Page 3 - etmol_142

‫חצי יובל לעת־מול‬

‫מאת פרום׳ שלמה סימונסון‬

‫במלאת חצי יובל ל ע ת ־ מ ו ל ‪ ,‬הגיעה העת להעלות על שהיה עלינו לבוא אל לב התלמידים בדרך בלתי־אמצעית‪,‬‬

‫הכתב מעט דברים על לידתו של נתב העת ועל תולדותיו מאז מחוץ למסגרת ההוראה הפורמאלית־ הפרונטאלית‪ .‬עמדה‬

‫לנגד עיני דוגמתו של עמוס דה־שליט המנוח‪ ,‬שאף הוא ביקש‬ ‫ועד עתה‪.‬‬

‫ע ת ־ מ ו ל נולד במלחמת יום כיפור‪ ,‬וזה סיפור המעשה‪ .‬לדבר במישרין אל לב הנוער בנושא המדעים‪ ,‬שהיה קרוב‬

‫כשפרצה המלחמה הוטל עלי להשתתף בקליטתו בצה״ל של לליבו‪ ,‬מבלי להזדקק למסגרת בית־הספר‪ ,‬ולשם כך החל‬

‫טיל הנ‪.‬ט‪ .‬׳טאו׳‪ .‬במסגרת תפקידי היה עלי לערוך ביקודם להוציא לאור את ״לדעת״‪.‬‬

‫ביחידות צה״ל בחזית המצהת‪ ,‬להציג בפני היחידות יגאל אלון ושד החינוך שלאחריו תמכו ברעיון‪ ,‬אידאית‬

‫ומפקדיהן את הכלי החדש ולנסות ו׳לשכנע׳ אותם לאמץ וחומרית‪ ,‬ואוניברסיטת תל אביב גיאותה לקלוט את המערכת‬

‫ולתפעל אותו במהלך הלחימה‪ ,‬שהיתה עדיין בעיצומה‪ .‬בין כתליה‪ .‬גייסתי את שלמה שבא‪ ,‬לימים רע וידד‪ ,‬לשמש‬

