Page 11 - etmol_142
P. 11
משה גליקסין ,והעדיפם על פני
חדשות עיתונאיות .לבן אב״י ייחסו
את האמידה העוקצנית )שהוא נהג
להצטנע ולטעון שנאמדה על-ידי
״אחד הסופדים המפודסמים״(:
׳״הארץ׳ חוא אולי עיתון חגון ,אך
לא עיתון; ׳דואד היום׳ אולי אינו
הגון ,אבל הוא עיתון״.
ב״מלחמת עולם״ זו נהג ״האדץ״
שלא להגיב לעיתים קדובות .דק
מדי מספד חודשים התפדסם בו
מאמד חדיף ,שמנה את כל חטאי
״דואד היום״ ,ובעיקד פידט את
גוזמאותיו וטעויותיו ,ואלה היו לא
מעטות.
״דאר היום״ ,עתון לכל העורך ז׳בוטינסקי
להוציא עיתונים בשפות זרות ,והל השידוך לא עלה יפה .ז׳בוטינסקי בן־אב״י גם הידבה לתקוף את
טינית ,גם כשמאחוריה הסתתרו שהה בארץ־ישראל רק זמן קצר, העיתונאים והעורכים ה״דוסים״
מילים עבריות ,היתה שפה זרה ואחר-כך עזב .עורכי העיתון היו )העולים מרוסיה( של ״הארץ״ ,בעוד
בהחלט .לאחר תקופה קצרה וירידה שלושה מתלמידיו הנאמנים :אבא שהוא ראה עצמו כמייצגם של
גדולה בתפוצה ,נאלץ בן־אב״י לס אחימאיר ,יהושע השל ייבין ואורי הצברים ובני המושבות .תקופה
צבי גרינברג ,והם הירבו להסתכסך ארוכה אף כיהן כנשיא הסתדרות
גור את העיתון. עם איתמר בן־אב״י .בתחילת ,1931 ״בני בנימין״ ,אירגונם של בני
״דואר היום״ החליף בעלויות, כשסירבו להחזיר לידיו את העיתון,
עבר לתל-אביב ,חזר לירושלים ולא הביא בן־אב״י כמה גברתנים מה המושבות.
הצליח לשרוד .גם הרעיון לאחרו מושבות ,וסילק את המערכת הרו לאיתמר בן־אב״י זכות נוספת,
עם ״הארץ״ לא עלה יפה .בן־אב״י בדומה לאביו ,הוא חרבח לחדש
השקיף בצער על דעיכתו של בן ויזיוניסטית. מילים וכל בוקר היה קורא בהתעמ
טיפוחיו .הוא עצמו נהיה לשליח- קות את שני מתחריו ,״הארץ״ ו״ד־
נודד בתפוצות של הקרן הקיימת, הרפתקה לועזית בר״ ,בין השאר ,כדי לגלות בהם
שאותה התקיף לפני כן בזעם מעל מילים חדשות שיצר ,כגון מכונית,
תקופת העריכה האחרונה של אית עצמאות ,קולנוע ,כייס ומרעיד )ראש
דפי ״דואר היום״. מר בן־אב״י לא הצליחה להחזיר את עיר ,מילה שלא נקלטה( .כשראה
ב 1939-יצא לשליחות בארצות- עטרת ״דואר היום״ ליושנה .ב1933- מילה כזו בעיתון מתחרה ,לא היה
הברית ו״נתקע״ שם .מלחמת העולם שוכנע על-ידי בני משפחתו לצאת מן
השנייה חסמה את נתיבי הים .בן- העסק .הוא מכר את חלקו והחליט — גבול לשמחתו.
אב״י ומשפחתו התקיימו בקושי. הפעם בניגוד לעצת משפחתו — בסוף ,1928על אף שעיתונו היה
ב־ 1943נפטר ממחלה ,ויש האומרים, להשקיע את כספו בהרפתקה עיתונ מצוי בתקופת גיאות ,ותפוצתו הגי
גם משברון־לב ,על שלא הצליח, אית חדשה :עיתון עברי המודפס עה ל 7,000-עותקים ליום )תפוצת
למרות כל מאמציו ,לחזור לארץ־ באותיות לטיניות .גישתו של בן־אב״י שיא ביישוב שמנה אז 150,000
היתה ,שלאחר שהוכח שמאתיים אלף נפש( ,נקט בצעד יוצא-דופן :הוא
ישראל ,שאותה כה אהב. איש בארץ־ישראל דוברים עברית, העביר את העריכה לידי זאב ז׳בו-
״הילד העברי הראשון״ ו״העיתונ- בעקבות מהפכתו העברית של אליעזר טינסקי ,שהפך את ״דואר היום״
אי העברי הראשון״ — מת בנכר. בן־יהודה ,הגיעה העת ללמד את כל לביטאון המפלגה הרוויזיוניסטית
ב 1947-הועלה ארונו ארצה ונטמן העולם כולו את שפת הנביאים ,וכדי הצעירה .למהלך בלתי-מובן זה
בהר הזיתים .ד״ר חיים וייצמן כתב להקל עליו יש לעשות זאת באותיות ניתנו במשך השנים הסברים אחדים;
עליו בהספדו :״לעתים באו דעותינו לטיניות .בן־אב״י אף טען שאת עייפות מעריכת העיתון ,רצון לעסוק
לידי התנגשות ,בעיקר בתקופת ׳דו הרעיון ל״לטן״ את השפה התורכית, יותר בנושאים מדיניים ,שחיו חבי
אר היום׳ ,שעליו היתה גאוותו. קיבל מייסד תורכיה החדשה ,אתא בים עליו ,והערצה אישית )לא
לעיניו היה ה׳דיילי מייל׳ ]עיתון בהכרח פוליטית( לז׳בוטינסקי .בין
לונדוני עממי ,שתרגום שמו הוא תורק ,ממנו... השניים סוכם כי העיתון יועבר
׳דואר היום׳[ וכתבניתו רצה לעצב לעיתונו העברי-לטיני קרא בן־א- לעריכת ז׳בוטינסקי למשך שנתיים,
את עיתונו הוא .אני הזהרתיו שאין ב״י ״דרור״ .הופעתו בנובמבר 1933 כאשר המו״ל ,חברת ״הסולל״ שבן-
זו דוגמא מובחרת בשביל הארץ... נתקבלה בהפתעה ובאיבת לא מבוט אב״י היח אחד מראשיה ,תמשיך
הוא היה חם־לב ונדיב-רוח ,ויישאר לת ביישוב היהודי שלא איפשר לנהלו .כן חוסכם כי בן־אב״י יכתוב
בזכרון הארץ כדמות דגולה ,עשירת
באופן שוטף מאמרים בעיתון.
צבעים״.
11
