרנו שגם חובבי‪-‬ציון לא הגשימו‬
‫רעיון התחיה במאמריו ״בשובה ונחת‬ ‫את תוכניתם‪ .‬אומנם בוועידת קאטו‪-‬‬ ‫הן ב‪.1883-‬‬
‫ביץ )‪ ( 1884‬התלכדו האגודות ליישוב‬ ‫מסתבר שאותם צעדים ראשונים‬
‫תשובון״‪.‬‬ ‫ארץ ישראל ברוסיה לגוף אחד‪ ,‬אבל‬ ‫הראויים ללא ספק להיקרא התחלה‪,‬‬
‫משה הס‪ ,‬ממייסדי התנועה הסו­‬ ‫כדי ארגון עולמי לא הגיעו‪ .‬גם את‬ ‫לא היו גורמים להתפתחות יישוב‬
‫ציאליסטית‪ ,‬קדם לגורדון בשנה אחת‪.‬‬ ‫כוונותיהם לייסד מושבות בארץ־ישר‪-‬‬ ‫חקלאי‪ ,‬לולי התנופה של העלייה‬
‫בספרו ״רומא וירושלים״ פיתח תוכנית‬ ‫אל לא מימשו בשנות השמונים‪ ,‬פרט‬ ‫הראשונה‪ .‬יוצא אפוא שלא לחינם‬
‫מקיפה לתחיה יהודית מדינית באר‪-‬‬ ‫לגדרה שאף היא נכפתה עליהם‬ ‫זכתה להתכנות כפי שנתכנתה‪ ,‬כי היא‬
‫ץ־ישראל‪ .‬באותו הזמן העלו הרבנים‬ ‫ביוזמת אחרים‪ .‬פעולתם היישובית‬
‫יהודה אלקלעי וצבי הירש קלישר‪,‬‬ ‫התבטאה בתמיכה באותה מושבה‬ ‫נתנה להתחלות את ההמשך‪.‬‬
‫רעיונות על תקומה לאומית בארץ‬ ‫ובעוד שתיים שהוקמו על‪-‬ידי מתייש־‬
‫והרב קלישר אף פעל לייסוד חברה‬ ‫ביהן ולא על ידם‪ .‬ביתר המושבות‬ ‫"התיישבות שיתופית״‬
‫ליישוב א ‪-p‬ישראל‪ .‬הס תמך בחברה‪,‬‬ ‫תמך רוטשילד‪ ,‬אך גם הוא לא ייסד‬
‫אבל לא היה לה המשך של ממש‪.‬‬ ‫מתוכן אלא אחת — עקרון‪ ,‬שנקראה‬ ‫למרות שמספר באי העלייה הרא­‬
‫המשותף לשני הרבנים היה זה ששיל­‬ ‫גם מזכרת בתיה — על‪-‬שם אמו של‬ ‫שונה שהתיישבו בערים היה גדול‬
‫בו בתחיה הלאומית את היסוד הדתי‪.‬‬ ‫הברון רוטשילד ״הנדיב הידוע״‪ .‬ובכן‬ ‫לאין ערוך ממספרם של אלה שהת­‬
‫התמונה המתקבלת היא שגם אם‬ ‫— לא לארגון חובבי ציון ראשוניות‬ ‫יישבו ביישובים החקלאיים‪ ,‬הרי דימוי‬
‫העולים ארצה ומיישביה יצאו מנקו­‬ ‫העלייה הראשונה בדורות שאחריה‬
‫דות ראות שונות‪ :‬אלה באו ארצה‬ ‫ההתיישבות‪.‬‬ ‫הוא דווקא של חידוש עבודת האדמה‬
‫מטעמים דתיים ואלו באו מטעמים‬ ‫״אחרי אלפיים שנה״‪ .‬מחידוש זה לא‬
‫לאומיים ומדיניים‪ ,‬הרי היסוד והבסיס‬ ‫רומניה ראשונה‬ ‫היתה רחוקה הדרך לחידוש אחר‬
‫לכולם היה חזון שיבת ציון שאם לא‬ ‫בתחום החקלאות‪ :‬שורת היישובים‬
‫כן אין להבין מדוע הפנו גם ההוגים‬ ‫גם בתחום הפעילות למען ארץ‪-‬‬ ‫השיתופיים שקמו בימי העלייה‬
‫הלאומיים־מדיניים את עיניהם לארץ‪-‬‬ ‫ישראל הקדימו אותם‪ :‬ברומניה הוקם‬ ‫השנייה‪ .‬צעד ראשון בכיוון זה מקורו‬
‫ארגון ארצי לאותה מטרה ב‪1881-‬‬ ‫בעלייה הראשונה — בביל״ויים‪.‬‬