‫עורך העיתון‪ .‬הוא שימש בתפקיד זה‬ ‫באחד הערבים‪ ,‬בעת ביקור ביחידה‬

‫עד היום‪ ,‬במשך כל שנות קיומו של‬ ‫שהיתה ממוקמת בקרבת התעלה‪,‬‬

‫העיתון‪ ,‬בהצלחה מרובה ובמסירות‬ ‫נזדמן לי לנהל שיחה עם חיילים‪ ,‬בני‬

‫אין קץ‪ .‬ע ת ־ מ ו ל זכה להצלחה‬ ‫תשחורת‪ ,‬בשירות חובה‪ .‬מקצתם‬

‫מרובה‪ ,‬לא רק בקרב תלמידי‬ ‫התבטאו באוזני בזו הלשון )פחות‬

‫בית־הספר התיכון‪ ,‬קהל היעד‬ ‫או יותר(‪ :‬״נמאס לנו‪ ,‬הצעירים‪,‬‬

‫המתוכנן שלו‪ ,‬וכל חוברת הופצה‬ ‫להילחם עבורכם‪ ,‬הזקנים )ואמנם‬

‫באלפי עותקים‪ .‬נדפסו בו מאות‬ ‫הפרשי הגיל בינם לביני היו גדולים(‬

‫רבות של מאמדם‪ ,‬פרי עטם של‬ ‫ולהקיז דם‪ .‬במלחמה הבאה תצטרכו‬

‫טובי חוקרי ההיסטוריה היהודת‬ ‫לעשות את הלחימה לבדכם״‪.‬‬

‫בימינו‪.‬‬ ‫נדהמתי‪ ,‬אבל זקפתי את‬

‫ע ת ־ מ ו ל שם לו למטרה להביא‬ ‫ההתבטאות על חשבון עייפות‬

‫בפני הקורא הצעיר את מיטב פריו‬ ‫הלוחמים והצער על הנפגעים מבין‬

‫של המחקר ההיסטורי העכשווי‬ ‫החברים‪.‬‬

‫בתולדות עם ישראל וארץ־ישראל‬ ‫מששבתי הביתה‪ ,‬נזדמנה לביתנו‬

‫לדורותיהם‪ .‬העיתון חרט על דגלו‬ ‫צעירה‪ ,‬בת גילם של אותם חיילים‪.‬‬

‫את ההתנזרות הטוטלית מכל נטיות‬ ‫היא חזרה על אותם הדברים‪ ,‬אף ני‬

‫פוליטיות‪ ,‬משוא פנים כלשהו‪ ,‬או‬ ‫במילים שונות במקצת‪ .‬היא הוסיפה‬

‫נהייה חד־צדדית אחר אסכולה‬ ‫הגליון הראשון‬ ‫והצהירה‪ ,‬שלו השכילו אבותינו‬
‫היסטורית זו או אחרת‪ .‬אף שאין‬ ‫לכלכל מעשיהם ביתר תבונה‪ ,‬היו‬

‫הנחתום מעיד על עיסתו‪ ,‬נדמה לי‬ ‫מתבוללים בארצות מושבותיהם והיו‬

‫שמותר לי לומר כי ע ת ־ מ ו ל עמד‬ ‫נמנעים מלבוא לארץ־ישראל‬

‫ומלהסתבך במלחמות רבות הקורבנות עם הערבים‪ .‬בהמשך יפה בביצוע המשימה הזאת‪ .‬העיתון פרש בפני קוראיו‬

‫ניהלתי איתה דו־שיח ״סוקראטי״‪ ,‬שבה היא סיפקה את הצעירים יריעה רחבה ככל הניתן של ההיסטודה שלנו‪ ,‬אולם‬

‫מרבית השאלות והתשובות בעצמה‪ ,‬והפריכה את הצהרתה לא כתורת אנשים מלומדה‪ ,‬כי אם כיצירה חיה ותוססת‪,‬‬

‫מתוך הידע שרכשה בבית־הספר התיכון על אמנציפציה‪ ,‬המדברת אל לב רובנו‪ ,‬תהיה השקפתו אשר תהיה‪ .‬העיתון‬

‫אנטישמיות מודרנית‪ ,‬לידת הציונות המדינית והשואה‪ ,‬מבלי התנזר מאופנות ההיסטוריוגרפיה‪ ,‬שפשו בזמן האחרון‬

‫שנזקקה לאינפורמציה עובדתית מצירי‪ .‬היא האשימה את במקומותינו‪ ,‬ושדינן כדין כל האופנות‪ .‬לעומת זאת הביא‬

‫אופן הוראת ההיסטוריה בבית־הספר באי קליטתו בתודעתה עת־מול בפני קוראיו דעות שקולות‪ ,‬ככל שהדבר ניתן‪ .‬הוא‬

‫שאף ל״אמת״ ההיסטורית‪ ,‬שככל שהיא חמקמקה וקשה‬ ‫של המסר המתבקש מתוך הידע שסיפקו לה מוריה‪.‬‬

‫הבאתי תוכנן של שיחות אלה ושכל כמותן בפני ידידי להשגה‪ ,‬חשיבות עליונה נודעת לשאיפה אליה‪ ,‬ואוי למי‬

‫המנוח‪ ,‬יגאל אלון‪ ,‬שהיה בימים ההם שר החינוך והתרבות‪ .‬שמוותר מראש אף על עצם המעשה‪.‬‬

‫הוא הסמיך אותי להעלות את הבעיה‪ ,‬כלומר את כשלון עתה עם סיום חצי יובל ל ע ת ־ מ ו ל ‪ ,‬פדשתו של העורך‪,‬‬

‫העברת המסר ההיסטורי לתלמידי מערכת החינוך‪ ,‬בפני מורי שלמה שבא‪ ,‬לגימלאות‪ ,‬ומעבר העיתון לאכסניה חדשה‪ ,‬לא‬

‫ההיסטוהה‪ ,‬שהתכנסו באותה עת לננס שנתי שלהם‪ .‬אמרתי נותר לי אלא לברך על המוגמר‪ ,‬להודות לכל אלה שאיפשרו‬

‫בכנס מה שאמרתי ודברי זכו להד קלוש ביותר‪ .‬נמצאתי למד את הופעת העתון ולקוראינו בעבר ובהווה‪.‬‬