Page 14 - etmol_142

‫מספר הזכרונות המופלא‬
‫• ••‬

‫בימים אלו יצא לאור בתחום עברי ספח של יחזקאל קוטיק‪ ,‬מספרי הזכרונות‬
‫היפים ביותר על חיי היהודים במחצית השניה של המאה ה־‪ 19‬ברוסיה‬

‫אחוזה זעירה‪ .‬קוטיק עצמו נשאר לפי‬ ‫מאת דוד אסף‬ ‫״אין זה רק ספר — זה אוצר‪ ,‬גן‬
‫שעה בקאמניץ‪ .‬חלומו היה רכישת‬ ‫עדן מלא פריחה ושירת ציפורים״‪ .‬אני‬
‫השכלה והרחבת אופקים‪ ,‬אך כל‬ ‫נמשך תחילה אף הוא אל עולם קסום‬ ‫משוגע מתענוג״ יצירה שהיא פשוט‬
‫מאמציו לממש שאיפה זו הושמו‬ ‫זה‪ ,‬אך בבגדותו‪ ,‬עוד קודם לנישואיו‪,‬‬ ‫מונומנטלית‪ ...‬הכרחי שכל בית‪ ,‬ירצה‬
‫לאל‪ .‬עוד בסוף החלק הראשון של‬ ‫החליט כי עולמה של החסידות איננו‬ ‫להתהדר בספר זה״ — אלו הן רק‬
‫הזכדונות הוא מספד על תוכניתו‬ ‫עולמו והפך למתנגד‪ .‬התנגדותו הנ­‬ ‫מקצת מקריאות ההתפעלות ששלום‬
‫ללמוד בישיבת וולוז׳ין ולחלופין‬ ‫סתרת נחשפה מיד לאחר נישואיו‪,‬‬ ‫עליכם ובעל מחשבות )ישראל אלן־‬
‫ללמוד רוסית כדי לזכות במשרת‬ ‫ויצרה קרע חמור בינו לבין אביו‪ ,‬קרע‬ ‫שב(‪ ,‬שנים מן האישים החשובים‬
‫״דב מטעם הממשלה״‪ ,‬אלא שאביו‬ ‫שלא נתאחה לעולם וליווה את קוטיק‬ ‫ביותר בספרות ובביקורת ביידיש‬
‫הכשילו פעם אחד פעם‪ .‬הוא ניסה את‬ ‫בראשית המאה ה‪ ,20-‬קידמו בהן‬
‫מזלו בבריסק ובביאליסטוק ונכשל;‬ ‫כצל כל ימיו‪.‬‬ ‫את הופעת ״מיינע זכרונות״ )זכרונו־‬
‫התחיל לעבוד כמלמד בוורשה וכשל‬ ‫לאחר נישואיהם ניסו בני הזוג‬ ‫תי( של יחזקאל קוטיק שראה אור‬
‫להתפרנס כבעלי חנות‪ ,‬אך נכשלו‬
‫גם בכך‪.‬‬ ‫כישלון חרוץ‪ .‬בתוך כך נולד בנם‬ ‫בוורשה ב־‪. 1912‬‬
‫הבכור אברהם — לימים סוציאליסט‬ ‫הספר ״מיינע זכרונות״ )ובעברית‬
‫מחלבה ובית מרזח‬ ‫פעיל — וקוטיק החל במסכת ניסיו­‬ ‫״מה שראיתי״( הוא אכן מן היפים‬
‫נות מתסכלים לרכוש השכלה ולמצוא‬ ‫והחשובים שבספרות הזכרונות היהו­‬
‫לבסוף‪ ,‬בראשית שנות השבעים‪,‬‬ ‫פדנסה דאויה‪ .‬לתקופה זו — ילדות‪,‬‬ ‫דית‪ .‬התיאורים של בני משפחת‬
‫מצא קוטיק את מקומו בכפר קטן‬ ‫בחרות ועלומים — מוקדש חלקו‬ ‫המחבר‪ ,‬של ילדותו ונעוריו ושל‬
‫במחוז ביאליסטוק‪ ,‬שם גר קרוב‬ ‫קהילת קאמניץ דליטא שבה גדל —‬
‫משפחתו‪ ,‬סנדר רוזנבלום‪ ,‬במחיצת‬ ‫הראשון של ספר הזכרונות שלו‪.‬‬ ‫אינם רק ביבזוי לכשרון כתיבה וסיפור‪,‬‬
