Page 19 - etmol_142

‫התקוה‪ ,‬שזה מקרוב נוסדה על‪-‬ידי‬
‫יוצאי אשכנז‪ .‬בשנת רט״ז )סוף שנת‬
‫‪ (1455‬יצא בשליחות ראשי הקהילה‬
‫הירושלמית השליח אברהם הלוי אשר‬
‫סבב ככל הנראה בערים שונות בים‬
‫האיגאי‪ ,‬ואולי גם באיטליה‪ .‬בכתב‬
‫השליחות שניתן לו על‪-‬ידי הקהילה‬
‫בירושלים‪ ,‬מפרטים פרנסי העיר את‬
‫מצוקותיה של הקהילה בעקבות גזרו­‬
‫תיו של השולטן ג׳קמק )שמלך בשנים‬
‫‪ ( 1461-1453‬שאמנם בוטלו לאחר‬
‫מכן אך הקהילה התרוששה לחלוטין‪.‬‬
‫מאוחר יותר יצא בשליחות הקהילה‬
‫הירושלמית הרב יוסף הספרדי שסבב‬
‫באיטליה כנראה באמצע שנות הש­‬
‫שים של המאה הט״ו‪ .‬שליחות אחרת‬
‫מטעם הקהילה הירושלמית היתה‬
‫בשנת רל״ג )סוף שנת ‪ ,(1472‬עליה‬
‫אנו לומדים מכתביו של הרב מיכאל‬
‫בלבו‪ ,‬שהיה מחשובי חכמי קנדיאה‬
‫)כרתים( המזכיר את השליח יוסף‬
‫הדיין ירושלמי‪ ,‬שנראה שיש לזהותו‬
‫עם יוסף הספרדי הנ״ל‪ .‬בכתב השלי­‬
‫חות שלו מרומזת מתיחות קשה וליבוי‬
‫יצרים שאיפיינו את יחסם של המו­‬
‫סלמים ליהודי ירושלים בשנת רל״ד‪-‬‬
‫רל״ה )‪ (1475-1474‬שגרמו להריסתו‬
‫של בית הכנסת בעיר‪ ,‬ניצניה כבר היו‬

‫קיימים זמן מה קודם לכן‪:‬‬
‫״שועלים ותעלולים משלו בנו‪...‬‬
‫עשתנות משתנות בדתיהם שונות‪,‬‬
‫מוציאי רבה ומדברים על י״י תועה‬
‫ורעה‪ ,‬בלבם האומרים הלא בחזקנו‬
‫לקחנו ארץ קדושה‪ ,‬וקדשה היא לנו‬

‫לאכול פריה וטובה״‪.‬‬

‫ר׳ משה עשרים־וארבע‬

‫העניים לצורך בניית בית‪-‬הכנסת‪ .‬הרב‬ ‫סוחר יהודי וסוחר ערבי בגליל‬ ‫שליח אחר שיצא מטעם קהילת‬
‫יוסף קולון פסק להם שמותר ״לשנות‬ ‫ירושלים שנה מאוחר יותר‪ ,‬כנראה‬
‫קושטא שביקש למנוע מהשליח הוצ­‬ ‫לרגל המאורעות הללו‪ ,‬היה משה‬
‫אותם המעות״‪.‬‬ ‫את כספים מתורכיה לארץ‪-‬ישראל‪,‬‬ ‫עשרים‪-‬וארבע )אגב כינויו ״עשרים‬
‫עם כיבושה של ארץ‪-‬ישראל על‪-‬ידי‬ ‫שהיתה באותה עת תחת שלטון‬ ‫וארבע״ מעורר עניין באשר למשמ­‬
‫העות׳מאנים בסוף שנת ‪ 1516‬נפתח‬ ‫הממלוכים המצרים שהיו באותה עת‬ ‫עותו‪ .‬יש שביקשו לפרש זאת כחכם‬
‫עידן חדש בתולדות ארץ‪-‬ישראל‪.‬‬ ‫הבקי בעשרים‪-‬וארבעה ספרי המקרא‪.‬‬
‫אמנם ניכר שיפור של ממש במצב‬ ‫במצב מלחמה עם תורכיה‪.‬‬ ‫אולם נראה יותר להניח שכינוי זה בא‬
‫הכלכלי‪ ,‬אולם נראה‪ ,‬שעוד בעשורים‬ ‫באיטליה המשיך ר׳ משה עשרים‬ ‫על שם מקום מוצאו מן הכפר הדרום‬
‫הראשונים לאחר כינונו של השלטון‬ ‫וארבע את פעילותו עם שליח נוסף‪,‬‬
‫העות׳מאני בארץ ישראל‪ ,‬רבים מקרב‬ ‫ויש להניח שהיה זה ר׳ יוסף הדיין‬ ‫ג ר מני ‪ ,V iem n d zw an zig H o fe‬ש א ף‬
‫היהודים‪ ,‬בעיקר בירושלים‪ ,‬היו מת­‬ ‫הירושלמי שיצא לשליחותו שנה קודם‬
‫לבטים בקשיי הקיום היומיומי‪ .‬בידינו‬ ‫לכן‪ .‬הגזברים שכבר אספו כספים‬ ‫הוא הגיע בדרך שליחותו לקנדיאה‬
‫ידיעות הממחישות היטב את מצבה‬ ‫לצורך עניי ירושלים בהתאם לפנייתו‬ ‫וחסה בצלו של ר׳ מיכאל בלבו במשך‬
‫הכלכלי הקשה של שכבה חברתית‬ ‫של השליח הקודם‪ ,‬התבקשו עתה‬ ‫חודשים אחדים‪ .‬בהיות השליח בקנ‪-‬‬
‫נכבדה בקהילה היהודית בירושלים‪,‬‬ ‫לאסוף כספים‪ ,‬לשם בנייתו המחודשת‬ ‫ריאה הוא נתבשר על הריסת בית‪-‬ה‪-‬‬
‫שמצאה עצמה כורעת תחת נטל מסים‬ ‫של בית הכנסת בירושלים‪ ,‬והם‬ ‫כנסת בירושלים בתחילת רל״ה‬
‫התלבטו בשאלה האם מותר להם‬ ‫)נובמבר ‪ .(1474‬ר׳ משה עשרים‪-‬ואר‪-‬‬
‫‪19‬‬ ‫להסב את הכספים שנאספו למען‬ ‫בע המשיך בשליחותו בתורכיה וב‪-‬‬
‫קושטא‪ ,‬הסתבך במחלוקת קשה עם ר׳‬
‫משה קפשאלי — הרב הראשי ליהודי‬