Page 5 - etmol_142

‫האשכנזית הגדולה ביותר כשהחסידים‬
‫מפגרים אחריהם לא רק במספר אלא‬
‫גם בפעילות‪ ,‬שכן ה״פרושים״ גילו‬
‫יכולת מעשית ניכרת‪ ,‬למשל‪ ,‬בהטבת‬
‫סדרי ה״חלוקה״ — התרומות מחוץ‬
‫לארץ‪ ,‬שהיו כמעט מקור יחיד לפר­‬
‫נסתם‪ ,‬ובאירגון בארץ‪ .‬ב‪ 1815-‬עברה‬
‫קבוצה של ״פרושים״ לירושלים והם‬
‫שחידשו את היישוב האשכנזי בעיר‪,‬‬
‫היסוד למה שמכונה ״היישוב הישן״‪,‬‬
‫שרוב אנשיו חיו מ״חלוקה״ שבאה‬

‫מתרומות מחוץ־לארץ‪.‬‬
‫ממסגרת זו חרגו הספרדים‪ ,‬שלא‬
‫מעטים מהם עסקו במסחר ובבנקאות‬
‫ואחרים פנו למלאכה ומשכו אחריהם‬
‫גם מאנשי העדה האשכנזית‪ ,‬בעיקר‬
‫בערים כמו יפו‪ ,‬חיפה ועזה‪ ,‬שלא נמנו‬
‫עם ארבע ערי הקודש )ירושלים‪,‬‬
‫חברון‪ ,‬צפת וטבריה( שרק להן נועדה‬