‫ישראל דווקא‪.‬‬ ‫והוא שהביא לייסוד זכרון־יעקב‪ .‬אלא‬ ‫שלא בצדק נקראה על שמם‪ ,‬בדורות‬
‫למי אפוא זכות ראשונים בכל‬ ‫שהגוף הרומני לא החזיק מעמד —‬ ‫שאחריהם‪ ,‬כל העלייה הראשונה‬
‫התכונה הזאת? כפי שראינו‪ ,‬רשאים‬ ‫עוד התחלה ללא המשך‪ ,‬ואילו חובבי‬ ‫ויוחסה להם נחשוניות העלייה וההת­‬
‫רבים לאמצה לעצמם — כל תחום‬ ‫ציון הרוסים התקיימו שנים רבות‬ ‫יישבות‪ .‬זכות אחרונה זו לראשון‪--‬‬
‫וחלוצו ונחשונו שלו‪ .‬היו התחלות‬ ‫ובתחום החינוך והתרבות — בהשפ­‬ ‫לציון היא ולא להם‪ .‬אבל הם אמרו‬
‫שמיצו את עצמן והיו שהניחו יסוד‬ ‫עת אחד העם — הגיעו לראשוניות‪:‬‬ ‫להקים את יישובם על יסודות שי­‬
‫להמשך‪ .‬אבל נראה שבין האחרונים‬ ‫הקימו ביפו בתי‪-‬ספר עבריים ראשו­‬ ‫תופיים ולהם‪ ,‬לביל״ויים‪ ,‬זכות הרא­‬
‫אכן ראויה העלייה הראשונה להתבלט‬ ‫נים )‪ , 18920‬אבל קדם לו בית‪-‬ספר‬ ‫שונים לתוכנית זו‪ .‬כשהגיעו ארצה‬
‫במיוחד‪ ,‬כי עד לבואה לא היו כמוה‬ ‫שלא האריך ימים( וייסדו את הסתד­‬ ‫התקיימו כשנתיים כקבוצה שיתופית‬
‫בהיקף העלייה‪ ,‬במפנה שחוללה וב­‬ ‫רות המורים ‪ 19030‬הקיימת עד‬ ‫של פועלים שכירים ורק משהתיישבו‬
‫יישום מטרותיה בקנה מידה גדול‬ ‫היום‪ .‬מכאן ואילך הלכו ורבו מעשי­‬ ‫במושבתם גדרה נטשו את השיתוף‬
‫הם בתחומים שונים ושנים רבות היו‬ ‫והיו כשאר האיכרים‪ .‬עברו קרוב‬
‫במושגים של אותם ימים‪.‬‬ ‫היחידים שפעלו בארץ ישראל ברוח‬ ‫לשלושים שנה עד שאנשי העלייה‬
‫ועתה‪ ,‬אם נשוב לוויכוח בין ר׳‬ ‫השנייה קיימו את השיתוף בדגניה‪,‬‬
‫מאיד לבין ר׳ יהודה שבו פתחנו‪ ,‬הרי‬ ‫רעיון התחייה הלאומית‪.‬‬ ‫התחלה אף היא‪ .‬לא היה כל קשר בין‬
‫מבחינת העשייה באדץ צדק‪ ,‬בפרפרזה‬ ‫הדוחף להקמת ארגונם של חוב‪-‬‬ ‫דגניה לקבוצת הביל״ויים אלא זה‪,‬‬
‫מסויימת‪ ,‬דווקא ר׳ מאיר‪ :‬כל המחד­‬ ‫בי‪-‬ציון היה חיבורו של פינסקר‬ ‫שהעלייה השנייה חרתה על דגלה את‬
‫שים — כל שבטי ישראל — היו‬ ‫״אוטואמנציפציה״ )‪ (1882‬שבו טען‬ ‫השם ביל״ו כתנועת נחשוני התחייה‬
‫מוכנים לקפוץ למים‪ .‬אבל באשר לעם‬ ‫לאוטונומיה ליהודים על טריטוריה‬ ‫הלאומית‪ ,‬לא מעט בשל אותו שיתוף‪.‬‬
‫היהודי ‪ ,‬כולו‪ ,‬שמנה מיליונים‪ ,‬הרי‬ ‫משלהם בהסכמת אומות העולם‪.‬‬ ‫לביל״ויים היתה זכות ראשונים‬
‫הסמל לאותו קומץ ההולכים ארצה‬ ‫חיבור זה‪ ,‬אשר לא הצביע על‬ ‫נוספת‪ :‬עוד ב‪ 1882-‬אמרו להקים‬
‫היה נחשון בן עמינדב שקפץ ראשון‬

‫לים‪.‬‬