‫פריצה פולנייה שהתאהבה בו ומסרה‬ ‫נסיבות הזמן כפו גם על אביו‪,‬‬ ‫אלא מהווים גם מסמך תרבותי אותנטי‬
‫לו את רכושה‪ .‬קוטיק קיבל מהם‬ ‫משה‪ ,‬לעזוב סביב שנת ‪ 1867‬את ביתו‬ ‫מן המעלה הראשונה ומקור לא אכזב‬
‫בחכירה מחלבה ובית־מרזח ועסק‬ ‫ואת עסקי החכירה העירונית הכללית‬ ‫לחקר תולדות יהודי מזרח אירופה‬
‫בקנייה ובמכירה של חלב‪ ,‬חמאה‪,‬‬ ‫שניהל ולמצוא את פרנסתו כחוכר‬
‫גבינות ויינות‪ .‬בדאשית דרכו זכה‬ ‫במאה ה־‪.19‬‬
‫העסק שניהל להצלחה בקדב האיכדים‬ ‫יחזקאל קוטיק‬ ‫יחזקאל קוטיק נולד בעיירה הפול­‬
‫והאצילים המקומיים‪ .‬הוא עבד קשה‪,‬‬ ‫נית קאמניץ‪ ,‬הנמצאת כיום בתוך‬
‫חסך כסף ואת זמנו הפנוי בילה‬ ‫גבולותיה של ביילורוס‪ ,‬היא דוסיה‬
‫בקדיאת ספדי הגות וחקידה‪ ,‬בשיחות‬ ‫הלבנה‪ ,‬במדס ‪ ,1847‬למשפחת פדנ‪-‬‬
‫מענגות עם שכניו — יהודים וגויים‬ ‫סים וחוכדים אמידה‪ .‬עד לנישואיו‪,‬‬
‫בגיל שבע‪-‬עשדה‪ ,‬ידע חצקל — כך‬
‫— ובתהייה על קנקנם‪.‬‬ ‫כונה ביידיש — חיים ללא דאגות‪.‬‬
‫בין ה״יישובניקים״ הפשוטים ועמי‬ ‫הוא קיבל חינוך מסודתי ב״חדר״‬
‫הארצות‪ ,‬יושבי הכפדים ב״תחום‬ ‫ואצל מודים פדטיים‪ .‬בשנת ‪— 1865‬‬
‫המושב״ הרוסי‪ ,‬נחשב קוטיק ליוצא‬ ‫בד בבד עם דאשית התדוששותה של‬
‫דופן — גם יחסן וגם למדן‪ .‬הוא ייסד‬ ‫המשפחה בעקבות הזעזועים הכל­‬
‫מניין בביתו‪ ,‬ובשבתות הגיעו אליו‬ ‫כליים והחברתיים ברוסיה‪ ,‬נשא קוטיק‬
‫שכניו היהודים שהתגודדו באחוזות‬ ‫לאישה את ליבע‪ ,‬נערה יתומה מפינ‪-‬‬
‫סמוכות‪ .‬לפופולדיות שלו ושל המניין‬ ‫סק‪ ,‬שאותה יראה לראשונה ביום‬
‫שבביתו הוסיפה העובדה שקוטיק היה‬
‫חתום על עיתונים עבריים כגון ״המ­‬ ‫חתונתו‪.‬‬
‫ליץ״ או ״המגיד״‪ .‬היהודים המ­‬ ‫בעוד שסבו של קוטיק‪ ,‬וכן כל בני‬
‫קומיים‪ ,‬שהשתוקקו לידיעות טריות‬ ‫משפחתה של אמו‪ ,‬היו ״מתנגדים״‬
‫מן הפוליטיקה העולמית והיהודית‪,‬‬ ‫נלהבים‪ ,‬שבזו לחסידות ולמנהיגיה‪,‬‬
‫הפכו את בית‪-‬המרזח שניהל למעין‬ ‫הנה אביו‪ ,‬שחונך אף הוא כמתנגד‪,‬‬
‫היה לאחר נישואיו לחסיד נאמן של‬
‫מועדון חברתי‪.‬‬ ‫הצדיקים מקוברין ומסלונים‪ .‬יחזקאל‪,‬‬
‫קרבת ה״יישוב״ לעיר גרודנה‪,‬‬ ‫שספג בילדותו את האווירה החסידית‪,‬‬

‫‪14‬‬