‫החלוקה‪.‬‬

‫בני היישוב הישן ‪ -‬צילום מאמצע המאה ה‪9-‬ו‬ ‫היציאה אל מחוץ לחומות‬

‫חברי אגודות ליישוב ארץ־ישראל‪,‬‬ ‫אבל הם לא איחרו ללכת בעקבותיה‪.‬‬ ‫מאז ‪ 1800‬ועד ‪ 1839‬גדלה האוכ־‬
‫שקמו ברומניה וברוסיה‪ ,‬ובאו לארץ‬ ‫ב־‪ 1868‬הוקמה השכונה ׳מחנה‪-‬ישר־‬ ‫לוסיה היהודית בארץ בכ‪ 3000-‬נפש‬
‫על‪-‬מנת להקים יישובים חקלאיים‬ ‫אל׳ מחוץ לחומות על‪-‬ידי ״מוגרבים״‪,‬‬ ‫והגיעה ל‪ 9000-‬נפש בערך‪ .‬ואילו‬
‫ולהוכיח שיהודים מסוגלים להתפרנס‬ ‫יהודים מצפון אפריקה‪ .‬האשכנזים לא‬ ‫ב‪ 40-‬השנים הבאות גדל היישוב פי‬
‫מחקלאות ואף להתחדש בדרך זו‪,‬‬ ‫פיגרו אחריהם וב‪ 1869-‬ייסדו שבעה‬ ‫שלושה כמעט‪ ,‬ומנה‪ ,‬כאמור‪26,000 ,‬‬
‫וכי ארץ־ישראל מסוגלת לקיים את‬ ‫מהם‪ ,‬תושבי העיר־העתיקה את הש­‬ ‫נפש‪ ,‬אף־על‪-‬פי שלא היתה עלייה‬
‫יושביה בעבודת אדמה‪ .‬אותו קומץ‬ ‫מאורגנת באותה תקופה‪ .‬גורמים רבים‬
‫הקים בשנים ‪ 1884-1882‬שבע מוש­‬ ‫כונה ׳נחלת‪-‬שבעה׳‪.‬‬ ‫גרמו לכך‪ ,‬ביניהם הגברת הפעילות‬
‫משהחלה העלייה הראשונה‪,‬‬ ‫של נציגויות ארצות אירופה וארצות‪-‬‬
‫בות חקלאיות‪.‬‬ ‫ב‪ ,1882-‬השתקעו רוב אנשיה בערים‬ ‫הברית בארץ‪ ,‬שנתנו חסותן ליהודים‬
‫ייסוד המושבות היה החידוש ששי­‬ ‫ובשכונות הרבות שנוסדו לפני כן‬ ‫והטיבו את מצבם; התפתחות המסחר‬
‫נה את פני היישוב והביא במרוצת‬ ‫ותרמו הרבה להתפתחותן והוסיפו‬ ‫עקב התרחבותו של נמל יפו ותנופת‬
‫הזמן לתוצאות מכריעות בתולדות‬ ‫שכונות משלהם‪ .‬אבל החידוש הגדול‪,‬‬ ‫בנייה מסויימת‪ .‬בתנאים אלו נפתחה‬
‫ארץ ישראל‪ .‬אמרנו — חידוש‪ ,‬אך‬ ‫תרומתה העיקרית של אותה עלייה‪,‬‬ ‫הדרך להתפתחות וחלקם של עולי‬
‫לא היתה בערים‪ ,‬אלא בהתיישבות‬ ‫צפון־אפריקה היה ניכר בו‪ .‬הם הגדילו‬
‫לא צעד ראשון בכיוון זה‪.‬‬ ‫החקלאית‪ ,‬אם־כי התחלות חקלאיות‬ ‫את האוכלוסיה ביפו ובחיפה ומשפחת‬
‫ההתחלה התרחשה הרבה לפני כן‬ ‫שלוש ואחרות שעלו מצפון־אפריקה‬
‫וגם אם לא היה לה המשך‪ ,‬עדיין‬ ‫נעשו לפני כן‪.‬‬ ‫בסוף שנות השלושים של המאה‬
‫היתה זו התחלה‪ .‬הראשונים היו‬ ‫העלייה הראשונה באה בעקבות‬ ‫ה‪ ,19-‬התיישבו ביפו‪ ,‬עסקו במלאכות‬
‫בודדים‪ :‬ישראל בק‪ ,‬איש היישוב‪-‬הי‪-‬‬ ‫פרעות ‪ 1882-1881‬ברוסיה‪ ,‬שנקראו‬ ‫שונות‪ ,‬בסחר ובבנקאות ורכשו אדמות‬
‫שן‪ ,‬שהיה הראשון שפנה לחקלאות‬ ‫״סופות בנגב״‪ ,‬וגרמו להגירה מארץ‬ ‫בסביבתה‪ .‬משפחת שלוש‪ ,‬שעלתה‬
‫)הוא גם הקים בצפת את בית‪-‬הדפוס‬ ‫זו לארצות הברית‪ ,‬בשיעור של‬ ‫מאלג׳יר‪ ,‬היא גם שמכרה את אדמת‬
‫הראשון( וייסד במחצית השנייה של‬ ‫כ‪ 17,000-‬נפש )בשל המצוקה‬ ‫נוה‪-‬צדק‪ ,‬השכונה היהודית הראשונה‬
‫שנות ה‪ 30-‬חווה חקלאית בכפר‬ ‫בארצות‪-‬הברית חזרו או הוחזרו‬ ‫מחוץ ליפו‪ .‬נוה‪-‬צדק היתה ראשונה‬
‫ג׳רמק‪ ,‬ליד מירון‪ .‬החווה נינטשה‬ ‫למקומותיהם ‪ 5,000‬פליטים בערך(‬ ‫בסוגה וממנה יצאו רבים ממייסדי‬
‫לבסוף‪ .‬יהושע ילין מירושלים ניסה‬ ‫ולארץ ישראל‪ ,‬אליה הגיעו‪ ,‬תוך‬ ‫אחוזת‪-‬בית‪ ,‬שנוסדה מחוץ ליפו‬
‫ליישב אדמות שרכש בקולוניה‪ ,‬היא‬ ‫כמה חודשים ב‪ , 1882-‬בין ‪3,000‬‬ ‫ב‪ 1909-‬והיתה לתל‪-‬אביב‪ ,‬העיר‬
‫מוצא‪ .‬אומנם לא קם שם יישוב‬ ‫ל‪ 4,000-‬נפש‪ .‬בעוד שהעליות הקוד­‬
‫באותם ימים אבל האדמות שימשו‬ ‫מות הלכו לאור רעיון שיבת‪-‬ציון‬ ‫העברית הראשונה‪.‬‬
‫המסורתי‪ ,‬הרי אלה שבאו עתה היו‬ ‫‪ 27‬שנים לפני ייסוד נוה‪-‬צדק‬
‫להתיישבות בעתיד‪.‬‬ ‫ברובם פליטים הנמלטים על נפשם‬ ‫התחילה היציאה אל מחוץ לחומות‬
‫מפעל ייחודי היה בניית בית הספר‬ ‫ללא כל דחף רעיוני ורובם התרכזו‬ ‫ירושלים‪ .‬השכונה הראשונה שנבנתה‬
‫החקלאי מקוה ישראל ב‪ ,1870-‬שהיה‬ ‫בערים‪ ,‬אבל היה בין הבאים קומץ‪,‬‬ ‫מחוץ לעיר העתיקה היתה ׳משכנות‬
‫בודד במועדו שנים רבות‪ .‬יסדוהו‬ ‫שאננים׳‪ ,‬שמשה מונטיפיורי ייסדה‬
‫ב‪ 1860-‬בכספי נדיב אמריקאי‪ .‬שכונה‬
‫זו אמנם לא הוקמה על ידי בני הארץ‬